מוגש כשירות לציבור מנובו נורדיסק ללא התערבות בתכנים
השמנה היא מחלה מורכבת, שמקפלת בתוכה השלכות פיזיות ונפשיות. בסקר שנערך השנה בקרב אנשים שסובלים ממחלת ההשמנה, כ-40% מהמשתתפים סיפרו כי במשפחתם ובסביבתם הקרובה מתייחסים כלפיהם באופן שלילי. עוד הם מדווחים על הערות שהם סופגים בביתם, במקום עבודתם, בחנויות בגדים ואפילו בדייטים.
בוועידת יום ההשמנה, שנערכה ב-4 במרץ, הודגש הצורך לגשת לנושא בדרך רגישה, מכבדת ומונעת אפליה, שכן כל הערה כזאת עלולה להרחיק עוד יותר את מי שסובל מהמחלה מקבלת טיפול. שורה של אנשי מקצוע הסבירו כיצד יכולים הרופאים המומחים בתחום לסייע למי שסובל ממחלת ההשמנה להתמודד עם הבושה, כדי להפנות את המשאבים לתהליך הטיפול ושימור הבריאות ולהתמקד בקבלה ובקידום הבריאות, להעלות מודעות, לקדם שינוי חברתי חיובי ולהזכיר לכולם שכבוד הדדי והכלה חשובים מאוד.
צפו בשיחה:
ועידה השמנה פאנל 4
"זו לא בושה לסבול ממחלת ההשמנה, כפי שזו אינו בושה לסבול ממחלת כיס המרה או מכל מחלה אחרת", אומר פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת. "אנחנו צריכים להעצים את המטופלים שלנו, ואני דווקא מצפה מהם לא להתבייש, יותר מזה – אני רוצה שהם יכירו בזה שמדובר במחלה ויתייעצו עם רופא מומחה ויחשבו יחד איתו כיצד לתקן את הבעיה, לא בגלל שהסביבה משפילה אותם אלא כי יש רצון להיות בריאים".
ד"ר דן אוירו, מנהל המרכז לטיפול בהשמנה ורופא המשפחה המחוזי במכבי שירותי בריאות מחוז מרכז, מסביר כי לרופאים תפקיד מרכזי בהתמודדות המטופלים עם ההשלכות החברתיות ולא רק הבריאותיות של מחלת ההשמנה. "קודם כל, רופא המשפחה מהווה את התחנה הראשונה במערכת הבריאות, זה שמכיר את המטופל הכי טוב והוא צריך להתייחס גם להיבטים הביולוגיים וגם להיבטים הפסיכו-סוציאליים, כלומר ההיבטים הרגשיים והחברתיים שיש לכל מחלה", הוא אומר. "מחלת ההשמנה באמת רגישה יותר, כי לעומת מחלות אחרות אנחנו רואים אותה כלפי חוץ ולכן יש לה גם השפעות סביבתיות. גם הרופאים צריכים להיות מודעים לזה ולשים לב כיצד הם מתייחסים לסוגיה, וגם המטופלים צריכים לדעת שהם יכולים להעלות אותה בפני הרופא שלהם".
"צריך לתת בעיקר את החום וההכלה שלנו כמטפלים"
אז איך עוזרים למטופלים להתמודד עם הבושה? לדברי ד"ר ליאת ברזילי יוסף, מנהלת השירות לטיפול בהשמנה במכון האנדוקריני במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא, בהחלט מדובר בהתמודדות לא פשוטה. "צריך לתת בעיקר את החום וההכלה שלנו כמטפלים", היא אומרת. "אני מאוד אוהבת את המטופלים שלי, ואני מנסה להגיד להם מהלב – אני נמצאת פה כדי לעזור ומכילה אתכם עם כל הקשיים. אני מנסה לתת את התחושה שזה מקום בטוח, שאפשר לספר לי הכול".
יוסף מוסיפה כי בפגישות עם המטופלים היא משתדלת להעביר את המסר לפיו הם לא צריכים לחוש אשמה. לדבריה, יש צורך אמיתי לתת לגיטימציה לכך שחלק מהדברים שקורים למי שסובל ממחלת ההשמנה, למשל נטילת תרופות שנוספו לו או מוגבלות בתנועה למשך פרק זמן ארוך בעקבות תאונת דרכים, לא תלויים באדם עצמו.
עו"ד ליה משיח, נציגת המטופלים בארגון ECPO, מציגה את הצד של מי שסובל ממחלת ההשמנה ומספרת כי התחושה כיום היא שיש יותר הבנה והכלה כלפי המטופלים מאשר בעבר. "אדם שמתמודד עם מחלת ההשמנה קודם כל מתמודד עם אשמה", היא מבהירה. "האשמה הפנימית והאישית, או השיפוט העצמי, זה הדבר הקשה ביותר שאדם שמתמודד עם מחלת ההשמנה חי איתו, הרבה לפני שהחברה שופטת אותו".
"הוא יכול להתמודד עם משפט שאומר אדם ברחוב, כי ייתכן שהוא ישכח מאותו משפט יום למחרת – אבל עם השיפוט העצמי הוא הולך תמיד", ממשיכה עו"ד משיח. "לכן מטופל שמגיע לרופא כדי להתמודד עם המחלה, זקוק להכלה, לרופא שישיר אליו מבט ויגיד: אתה לא אשם – יש מחלה, לא בחרת בה. אנחנו נמצא את הבעיה ונמצא את הפתרון".
לקבל את ההחלטה הנכונה
אחד הקשיים שלעיתים מתעוררים במהלך הטיפולים נובע מחוסר הבנה של מטופל לגבי המשמעות של טיפול במחלת ההשמנה. "לא כולם מבינים את המשמעויות של הטיפול, כלומר שלא מדובר רק בטיפול תרופתי אלא טיפול באורח חיים, ולעיתים יש גם התנגדות לטיפול התרופתי", אומר ד"ר אוירו. לדבריו, במקום הזה נכנסת המחויבות של הרופאים להסביר את היתרונות והחסרונות של דרכי הטיפול, ולקבל יחד עם המטופל את ההחלטה הנכונה.
ד"ר ברזילי יוסף מוסיפה שלטיפול התרופתי יש חשיבות לא רק ביולוגית אלא גם רגשית. "עצם העובדה שיש הכרה בכך שמדובר במחלה, שלעיתים יש לה סיבוכים ולכן יש צורך בתרופות, מראה שיש מענה ביולוגי-פיזיולוגי שיכול למנוע את התפתחותה", היא אומרת. לדבריה, הימצאות התרופות יכולה להקל על אנשים שסובלים ממחלת ההשמנה, בעיקר כאלה שניסו להתמודד איתה במשך שנים ללא הצלחה: "הטיפול התרופתי הופך להיות חלק מההצלחה, והוא יכול לגרום להרבה שיפורים אחרים באורחות החיים שלהם", היא מוסיפה.
לשיטתו של פרופ' רז, כדי שאדם שמתמודד עם מחלת ההשמנה יצליח להבריא, עליו להודות בכך שיש לו בעיה שמפריעה לו, הן מבחינה בריאותית והן מבחינה סביבתית. "צריך לשנות את הגישה – המטופלים צריכים להיות אלה שידחפו אותנו לטפל בהם", הוא אומר.
עו"ד משיח מחזקת את הדברים. "המבטים אומרים הכול – אדם שמתמודד עם מחלת ההשמנה רגיש יותר מכל אדם אחר, הוא מרגיש ששפטו אותו, שהוא לא יתקבל לעבודה עוד לפני שנכנס לראיון", היא אומרת. "בני האדם מסתכלים קודם כל על חיצוניות וממהרים לשפוט אנשים עוד לפני שהם בכלל התחילו לדבר, וממחלת ההשמנה אי אפשר להתעלם".
התמונה הרחבה
בעיה נוספת שמתעוררת בזמן הטיפול במחלת ההשמנה עלולה לבוא דווקא מהצד המטפל. "תפקידו של רופא המשפחה הוא להקשיב למטופל. אם המטופל מגיע בגלל כאב גרון, בדרך כלל הרופא יתייחס לכאב הגרון כי כמובן שאין קשר בינו לבין מחלת ההשמנה", מדגים ד"ר אוירו. "יחד עם זאת לעיתים במפגש הרפואי הרופא בוחן את התמונה הרחבה יותר, כולל מחלות נוספות ברקע, ופה נדרשת המקצועיות שלו לגבי העלאת הסוגייה. צריך לעשות זאת בעדינות וברגישות, וכמובן בהסכמה של המטופל לדבר על הנושא".
ד"ר ברזילי יוסף מחזקת את הדברים ומציינת כי יש צורך לתת מקום משמעותי לפן הרגשי של המטופלים כדי להוריד את מפלס רגשות האשמה. "במכון שלנו יש 3 פסיכולוגיות ואנחנו נותנים המון מקום לשיח מחזק", היא מתארת. "חשוב לי מאוד שאדם יאהב את עצמו ויחיה בשלום עם עצמו, ואני מאמינה שכאשר נותנים מעטפת מלאה וחמה, שכוללת גם דיאטנית, גם פסיכולוגית, גם טיפול תרופתי וגם צוות רפואי וסיעודי, האנשים שמגיעים לכאן נמצאים במקום הרבה יותר טוב, חוזרים לעבודה, יוצאים לאירועים משפחתיים".
פרופ' רז מסכם: "אני מצפה שנצליח ליצור מצב שבו המטופלים ירגישו חופשיים לבוא אל הרופא ולומר לו - אני סובל מהשמנת יתר ואני רוצה שתעזור לי. אני מצפה גם לדבר ההפוך, מצב שבו הרופאים שמגיע אליהם מטופל יתייחסו גם לנושא השמנת היתר ולעשות הכול כדי להכניס אותו למסלול שיאפשר לו להוריד ממשקלו".
מוגש כשירות לציבור מנובו נורדיסק ללא התערבות בתכנים
