כאשר מדברים על איסוף השברים לפאזל שלם במלאכת זיהוי הנעדרים, יש מומחים שעבורם זו לא קלישאה אלא המשימה הלכה למעשה: לאסוף שברי עצמות, לעיתים בגודל מילימטרים בודדים, לכדי תמונה שלמה של זיהוי נעדרים ללא גופה, וגם בהיעדר אפשרות להפיק DNA מהשרידים. נזכיר שחלק מהגופות נשרפו או הושחתו קשות. המכון לרפואה משפטית באבו כביר פנה לשני חוקרים מובילים בתחום האנתרופולוגיה בעקבות מחקר שפרסמו לפני שנתיים ובו הכריזו על גילוי אדם קדמון חדש "הומו נשר רמלה".
פרופ' ישראל הרשקוביץ וד"ר הילה מאי מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב הם אנתרופולוגים שמתמחים בזיהוי גופות בהיעדר גופה ובלי DNA. פרופ' הרשקוביץ מומחה בזיהוי לפי עצמות וד"ר מאי מומחית בסריקות השרידים בסריקת CT. היכולות שלהם איפשרו לזהות נעדרים גם לפי שברים או רסיסים, כתוצאה מפיצוץ או שריפה. בריאיון ל-ynet Live, סיפר פרופ' הרשקוביץ על המלאכה המורכבת והעדינה. צפו:
כך זיהו נעדרים ללא DNA. ריאיון עם פרופ' ישראל הרשקוביץ
(צילום: ירון ברנר)
פרופ' הרשקוביץ הסביר על הפעולות שביצע במכון לרפואה משפטית באבו כביר: "מה שאנחנו עושים זה תהליך שנקרא אוסטאוביוגרפיה - אנחנו מרכיבים את הפרופיל הביולוגי של הפרט משרידי העצמות שנמצאו בשטח בעבודה מאוד סיזיפית. אוספים כל חלק קטן ביותר ולאט לאט. זה תהליך מאוד מורכב ומסובך. אנחנו מרכיבים את הפרופיל הביולוגי - בונים פרופיל שלם של האדם שנמצא לפנינו ומשווים אותו לפרופילים של אנשים שנעדרים. בצורה זו אנחנו יוצרים את ההתאמות הנדרשות ומצליחים לזהות פרטים שבדרך אחרת אי אפשר לזהות אותם".
זה מגיע מעולמות של זיהוי של דברים יחסית עתיקים מאוד.
"כן. אני אנתרופולוג שחוקר את האבולוציה של האדם, חוקר מאובנים קדומים שנמצאו בארץ ובעולם ועוקב אחרי האבולוציה של האדם והשלבים השונים של אבולוציית האדם. התמחיתי באנתרופולוגיה המשפטית, זה ענף בתוך האנתרופולוגיה הביולוגית שעוסק בזיהוי. עבדתי במשך שנים כיועץ למכון הפתולוגי באבו כביר, עבדתי עם האו"ם בזיהוי בפשעי מלחמה במלחמה ביוגוסלביה בזמנו. משתמשים בידע האנטומי שלנו על מנת לבנות פרופילים ביולוגים של אנשים משרידי עצמות".
פרופ' ישראל הרשקוביץ: "יש מצבי ביניים שבהם הפרופיל הביולוגי לא מספיק. הפרופיל האנתרופולוגי שאנחנו מייצרים גם לא מספיק. אבל שני הפרופילים, יחד עם הנסיבות שבהם נמצא הפרט שאותו מחפשים, בונים תמונה שלמה"
נתקלת פעם בכמויות הללו שנראו בישראל אחרי 7 באוקטובר?
"לא. זה מקרה מאוד מיוחד. אני חושב שזו הפעם הראשונה שנקלענו במסות כל כך גדולות של פרטים שקשה לזהות אותן באמצעות הזיהוי הסטנדרטי שהוא הזיהוי הגנטי, ואתה בעצם נצרך לזיהוי האנתרופולוגי. הוא שונה בתכלית מצורת זיהוי אחרת כי הוא בנוי על פרופילים ביולוגיים. אתה צריך לחפש סדרה שלמה של התאמות כדי לזהות את הפרט. זה לא פרופיל שלם, אלא פרופיל חלקי ולפעמים גם הפרופילים הללו שאנחנו מייצרים לא מספיקים.
"יש מצבי ביניים שבהם הפרופיל הביולוגי לא מספיק. הפרופיל האנתרופולוגי שאנחנו מייצרים גם לא מספיק. אבל שני הפרופילים, יחד עם הנסיבות שבהם נמצא הפרט שאותו אנחנו מחפשים, בונים תמונה שלמה. לפעמים הזיהוי הגנטי נותן לנו את המין ואומר שמדובר בנקבה. הפרופיל האנתרופולוגי יצביע על כך שמדובר בצעיר, והנסיבות אומרות לנו שנמצאו כמה גופות בחדר מסוים, ואז אנחנו מזהים את הפרט הזה".
כאן הזמן פחות דוחק ממערכות אחרות של זיהוי. כמה זמן אפשר לזהות אחרי האירוע?
"בפרופילים אנתרופולוגיים אין מגבלה של זמן. הזמן הוא בעצם המועקה של המשפחות. אנחנו משתדלים לעשות את העבודה כמה שיותר מהר כדי לקצר את הזמן של הזיהוי. במקרים מסוימים, למשל בתקופה הנוכחית, לקח לנו חודש שלם כדי להשלים פרופיל ביולוגי שלם של נעדר ולזהות אותו".
1 צפייה בגלריה
חיבר את השברים לתמונה אחת שלמה. פרופ' ישראל הרשקוביץ בעת זיהוי הנעדרים
(צילום: אלבום פרטי)
ברמה אישית עוברים עליך חודשים לא פשוטים. מה התחושה אחרי שמצליחים לזהות מישהו?
"כל מי שעובד, פועל מתוך ידיעה ותחושה עמוקה שהדבר הזה קריטי למשפחות. אין דבר יותר חשוב מזיהוי של אנשים. המקרה הזה של רון ארד רודף אותי שנים, לא רק אותי אלא את כל עם ישראל. במלחמה הזאת יש ניסיון בלתי מתפשר לא להשאיר אנשים בחזקת נעדרים, אלא לזהות את כולם בכל מצב. זה תהליך מורכב מאוד וארוך מאוד, אבל התחושה וההבנה כמה זה חשוב למשפחות מייצרות מוטיבציה גדולה שלנו במקרה הזה".
מה היה המקרה הכי מורכב לזיהוי?
"הזיהוי הכי מורכב שעשינו היה לפי חלק של עצם בגודל של פחות מ-2 ס"מ שלפיו זיהינו נפטר".
