בחודשים האחרונים יותר ויותר מטופלים ותיקים הסובלים ממיגרנה מתלוננים שהתקפי הכאב שלהם החמירו. הם הפכו תכופים יותר, ממושכים יותר, וקשים יותר. חלקם אף טופלו בעבר, והם מקבלים טיפול שעד עכשיו שיפר מאוד את מצבם, אך בחודשים האחרונים מצבם החמיר. כשמנסים להבין מתי החלה ההחמרה, כמעט תמיד תהיה התשובה – מאוקטובר. אז כיצד ניתן לאבחן, ומה הקשר בין המתח להתקפי המיגרנה?
מהי מיגרנה?
מיגרנה היא מחלת המוח השכיחה ביותר. היא מתאפיינת בנטייה לסבול מהתקפי כאב ראש בעוצמה בינונית עד גבוהה, הנמשכים בין מספר שעות למספר ימים. לכאבי הראש הללו מתלווים תסמינים נוספים – בחילה, הקאה, רגישות לרעש חזק או לאור חזק, ואחרים. כמעט 15% מהאוכלוסייה סובלת מהנטייה הזו (אצל רבים היא משפחתית), והיא מתבטאת בדרגות חומרה שונות.
תדירות ההתקפים הללו שונה בין אנשים שונים, והיא משתנה בתקופות שונות בחיים. כאשר ההתקפים מתרחשים בתדירות גבוהה, פעם בשבוע או יותר, או כאשר ההתקפים אינם מאפשרים תפקוד תקין גם כאשר נוטלים משככי כאבים, מדובר בפגיעה קשה ביכולת של המטופל לתפקד, וכמובן באיכות החיים.
כיצד ניתן לדעת אם אתם סובלים ממיגרנה?
ההמלצה המרכזית היא כמובן לגשת לאבחון אצל רופא משפחה או נוירולוג, על מנת שיוכלו לזהות האם הכאבים אכן עונים לקריטריונים של תסמיני מיגרנות אופייניים, ולשלול תופעות רפואיות אחרות. מכיוון שמדובר במחלה אשר אינה נראית לעין וקביעת האבחנה תהיה בהתאם לתלונות הסובייקטיביות של המטופל, ישנה חשיבות מכרעת לבדיקה אצל מומחה.
פרופ' גל איפרגן: "שינוי בשגרת החיים, אכילה רגשית של פריטים היכולים לעורר התקפים אצל חלק מהסובלים ממיגרנה, כמו מזון מתועש ומעובד, יין אדום והימנעות מאכילה למשך שעות נמצאו כגורמים מעוררי מיגרנות, וכן גם לחשיפה ממושכת למסכים ואימוץ הצוואר לצפייה בטלפון הנייד"
האם המלחמה משפיעה על התקפי המיגרנה?
בחודשים האחרונים מאז החלה המלחמה, השגרה הופרה ורמות החרדה והלחץ בקרב רבים מאיתנו גברו. החמרה של מיגרנה בתקופת המלחמה אינה מפתיעה, ויכולה להיגרם ממספר סיבות, בראש ובראשונה עקב המצב הנפשי בו כולנו נתונים. לחץ נפשי, חרדה, מצב רוח ירוד ודאגה ליקירינו משפיעים כולם לרעה על המיגרנה.
הנטייה הביולוגית לסבול מהתקפי מיגרנה מתגברת במצבים כאלה, ומביאה להחמרה אצל רבים, ואכן יש עדויות רבות לכך. בנוסף לכך, חולי המיגרנה עלולים להימצא בקבוצת סיכון לסבול מהפרעות חרדה בגלל הקשר שנמצא בין השניים. הקשר בין מיגרנות לחרדה כנראה קשור לגנטיקה, למנגנון מחלה ביולוגי דומה ולעיתים לסבל הנגרם מהתקפי המיגרנה.
איך השגרה החדשה עלולה להוות סיכון לסובלים ממיגרנה?
מלבד הלחץ, כאמור גם שגרת יומנו השתנתה, ודברים שלא עשינו בעבר, נעשים כעת בעצימות גבוהה הרבה יותר, וקיימים גורמים נוספים שיכולים להשפיע. שינוי בשגרת החיים, אכילה רגשית של פריטים היכולים לעורר התקפים אצל חלק מהסובלים ממיגרנה, כמו מזון מתועש ומעובד, יין אדום והימנעות מאכילה למשך שעות נמצאו כגורמים מעוררי מיגרנות, וכן גם לחשיפה ממושכת למסכים ואימוץ הצוואר לצפייה בטלפון הנייד.
בתקופה רווית לחצים וחשש כמו זו קיים צורך להישאר מחוברים לחדשות ולהיות מעודכנים בכל ההתרחשויות, לכן טבעי שרבים מאיתנו נהיה צמודים יותר מתמיד למסכים השונים, אך חשוב לזכור כי זה עלול להיות בעל השפעות שליליות גם על התקפי המיגרנה.
למצב הנפשי מצטרפת גם ההפרעה בשינה ממנה סובלים רבים. קושי להירדם, ויקיצות חוזרות במהלך הלילה הם ממאפייני התקופה. לפעמים הפרעת השינה קשורה לדאגה לאנשים קרובים המעורבים בלחימה, לפעמים היא קשורה למחשבות על העתיד, ולפעמים היא מהווה ביטוי למצב הנפשי. חוסר שינה הוא אחד הגורמים המוכרים כמחמירים מיגרנה, גם בימים טובים יותר.
האם יש טיפול יעיל?
אפשרויות הטיפול רחבות ומאפשרות הקלה משמעותית לרווחת המטופל. הטיפול בהתקף המיגרנה ייעשה בהתאם לעוצמת הכאב, התסמינים והרקע הרפואי של המטופל. יש חשיבות רבה להיוועצות עם גורם מטפל טרם מתן הטיפול.
הטיפול במיגרנה עצמה מתחלק לטיפול אקוטי וטיפול מונע. טיפול אקוטי הוא טיפול הניתן בזמן ההתקף, ומטרתו להפחית את הכאב (אולי להפסיקו לגמרי), ולאפשר חזרה לתפקוד מלא. טיפול בלתי ספציפי (משככי כאבים ללא מרשם) משיג חזרה מלאה לתפקוד תוך פחות משעתיים. ניתן להסתפק בו, ואולם כאשר המטרה הזו אינה מושגת, יש צורך בתרופות אקוטיות ספציפיות הניתנות במרשם רופא.
פרופ' גל איפרגןצילום: דוברות סורוקהכאשר תדירות ההתקפים גבוהה (ארבעה ימי מיגרנה בחודש ומעלה) יש צורך בטיפול מונע למיגרנה. טיפול כזה, הניתן באופן רצוף, מיועד להפחתת מספר ההתקפים, ולרוב מביא לכך שההתקפים שכן מתרחשים הם קלים וקצרים יותר. בשנים האחרונות יש בידינו טיפולים מתקדמים בעלי יעילות גבוהה ותופעות לוואי מינימליות המאפשרים לרבים לצמצם את הסבל ממיגרנה.
לאור התקדמות מואצת בשנים האחרונות סביב חקר תופעת המיגרנות, התפתחו טיפולים ביולוגיים ואחרים, הפועלים לנטרול השפעת חלבון CGRP, המעורב בהתפתחות התקפי מיגרנה, ולרוב הטיפולים ניתנים באמצעות זריקה ביתית.
מעבר לטיפול התרופתי חשובה גם הימנעות מטריגרים הידועים כמעוררים תקפי מיגרנה ושמירה על אורח חיים בריא. הקפדה על תזונה מאוזנת וסדירה, ארוחות קבועות ביום, שינה רציפה של שבע-שמונה שעות, הימנעות מצריכת חדשות מתמשכת על אף הקושי ושמירה על שגרת פעילות גופנית סדירה - כל אלו תורמים למטופלים ויכולים לסייע בהקלת הכאב.
איך תדעו אם עליכם לגשת לטיפול רפואי?
ההחמרה במיגרנה מצריכה טיפול. התפקוד במעגלי החיים השונים, משפחה, עבודה, זוגיות, חברים חשוב בתקופת מלחמה כמו תמיד, ואולי אף יותר. חשוב להדגיש, כי ההמלצה הרווחת היא כמובן לפנות לטיפול בעת שמרגישים כאבי ראש או תסמינים חריגים. רופא המשפחה או נוירולוג יידעו לזהות האם הכאבים אכן עונים לקריטריונים של תסמיני מיגרנות אופייניים, ובהתאם להמליץ על טיפול. כמובן שכל אחד יחווה זאת בצורה שונה, ולכן חשיבות ההיוועצות הרפואית היא קריטית.
הופעת כאבי ראש חדשים יכולה להיות ביטוי למספר רב של מצבים רפואיים. כאשר קיימת החמרה בכאבי ראש, או כאשר מופיעים כאבי ראש מסוג חדש, כדאי לפנות לנוירולוג על מנת לוודא שמדובר בהחמרה של מיגרנה ולא בבעיה אחרת, ועל מנת לבנות תוכנית טיפול שתכלול טיפול מונע מתאים, וטיפול אקוטי הולם.
הכותב הוא מנהל המחלקה הנוירולוגית והחטיבה לרפואת המוח, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, כללית
