כולנו עשויים להתעצבן מקולות לעיסת המזון של הזולת, מאכילה בפה פתוח או מרעשי לעיסת מסטיק, אבל חיים בינינו אנשים שהרעשים הללו הם ממש בלתי נסבלים מבחינתם. "אלו אנשים עם רגישות הרבה יותר גבוהה מאיתנו", מסביר הפסיכולוג הקליני גדי בארי על התופעה שנקראת מיזופוניה (Misophonia) - הפרעת רגישות שמיעתית, "וזה מתחיל בגיל די צעיר, בסביבות גיל עשר".
בארי מסביר שמיזופוניה לא קשורה להרגלים מהבית – מנומסים יותר או פחות. "אנשים עם מיזופוניה יכולים לשים לב לדברים מינוריים מאוד, שאנחנו לא שמים לב אליהם. למשל, היה לי מטופל שהיה שם לב לקריין חדשות שאחת לכמה זמן היה עושה משהו עם הפה שלו, ממש דבר קטן, שאנחנו לא היינו שמים לב אליו בכלל".
2 צפייה בגלריה
מיסופוניה
מיסופוניה
מגיבים בצורה קיצונית לרעשים. מיזופוניה
(צילום: ירון ברנר)

"סבא תפסיק כבר ללגום את המרק"

מיזופוניה לא מוגדרת עדיין כהפרעה רשמית בספר האבחנות הרפואיות (ה-DSM), "אבל בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר את התופעה הזאת של אנשים שמאוד סובלים. כנראה שהאבחנה היא בסביבות עולם ה-OCD (הפרעות טורדניות-כפייתיות)".
2 צפייה בגלריה
הפסיכולוג הקליני ד"ר גדי בארי
הפסיכולוג הקליני ד"ר גדי בארי
"לחשוף את המטופל בצורה מבוקרת לרעשים שמפריעים לו". גדי בארי
"במיזופוניה", מסביר בארי, "יש גם תגובתיות יתר לפעולות חזרתיות של הזולת, כמו הרעדת הרגל או תנועות תיפוף וגם צליל רפטטיבי. התגובה היא בדרך כלל כלפי רעשים שמייצרים בני אדם, ורואים גם תגובה עוצמתית לאנשים ספציפיים. זאת אומרת, שהרבה פעמים העצבים יוצאים על מישהו קרוב".
ויש לזה טיפול? "הטיפול נמצא בהתפתחות. זו באמת תופעה שהיא חצי חדשה, אפשר להגיד ששומעים עליה יותר בעשור האחרון, אולי קצת יותר. אנחנו מבינים שיש אחוז משמעותי של אנשים שסובלים מאוד מהדבר הזה. זו לא תגובה מינורית, אלא עצבים ברמה שהם יכולים לצאת מהחדר ולעבור למקום אחר".

חשיפה מבוקרת לרעשים שמפריעים - כאמצעי טיפול

לדברי בארי, הטיפול המוצע היום למי שסובל ממיזופוניה הוא טיפול ב-CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי) בשילוב טיפול ACT בקבלה ומחויבות (Acceptance and Commitment Therapy). זו גישה טיפולית יעילה ומוכחת שמתמקדת במה שמפריע לתפקוד היומיומי של האדם. היא מציעה התבוננות על דרכי החשיבה שלנו, זיהוי של דפוסי חשיבה, לקיחת מרחק מדפוסים בעייתיים וקבלה של חשיבה אוטומטית שאינה מצויה בשליטה מלאה שלנו.
מיזופוניה - אנשים שרגישים לרעשים
(צילום: ירון ברנר, אסף מגל, עריכה: תמר אברם)
השיטה מעודדת אימוץ דפוסים התואמים את הערכים שלנו ואת מה שיעיל לנו, בניגוד למה שמושך את תשומת הלב שלנו. החלק ההתנהגותי של הטיפול מטרתו לבצע שינויי התנהגות - מהתנהגויות שמיועדות להימנע ממצוקה, להתנהגויות שמאפשרות כלים יעילים יותר להתמודדות עם מצוקה ומכוונות לעבר מה שחשוב ומשמעותי לנו בחיים.

הטיפול במיזופוניה מורכב משלושה חלקים עיקריים:

  1. קבלה וחמלה: עבודה על מרכיב הכעס והאשמה שמאפשרת להפחית בשיפוט העצמי ושל הסביבה וגם בריבים ובחיכוכים בתוך הבית או בעבודה.
  2. הגברת המודעות למצוקה הפנימית: מתי היא מתרחשת, מה מפעיל אותה, מי מפעיל את המצוקה? מה הם ההרגלים והדפוסים של ההימנעות שמייצרים מרחק מאנשים אחרים ומשמרים ואף מגבירים את המיזופוניה.
  3. פיתוח סט של תרגילי חשיפה: במטרה להפחית בתגובה המידית לרעש ולייצר יכולות התמודדות ומרחב פנימי שמאפשר בחירה בכל הקשור לתגובה מתאימה לסיטואציה. החשיפות נעשות באופן הדרגתי השומר על המטופל ומאפשר לו להתקדם בקצב שמתאים לו.