שבועיים לאחר יום הולדתה ה-98, הלכה היום (ג') לעולמה חולדה גורביץ מחיפה, מי שזכתה לכינוי, "המלאך בלבן" ו"אם הפצועים". היא נהגה להגיע מדי יום למרכזים הרפואיים ובתי ההחלמה בצפון, בהם תמכה ועודדה את החיילים הפצועים ובני משפחותיהם בשעות הקשות ביותר.
גורביץ הייתה חלק מהנוף של המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, עוד מימי מלחמת לבנון הראשונה ובמשך 20 השנים בהם צה"ל שהה בדרום לבנון. פצועים רבים שהגיעו מאותה המלחמה, וגם מפיגועים וממלחמת לבנון השנייה, זכו להכיר את גורביץ, כמו גם בני משפחותיהם.
בלבוש לבן, עם מטפחת לראשה, דוחפת עגלת שתייה בידה, גורביץ הייתה עוברת בין המחלקות של בית החולים, מברכת לשלום את המבקרים במסדרונות, ומציעה קפה או תה עם נענע. תמיד במאור פנים ועם מילת ברכה.
ראשי ממשלה, שרי ביטחון, רמטכ"לים, אלופי פיקוד, מפכ"לים וקצינים בכירים בשירותי הביטחון השונים, כולם הכירו את גורביץ ופגשו בה בהגיעם לביקור אצל הפצועים.
לפני כשלוש שנים, בהחלטת עיריית חיפה, ובנוכחותה, נחנכה טיילת על שמה בחוף בת גלים. גורביץ הנרגשת הגיעה לטקס בליווי קרוביה והודתה לעירייה על המחווה המרגשת, לה זכתה עוד בחייה.
הבוקר נמסר מהעירייה: "'המלאך בלבן', יקירת העיר חיפה וכלת פרס ישראל למפעל חיים, חולדה גורביץ, הלכה לעולמה בגיל 98. חולדה גורביץ הייתה דמות מופת. יהי זכרה ברוך לעד".
גם המרכז הרפואי רמב"ם נפרדו מגורביץ: "מי שנודעה גם בשם החיבה המחייב "המלאך בלבן", שליוותה בהתנדבות ונאמנות פצועים ברמב"ם בכמה וכמה מלחמות ואירועים ביטחוניים, הלכה הבוקר לעולמה. אנחנו מצדיעים לאישה מיוחדת שנתנה את הנשמה עבור פצועי צה"ל לאורך עשורים רבים".
פרופ' דניאל רייס (93), ששימש מנהל המחלקה האורתופדית ברמב"ם בשנים 1977-1995, זוכר את גורביץ משנותיו הרבות במחלקה, עוד מימי מלחמת לבנון הראשונה ("שלום הגליל"): "אורתופדיה זה מקצוע שמבחינה ניתוחית גדל והתרחב כל הזמן. במלחמת 'שלום הגליל' הייתה לנו המון עבודה עם חיילים פצועים, עבודה שנמשכה 18 שנה", מספר פרופ' רייס.
"חולדה הייתה באה לבקר חיילים וגם חולים נוספים. היא הקפידה להגיע גם בערב שבת, לדאוג לחולים ולחיילים, לוודא שיש להם נרות, שתייה חמה. היא הביאה איתה אוכל טעים. חולדה הייתה אישה מיוחדת שדאגה תמיד לפצועים ולחולים. תמיד הגיעה בהתנדבות וללא עזרה משום גורם אחר. הכול עשתה בעצמה".
תמכה בחולים ובפצועים במשך עשרות שנים
גורביץ נולדה בעתלית, הייתה חברת "ההגנה" ועם הקמתו של צה"ל הייתה אחת מארבע הבנות הראשונות ששירתו בחיל הים. את פעילותה ההתנדבותית החלה מיד לאחר שיחרורה מצה"ל בפעילות למען ילדי עולים במעברות ובארגון פעילויות למען חיילי צה"ל. לאחר מלחמת יום הכיפורים התפטרה מעבודתה ומאז הקדישה בהתנדבות את כל זמנה למען חיילים ונפגעי פעולות איבה.
לצד כל אלה, הייתה חברה במגוון ארגונים התנדבותיים למען עולים חדשים ורבים אחרים שנזקקו לעזרתה. על כל אלה, זכתה במהלך השנים באותות הוקרה רבים, בהם: יקירת העיר חיפה, אות הנשיא למתנדב, פרס ישראל על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, אות הוקרה ע"ש מנחם בגין, מגן שר העבודה והרווחה, מגן שר הבריאות ופרס אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה על מפעל חיים.
הזמרת חיה ארד יונאי, ספדה לחולדה בדף הפייסבוק שלה: "חולדה אהובתי/ אהובתנו. 'המלאך בלבן', 'אם הפצועים', כלת פרס ישראל, יקירת העיר חיפה, האישה והאגדה – הלכה לעולמה. חולדה הקדישה הקדישה את חייה לעזרה לזולת ולמען החברה הישראלית, ועשתה זאת בהתנדבות מלאה ובמימון עצמי. מדי יום היא הגיעה כשהיא לבושה בלבן לבקר ולסעוד את חיילי צה"ל הפצועים והנכים שהיו מאושפזים ברמב"ם ובבית חולים 10 הצבאי.
"חולדה הייתה פעילה בסיוע לקליטת עלייה, בקידום נוער, בעידוד נוער להתנדבות, בסיוע לבני מיעוטים, בקירוב לבבות בחברה הישראלית, בהרצאות למען ישראל ובעיקר בסיוע רחב למערכת הביטחון, לחיילים, לפצועים, לנכים ולמשפחות שכולות. חולדה "גייסה" אותי במשך שנים להופעות ברמב"ם , ובבית חולים. חסרונה ניכר בשנותיה האחרונות, על אף שדאגה לכולם עד יומה האחרון. אני מצדיעה לה".