התורים הארוכים בנמל התעופה, מקומות הבילוי הגדושים והשקט בבתי החולים – כל אלה מרמזים על כך שבדומה למדינות אחרות בעולם, גם ישראל נמצאת במקום אחר בכל הנוגע למאבק בנגיף הקורונה. שלשום אובחנו כ־4,000 בני אדם עם הנגיף, אך למספר הזה, שבעבר הביא את ישראל לסגר – משקל שונה לחלוטין כיום.
קראו עוד על הקורונה:
בשיחה עם "ידיעות אחרונות" ו-ynet עונים ארבעה מבכירי מערכת הבריאות, שכל אחד מהם הוביל וניהל את המשבר בגזרתו, על השאלות שעל הפרק: האם לדעתם המגפה משנה את פניה? האם היא עוברת תהליכי "נורמליזציה" ו"שפעתיזציה"? ועל השאלה החשובה מכולן: האם הקורונה בדרך להיעלם?
פרופ' דרור מבורך, מנהל מחלקה פנימית ומחלקת קורונה בהדסה עין כרם:
"האירוע עוד לא מאחורינו. אנחנו רואים בהדסה שישה־שבעה חולים מדי יום. יש איזושהי תנועה, אבל כל המדדים, כמו מקדם ההדבקה ומספר המאומתים היומי, יורדים. לכן יש סיכוי טוב שהתנועה תישאר יחסית קטנה, נסבלת, ולא תצריך היערכות מיוחדת. מה שקרה בשבועות האחרונים זה שמה שחשבנו שיתפתח לגל שישי – בגלל שהייתה עלייה די מרשימה במקדם ההדבקה – הסתבר שהוא זנב של הגל החמישי, ספיח. לכן, אנחנו נמצאים היום במצב שפעם קיווינו להיות בו: וריאנט שמידבק מאוד אך ברוב האנשים לא עושה מחלה קשה.
"אם מסתכלים על מגפות קודמות, ניתן ללמוד שהן יכולות להיעלם, וכרגע אנחנו נמצאים במקום שיש סיכוי שהקורונה תיעלם. יש הרבה עדויות שתומכות בכך, בגלל האופי של האומיקרון"
"זה לא אומר שהמצב הזה יישאר, אבל זה בהחלט מה שקורה כרגע. אם מסתכלים על מגפות קודמות, ניתן ללמוד שהן יכולות להיעלם, וכרגע אנחנו נמצאים במקום שיש סיכוי שהקורונה תיעלם. יש הרבה עדויות שתומכות בכך, בגלל האופי של האומיקרון. בנוסף, החיסונים די טובים גם באומיקרון במניעת מחלה קשה. יש הרבה סימנים חיוביים. זה לא אומר שהקורונה נגמרה, אבל העוצמה פחתה בצורה אדירה".
פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא:
"נראה שמי שהחליט שהאירוע נגמר הוא הציבור, כי המון אנשים מסתובבים ללא מסכות ומתקהלים. נכון שהמצב הרבה יותר טוב, אבל אי־אפשר להגיד שאין קורונה. אנחנו על מספר נמוך יותר של הדבקות, אבל אני לא יכולה להגיד שאנחנו בשליטה כי אנחנו לא יודעים מה יהיה עם מוטציות נוספות ולכמה זמן באמת החיסון שלנו יהיה יעיל. מה שקורה כאן זה שילוב של הרבה חיסונים, תרופות לחולים כמו פקסלוביד, וזנים שהם פחות אלימים אך יותר מדביקים.
"מוטציה חדשה, שתהיה יותר אלימה, יכולה לשנות הכל. אני לא יודעת אם אנחנו יכולים לצהול. העולם צריך להמשיך ולהתכונן, למשל להשקיע במציאת תרופות וחיסון טוב יותר"
"כרגע השילוב הזה נותן לנו שקט, אבל אף אחד לא יודע כמה זמן זה יימשך והאם אנחנו לקראת סוף המגפה. מוטציה חדשה, שתהיה יותר אלימה, יכולה לשנות הכל. אני לא יודעת אם אנחנו יכולים לצהול. העולם צריך להמשיך ולהתכונן, למשל להשקיע במציאת תרופות וחיסון טוב יותר, שיהיה יעיל ליותר מחצי שנה, אבל יש עייפות נורא גדולה מהקורונה ואנשים מעדיפים לשכוח אותה".
ד"ר אפרת ברון־הרלב, מנהלת מרכז שניידר לרפואת ילדים:
"נכון לעכשיו אנחנו צריכים להיות עם היד על הדופק, אבל לקיים חיים רגילים לחלוטין. הדבר המשמעותי כעת הוא להמשיך ולהתחסן נגד קורונה כחיסון שגרה, ובאחוז מתחסנים הרבה יותר גבוה מאשר בחיסון לשפעת. נכנסנו למצב שגרה. שני הווריאנטים האחרונים היו מאוד מידבקים, אבל אנחנו ממשיכים לחיות איתם.
"אנחנו לא יודעים לנבא, אבל כשמדברים עם הווירולוגים המובילים אפשר לשמוע מהם שהנגיפים נמצאים כל הזמן בתהליך שבו הם יותר מידבקים, אבל הופכים פחות ופחות קטלניים, כי כשהם יותר קטלניים היכולת שלהם לשרוד הולכת וקטנה"
"אנחנו לא יודעים לנבא, אבל כשמדברים עם הווירולוגים המובילים אפשר לשמוע מהם שהנגיפים באופן עקרוני נמצאים כל הזמן בתהליך שבו הם יותר מידבקים, אבל הופכים פחות ופחות קטלניים, כי כשהם יותר קטלניים היכולת שלהם לשרוד הולכת וקטנה.
"החזרה לשגרה מאוד משמעותית. שגרה היא מה שגורם לנו להישאר שפויים ולרצות לחיות במדינה הזאת. המצב החרדתי הזה, שכל היום מדברים על קורונה, פחות נפוץ לשמחתי בזמן האחרון – וזה נעים לכולם. אנחנו לא מתעלמים מהקורונה, היא חלק מאיתנו, אבל הדבר הכי משמעותי כרגע זו הבריאות הנפשית והחברתית של כולנו".
פרופ' סיריל כהן, מומחה למערכת החיסון מאוניברסיטת בר־אילן:
"אפשר להגיד בצורה אובייקטיבית שאנחנו באמת בעידן אחר, איך שלא נסתכל על זה. מעבר לעטיית מסכה אין שום מגבלות. אין מה להשוות למצב של לפני שנתיים. זה נכון שיש הדבקות, הנגיף עדיין מסתובב, אך השלכות הווירוס על החיים שלנו פחותות בהרבה ממה שהיו. בבתי החולים המצב באמת בר־שליטה. ירדנו לכ־200 חולים שמאושפזים במצב קשה. מה שמאוד תרם לחזרה לשגרה זו העובדה שהאומיקרון הוא זן לא מסוכן, שהדביק המון אנשים.
"אפשר להגיד בצורה אובייקטיבית שאנחנו באמת בעידן אחר. בבתי החולים המצב באמת בר־שליטה. ירדנו לכ־200 חולים שמאושפזים במצב קשה. מה שמאוד תרם לחזרה לשגרה זו העובדה שהאומיקרון הוא זן לא מסוכן, שהדביק המון אנשים"
"בסופו של דבר גל האומיקרון היה לא יותר קשה מגל של שפעת או הצטננות קשה. אני לא מוחק את השנתיים האחרונות, אבל אני כן חושב שאנחנו בעידן אחר. האם אפשר לחזור אחורה? בוודאי. הנגיף לא נח. שני דברים מטרידים אותי: העובדה שהנגיף כל הזמן משתנה, וגם שהוא מדביק חיות. יכול להיות שנראה זן חדש ויותר בעייתי, אבל זה לא צריך למנוע מאיתנו לחיות חיים רגילים עד כמה שאפשר.
"אנחנו עדיין לא יודעים מה ההשלכות ארוכות הטווח של הקורונה. יש נגיף חדש, יש חיסונים שהוכחו כיעילים במניעת מחלה קשה, יש טיפולים ויש חשיפה טבעית לנגיף – וכל הגורמים הללו מביאים אותנו למצב של כמעט שגרה. יש מספר תרחישים. התרחיש הבעייתי זה שנופל עלינו זן מסוכן יותר, שמחזיר אותנו קצת אחורה. זה לא יהיה מוחלט ואני לא רואה את עצמנו חוזרים למה שהיה לפני שנתיים. התרחיש האופטימי הוא שבתקופה הקרובה, בזכות כל מה שאמרתי וטיפולים חדשים שיפותחו, נחיה לצד הקורונה. זו לא מילה גסה להודות שהאומיקרון פחות מסוכן. בוא נראה מה יהיה לקראת הסתיו. אנחנו תמיד נתונים לסכנה של וריאנט חדש, ואני לא חושב שזה ישתנה".