בשיתוף אונקוטסט
בשנים האחרונות חלו התפתחויות משמעותיות בטיפול במחלות הסרטן. תחילה, יכולות האבחון השתפרו פלאים, וסיכויי ההחלמה עולים באמצעות זיהוי מוקדם של המחלה. התקדמות משמעותית נוספת חלה גם בתהליכי הטיפול עצמם – פותחו טיפולים מותאמים אישית לחולה ותרופות רבות נכללו בסל התרופות הישראלי.
קצת רקע היסטורי, במשך שנים רבות הטיפול המרכזי למחלת הסרטן היה כימותרפיה. החיסרון המשמעותי בטיפול מסוג זה הוא היעדר יכולת אבחנה בין תאים סרטניים לתאים בריאים. למעשה, אומנם החומר הכימותרפי שאמור לחסל את התאים הסרטניים פוגע בהם אך באותה העת גם גורם לפגיעה בתאים הבריאים ולכן פעמים רבות החולים מדווחים על תופעות לוואי כמו נשירת שיער, בחילות הקאות וכדומה.
המהפכה הגנומית
על מנת להימנע מפגיעה בתאים הבריאים במשך שנים רבות ניסו רופאים וחוקרים מרחבי העולם למצוא דרכי טיפול יעילות יותר ומדויקות יותר לטפל בחולים. בשני העשורים האחרונים פותחו שתי קבוצות טיפול מרכזיות: האחת – אימונותרפיה, שיטת טיפול זו גורמת ל"שחרור הבלמים" ומסייעת למערכת החיסון לזהות ולתקוף את התאים הסרטניים בגוף. השנייה – טיפול ממוקד מטרה: תרופה שחוסמת את גדילתו והתפשטותו של הסרטן על ידי כך שהיא מפריעה למולקולות ספציפיות המעורבות בגדילה, התקדמות והתפשטות של המחלה.
אם בעבר, הרופאים היו מסתכלים רק על המבנה החיצוני של התא – ובהתאם שיטת הטיפול המקובלת הייתה כימותרפיה – הרי כיום הרופאים מעוניינים לברר מידע נוסף על הביולוגיה של הגידול ועל המוטציות שמפעילות אותו, על מנת להתאים טיפול מיטבי וממוקד.
לצורך מציאת טיפול ממוקד מטרה עבור חולה אונקולוגי יש לזהות תחילה את השינויים שהתרחשו בתאי הגידול ואת השינויים הגנטיים העוברים בתורשה שגרמו להתפתחותו. בדיקה מיוחדת שפותחה לצורך זיהוי שינווים אלה ותומכת בהתאמת הטיפול נקראת "טמפוס", Tempus.
בדיקת טמפוס היא בדיקה גנומית המבצעת ריצוף מקיף של הדנ"א בגידול הסרטני בהשוואה לדנ"א מרקמה תקינה של המטופל (באמצעות דגימת רוק או דם). ההשוואה בין המוטציות שנמצאו בגידול ובין אלו שנמצאו ברקמה התקינה מאפשרת 'למפות' באופן מדויק רק את המוטציות שאחראיות להתפתחות תאי הסרטן, ובהמשך להתאים עבורן טיפול מיטבי.
בנוסף לריצוף הדנ"א, בדיקת Tempus xT משלבת ריצוף רנ"א מלא (RNAseq) של 23 אלף גנים. ריצוף הרנ"א מספק מידע על המשמעות הביולוגית של השינויים שזוהו על ידי ריצוף הדנ"א ומאפשר במקביל להוסיף מידע אשר יסייע לטיפול מותאם, שלא ניתן לאיתור בריצוף הדנ"א בלבד. ככל שהמידע שבידי הרופא מקיף יותר, כך הוא יודע להתאים טיפול מותאם לגידול של המטופל, מיטבי ויעיל יותר. למעשה, בדיקה זו עונה על שני צרכים עיקריים – זיהוי מקור הגידול וזיהוי המוטציות בתוך רקמת הגידול. באמצעות מידע זה ניתן להתאים טיפול מותאם עבור החולה ( ממוקד מטרה ,אימנותרפיה ו/או כימותרפיה).
הבדיקה מתבצעת על ביופסיה שנלקחת מרקמת הגידול כאשר עולה החשד למחלה ממארת ואין צורך לעשות ביופסיה נוספת. במקרים בהם אין מספיק רקמה מהגידול או שהחומר הגנטי לא נשמר באיכות טובה, ניתן לעשות ביופסיה נוזלית המבוססת על בדיקת דם ( כמו למשל בדיקת גארדנט 360).
סרטן השחלה: שלוש מארבע חולות מתגלות בשלב מתקדם
סרטן השחלות הוא סוג הסרטן השלישי בשכיחותו מבין סוגי הסרטן הנפוצים ביותר במערכת הרבייה הנשית, אך גם האגרסיבי ביותר במערכת זו. ב- 75% מהמקרים המחלה מאובחנת בשלב מתקדם, כאשר הגידול הסרטני כבר התפשט מעבר לשחלות והגיע לחלל הבטן, היות והמחלה איננה מתאפיינת בתסמינים או סימנים מיוחדים, ואין כיום בדיקת סקר לאיתור מוקדם של המחלה. לנשים בסיכון גבוה מומלץ להקפיד על מעקב רפואי גניקולוגי מתאים, שיכול להציל חיים. סרטן השחלות יכול להתרחש בכל גיל אך הוא נפוץ יותר בקרב נשים בגילאי 50 עד 60 שנים.
בין הגורמים לסרטן שחלה ניתן למנות חשיפה ממושכת להורמונים כתוצאה של התחלת הווסת בגיל צעיר או כניסה מאוחרת לגיל המעבר, או שניהם. בנוסף גם לגנטיקה יש השפעה – כ-1 מכל 10 מקרי סרטן השחלה בעולם המערבי מקורם במוטציה גנטית תורשתית בגנים BRCA1 או BRCA2 בכ-40% ממקרי סרטן השחלות בנשים יהודיות ממוצא אשכנזי נובעים ממוטציות תורשתיות בגנים אלו, המגבירות אף את הסיכון לסרטן השד. שיעור מקרי סרטן השחלה הקשור למוטציות בגנים אלו בישראל גבוה יותר יחסית למדינות אחרות בעולם.
הטיפול בסרטן שחלה כולל ניתוח (כריתה של השחלות ואיברים סמוכים) וברוב המקרים גם כימותרפיה כטיפול משלים. מטרת הניתוח היא הסרת כל ממצא חשוד הנראה לעין והשארת המטופלת ללא שארית מחלה.
בשנים האחרונות חלה התפתחות חשובה בשימוש בקבוצת תרופות חדשות הנקראת מעכבי פארפ (PARP inhibitors) הניתנים כטיפול אחזקתי. טיפולים אלו דוחים משמעותית את חזרת המחלה. בחירת הטיפול בתרופות הללו נעשה מבוסס על קיום מוטציה בגנים BRCA1/2 בין אם על רקע גנטי תורשתי או נוכחות מוטציות בגנים אלה רק בתאי הגידול הסרטני ולכן יש חשיבות רבה בבדיקה המרצפת את הדנ"א של תאי הגידול אבל גם את הדנ"א מרקמה "נורמלית" לצורך ברור גנטי תורשתי כפי שמתבצע בבדיקה גנומית מסוג טמפוס. תרופות אלה הוכיחו יעילות לקבוצת חולות נוספת גם ללא מוטציה בגנים אלו, אבל מציגות דפוס דומה. ניתן לזהות קבוצה זו ע"י בדיקת הנקראת HRD.
מה זה HRD ולמה זה חשוב?
מחצית מחולות סרטן השחלה מבטאות מאפיין גנומי בגידול שנקרא HRD או בשמו המלא Recombination Deficiency Homologous . נשים אלו עשויות להגיב ביעילות לתרופות ממשפחת מעכבי ה- PARP ולכן קיימת חשיבות רבה באיתור גידולים החיוביים ל-HRD .
HRD מוגדר כמצב בו התא אינו מתקן בצורה אפקטיבית את הנזקים שהתרחשו בדנ"א. לרוב המצב הזה מתרחש כתוצאה ממוטציות הגורמות לפגיעה בגנים 2/ BRCA1 או באחד מהגנים האחרים הקשורים במסלול זה. עם זאת קיימים מקרים בהם לא אובחנו מוטציות בגנים 2/BRCA1 ועדיין מסלול ה-HRD פגום.
קיימת חשיבות רבה לבצע בדיקה לתקינות ה-HRD מעבר לבדיקה של מוטציות ב-BRCA1/2 כי ייתכן וניתן יהיה להתאים טיפול תרופתי מסוג מעכבי פארפ במידה ונמצא HRD חיובי בגידול.
בדיקת טמפוס וסרטן שחלה:
"טמפוס" כאמור היא דוגמא לבדיקה גנומית מקיפה הבודקת את דנ"א מרקמת הגידול וכוללת השוואה לדנ"א מרקמה בריאה וריצוף רנ"א מלא. הבדיקה מתאימה במיוחד לגידולי שחלה כי היא מדווחת על מוטציות בגנים BRCA1/2 ואת מדד ה-HRD. בנוסף הבדיקה מדווחת גם אם נמצאו מוטציות ב-648 גנים נוספים הקשורים לסרטן שיכולים לתת כיוונים לטיפולים מאושרים לטיפול בהישנות סרטן שחלה או התאמה למחקר קליני.
הבדיקה מספקת מידע חשוב להתאמה לטיפול מסוג אימונותרפיה ומדדים נוספים. אומנם, מעט מאד חולות סרטן שחלה יתאימו לטיפול אימונותרפי , אבל זיהוי של אותן חולות יכול לאפשר להן הארכת חיים ואיכות חיים.
העתיד נראה מבטיח
בסופו של דבר, יש לנו בישראל מערכת בריאות מן הטובות בעולם. תרופות רבות נכנסות לסל הבריאות במהרה, ומערכת הבריאות בארץ מציעה למטופלים תרופות חדשניות, שהן פעמים רבות עדיין בגדר מחקר או ניסוי ראשוני. כיום, עבודתו של האונקולוג השתנתה – במקום לפעול על פי פרוטוקול רפואי אחיד, אנחנו עוסקים בהתאמת טיפול מותאם אישית למטופל , וכל הזמן ישנם חידושים רפואיים – בדיקות חדשות וטיפולים חדשים בסוגים רבים של סרטן וגם בסרטן השחלות.
הכותבת הינה מנהלת השירות לגידולי ריאה וגינקולוגיה, המערך האונקולוגי, בית-חולים אסותא אשדוד
בשיתוף אונקוטסט