בינואר האחרון בתו בת השנה וחצי של רוברט סילבאן משדרות חשה ברע. היא הובהלה לבית החולים ברזילי באשקלון במצב קשה עם בעיות נשימתיות בשל שפעת שהסתבכה לדלקת ריאות והסתבכה לברונכיטיסט. בשל חומרת מצבה, הרופאים נאלצו להרדים ולהנשים אותה. רוברט מספר שבאחד הימים אשתו הלכה להתאוורר בבית והוא נשאר ליד הילדה. לפתע, החל עשן סמיך לכסות את חדר השינה שלהם. למזלה, השכנים הריחו את העשן וחילצו אותה מהדירה. "אם השכן היה מגיע עשר דקות מאוחר יותר, זה היה יכול להיגמר גרוע יותר", אומר רוברט. קצר חשמלי, ככל הנראה, הוא שגרם לפריצת הדליקה שכילתה את רוב הבית והחפצים של בני המשפחה.
רוברט מספר שהם לא ידעו מה לעשות. בתם הייתה מאושפזת והבית וכל תכולתו נעלמו ברגע אחד. "העברנו מה שניתן היה להעביר, חפצים אישיים, לבית של אמא שלי. חוץ מדברים בודדים שהיו בסלון ויכולנו להוציא, כל מה שהיה בחדרי השינה הלך, ולא היה לנו ביטוח תכולה, רק ביטוח נכס".
הרופא הטוב
"התחושה בהתחלה הייתה של ייאוש", נזכר רוברט אבל אז הגיעה תפנית בעלילה. רבים שמעו על הסיפור של משפחת סילבאן והחליטו להתגייס לעזרת המשפחה. "ההירתמות של כולם הייתה מרגשת, בין אם מהעירייה, מהתושבים בשדרות שהכירו אותי ותושבים מאשדוד שבה גרתי בעבר", מספר רוברט. אבל הייתה גם התגייסות אחת שהפתיעה וריגשה אותו במיוחד – של רופא אותו לא הכיר קודם לכן.
ד"ר אלון לפידות: "התחושה הראשונית הייתה זעזוע, מכך שהבת שלהם מאושפזת במצב קשה ועכשיו הם גם צריכים להתמודד עם אסון נוסף. זה התחבר לי ולאשתי עם הסיפור שלנו, כשהבית שלנו נשרף. לא יכולתי לקרוא, להזדעזע ולהמשיך הלאה"
"הוא התחיל לעבוד כמה שבועות קודם לשריפה במרפאת מכבי שירותי בריאות בשדרות", מספר רוברט על העזרה שקיבל מד"ר אלון לפידות. "הוא לא הכיר אותי או את אשתי. מה שהוא עשה בשבילנו - אני לא מצליח לתאר את התחושה במילים".
3 צפייה בגלריה
"התחושה בהתחלה הייתה של ייאוש". ד"ר אלון לפידות עם בני הזוג סילבאן
(צילום באדיבות מכבי שירותי בריאות)
כשד"ר לפידות שמע את הסיפור העצוב של המשפחה, לא לקח לו יותר מדקות ספורות להחליט לעשות מעשה, והוא החל להפיץ ברשתות החברתיות בקשה לתרום לבני המשפחה. "התחושה הראשונית הייתה זעזוע מהסיפור האישי מהטרגדיה, מכך שהבת שלהם מאושפזת במצב קשה בבית החולים ועכשיו הם גם צריכים להתמודד עם אסון נוסף. זה התחבר לי ולאשתי עם הסיפור שלנו, כשהבית שלנו נשרף. הבנו כמה הדבר מורכב וכמה באותו רגע הם בכלל לא מבינים עדיין את הקושי שנוסף לקושי של בת מאושפזת בטיפול נמרץ. לא יכולתי לקרוא, להזדעזע ולהמשיך הלאה".
המקרה עליו מדבר ד"ר לפידות התרחש בקיץ 2017, ערב תחילת שנת הסטאז׳ שלו בבית החולים סורוקה. לאחר סיום לימודי הרפואה והגשמת חלומו להיות רופא, בחר, יחד עם אשתו ושני ילדיו, להעתיק את מגוריהם לנגב, ובני הזוג רכשו בית ביישוב קהילתי ליד באר שבע. אך החלום הוורוד התחלף עד מהרה במציאות שחורה. תקלה בכבל החשמל של המחשב הנייד גרמה לשריפה בבית המשפחה. הבית ניזוק באופן משמעותי ולמרבה המזל בני המשפחה שהו באותו זמן בבילוי משפחתי בלונה פארק, וכך ניצלו מאסון.
ד"ר לפידות מספר: ״זה נראה כאילו רימון התפוצץ בסלון, הכול הותך לחלוטין. הבית נפגע קשות כתוצאה מנזקי האש והעשן – ונאלצנו לגור במקום אחר במשך חודשיים וחצי. למזלנו, זכינו לחיבוק ותמיכה מהיישוב והיה לנו ביטוח, דבר שמנע מאיתנו לשאת בעלויות שיקום הנזקים. אירוע זה המחיש לנו כמה אסור לקחת דברים כמובנים מאליהם, וכן את העוצמה של ההתגייסות והתמיכה של הקהילה שבה אתה חי״. אלון לא הסכים לוותר לעצמו על החלום והחל בשיקום הבית במקביל לסטאז' התובעני בסורוקה - וכך יצאה המשפחה לדרך חדשה.
עשו את הדבר הנכון
בשבוע הראשון שלו בתפקיד כרופא משפחה וילדים במרפאת מכבי שירותי בריאות בשדרות, הוא שמע על המכות שנחתו על המשפחה הצעירה והתגייס למענה. ״פתחתי קבוצת פייבוקס והמון אנשים טובים שכלל לא מכירים את המשפחה תרמו אלפי שקלים. עיריית שדרות והמתנ״ס העירוני נרתמו גם הם במציאת דיור חלופי עבור המשפחה, ואספנו חבילות סיוע שיעזרו להם לעמוד על הרגליים אחרי האסון".
במהלך האירועים הגיעה בשורה טובה נוספת. מצב בתם הפעוטה של בני הזוג סילבאן השתפר והיא התעוררה והחלה לנשום בכוחות עצמה. "השתחררנו אחרי שבוע מבית החולים, עברנו לבית של אמא שלי והתחלנו לחפש דירה", מספר רוברט. "אני לא יודע כמה זמן היה לוקח לנו להתאושש לולא העזרה של כולם. העזרה הכלכלית מד"ר אלון, העירייה והאנשים שנרתמו, הביאה אותנו ממצב של אפס ל-90 אחוז חזרה למסלול. בזכותם אנחנו עומדים על הרגליים. גם אחרי התרומה, ד"ר לפידות המשיך להיות בקשר ועזר כשהיינו צריכים. כשהיה לנו יותר מדי, העברנו גם אנחנו את זה הלאה למי שצריך".
לאחר שבתם התינוקת החלימה ושוחררה מבית החולים, פגש ד"ר לפידות לראשונה את בני המשפחה, שהודו לו על ההירתמות יוצאת הדופן. "אני רוצה לומר גם כאן הרבה תודה ולמסור את ההערכה הרבה שלי ושל אשתי. זה לא מובן מאליו שמישהו שלא הכיר אותנו יפתח את הכיס והלב, וגם ירתום אנשים נוספים לעזור".
רוברט סילבאן: "אני לא יודע כמה זמן היה לוקח לנו להתאושש לולא העזרה של כולם, שהביאה אותנו ממצב של אפס ל-90 אחוז חזרה למסלול. בזכותם אנחנו עומדים על הרגליים"
"אני חושב שאנחנו חיים בעידן של התגייסות המונית", אומר ל-ynet ד"ר לפידות. "פעם התפיסה הייתה שצריך לתרום הרבה כסף כדי להשפיע, ואנשים לא מבינים כמה תרומה קטנה של 10 או 20 שקל יכולה להפוך להשפעה משמעותית כשזה בא במכפלות של 1,000 או 3,000 איש שתורמים - זה הרבה כסף והמון סיוע. המעט שאתם יכולים זה הדבר הנכון לעשות, ואין לכם דרך לדעת מתי הגורל יתהפך וגם אתם תהיו שם.
"עצם העובדה שהילדה התאוששה ויצאה מזה ושכולם התגייסו עבורם - זה מחמם את הלב, זו ישראל של פעם, ישראל שמתגייסת למען האחר בלי לשאול שאלות. פשוט נרתמים לטובת אנשים שבנקודת הזמן הזו נקלעו למצוקה קשה מאוד", מוסיף ד"ר לפידות.
