ד"ר בראיש להרי הוא מומחה לראייה מהמכון למדעי הרפואה של הודו, שמתברר שהיא מעצמה עולה בכל הקשור ברפואת עיניים. במחקר שערך, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המקצועי EURO TIMES, הוא מציג קשר בין מדיטציה מבוססת מיינדפולנס לבין בריאות העיניים שלנו. לדבריו, מדיטציה זו ידועה בתכונותיה מפחיתות הסטרס ויכולה לשמש כטיפול משלים במקרה של מחלת העיניים גלאוקומה ראשונית, שכן היא מורידה את הלחץ התוך־עיני שמעורב בהתפתחות המחלה.
קראו עוד:
גלאוקומה, שנקראת באנגלית "הגנב השקט של הראייה", היא מחלה שפוגעת במיליוני אנשים בעולם ועלולה להוביל לעיוורון. "החולה יכול להיות עם ראייה שש־שש ועדיין לקבל תעודת עיוור, כי הגלאוקומה פוגעת בעצב הראייה ומצמצמת אותה. מה שעוזר בשימור הראייה הוא הורדת הלחץ התוך־עיני", אומר ד"ר עמי הירש, רופא ומנתח עיניים בכיר, מומחה קרנית מהמרכז הרפואי "עיניים ד"ר לוינגר" בתל־אביב.
1 צפייה בגלריה
"המדיטציה לא יכולה להחליף בשום אופן טיפול תרופתי אלא רק להתווסף אליו", מדגיש ד"ר הירש
(צילום: shutterstock)
לדבריו, "ד"ר להרי הוא חוקר העיניים הראשון בעולם שמציע הוכחות מדעיות לכך שמדיטציה יכולה להפחית את הלחץ התוך־עיני ולהקל אולי על מצבם הרפואי של הסובלים מגלאוקומה ראשונית".
אבל – ויש אבל – ההוכחות הללו צריכות להיבדק לאורך זמן, ובכל מקרה, המדיטציה לא יכולה להחליף בשום אופן טיפול תרופתי אלא רק להתווסף אליו. יעילותה של המדיטציה, אף שנצפתה במטופלים שהשתתפו במחקר, עדיין לא הוכחה מדעית.
"הפחתת הלחץ התוך־עיני היא הטיפול היחיד שהוכח במחלה עד כה. הטיפול כולל טיפות עיניים, לייזר וניתוחים", מדגיש ד"ר הירש, ומוסיף שנשימות עמוקות ורגיעה הן עניין חיובי בכל מצב.
איך נערך המחקר?
"במחקר השתתפו 60 חולי גלאוקומה בשלב מוקדם עד בינוני, בגיל ממוצע של 51.7 שנים, שכולם נוטלים תרופה אחת או שתיים לגלאוקומה, אינם סובלים ממחלות עיניים נלוות, ואף אחד מהם לא תירגל יוגה, מדיטציה או פעילות אירובית בכל צורה שהיא לפני הניסוי. ד"ר להרי ושותפיו חילקו את המטופלים באקראי לשתי קבוצות שוות. קבוצה אחת תירגלה 45 דקות ביום של תרגילי נשימה מבוססי מיינדפולנס ומדיטציה להפחתת המתח בהנחיית מורה ליוגה. הקבוצה השנייה שימשה קבוצת ביקורת.
"שתי הקבוצות המשיכו בתרופות השגרתיות לגלאוקומה. במעקב של שישה שבועות, לחולים בקבוצה שתירגלה נשימות הייתה ירידה מובהקת סטטיסטית בלחץ התוך־עיני, וכן שיפורים בכל הפרמטרים של זרימת הדם בעצב הראייה. לעומת זאת, בקבוצת הביקורת לא היה שינוי מובהק סטטיסטית בלחץ התוך־עיני".
ד"ר עמי הירש: "החולה יכול להיות עם ראייה שש־שש ועדיין לקבל תעודת עיוור, כי הגלאוקומה פוגעת בעצב הראייה ומצמצמת אותה. מה שעוזר בשימור הראייה הוא הורדת הלחץ התוך־עיני"
ומהי המשמעות של המחקר?
"זהו אמנם מחקר ראשוני, קצר טווח, על קבוצת מטופלים קטנה יחסית, אך אין ספק כי המחקר מצא יעילות בהפחתת הלחץ התוך־עיני לאחר תירגול קבוע של מדיטציה, והוא מהווה נקודת אור", אומר ד"ר הירש.
ואיך בכלל המדיטציה מובילה להפחת הלחץ התוך־עיני (כמובן במקביל להמשך הטיפול הרפואי)? "ההרפיה שמייצרת המדיטציה משפיעה על מערכת העצבים הפארא־סימפתטית, זו שאנחנו לא שולטים בה ושאחראית לפעולות הרגעה ושימור כשהגוף נמצא במנוחה. מתברר שלהפחתה של רמות הסטרס יש השפעה על הלחץ התוך־עיני, כיוון שאחד מיתרונות המדיטציה הוא הפחתה ברמות הקורטיזול, ובמקביל הגברה של ייצור הורמון האושר – דופמין, ויש לכך השפעה על הפחתת הלחץ התוך־עיני, החשוב להתמודדות עם הגלאוקומה", מסביר ד"ר הירש.
אז אתה ממליץ למטופלים חולי גלאוקומה לעשות מדיטציה?
"צריך לקחת בחשבון שיש להוכיח את הממצאים של ד"ר להרי ולמדוד אותם לאורך זמן, אבל המאמר הזה הוא בהחלט סוג של אנקדוטה חיובית. יחד עם זאת, עד שנגיע לכך שניתן המלצה לסובלים מגלאוקומה לשלב מיינדפולנס כחלק מהטיפול, עוד ייקח זמן".
טוב, זה בטח לא מזיק.
"ברור. יעילותה של המדיטציה מכל סוג, גם יוגה, גם מיינדפולנס, מוכרת. השיטות האלה ידועות כמפחיתות סטרס נפשי וגופני, מורידות דופק ורמות של לחץ דם וברור שזה משפיע באופן חיובי על כל הניואנסים ולא רק על העיניים".
ואיך הפכה הודו למעצמה של רפואת עיניים?
"הודו היא אכן אחת מהמעצמות המובילות היום בעולם בתחום רפואת העיניים. בגלל היקף האוכלוסייה יש בהודו כמויות ענק של ניתוחי עיניים, והלמידה היא פועל יוצא של העניין. בזכות הניסיון הזה מגיעים גם אנשים מחוץ להודו להתלמד שם בטיפולי עיניים שונים, לאחר שגילו שיש הרבה רופאים הודים שהם בין מובילי הדעה בעולם בתחום שלנו", אומר ד"ר הירש.
