שנה לאחר מותה של הזמרת האירית שינייד אוקונור, נחשף דוח לאחר המוות שהראה שהיא מתה בנסיבות טבעיות – כתוצאה מסיבוכים של מחלת COPD שממנה סבלה, או במילים אחרות מחלת הריאות החסימתית הכרונית. זה גורם התמותה השלישי ממחלות בעולם והשביעי בישראל, עם יותר מ-300 מיליון חולים בכל רחבי העולם. בישראל יש על-פי ההערכות כ-300 אלף חולים במצבי חומרה שונים.
עישון הוא הגורם למחלה ב-80% מהמקרים, כאשר יתר הגורמים הם זיהום אוויר, גורמים מזהמים ואלרגניים שונים, ובמקרה של אוקונור, סיבוכים של מחלת האסתמה שגם ממנה היא סבלה.
3 צפייה בגלריה
שינייד אוקונור מתה מ-COPD ומסיבוכי אסתמה. זה גורם התמותה השלישי ממחלות בעולם והשביעי בישראל
(AP Images)
מהי COPD?
למרות קטלניותה, COPD אינה מוכרת מספיק והרוב המכריע של החולים לא מאובחנים. מחקר ישראלי שנערך בקרב כ-1,000 ישראלים לפני כמה שנים מצא שיותר מ-75% מהחולים אינם מודעים למחלתם, ולכן גם אינם מקבלים טיפול תואם. תפקיד הריאות חשוב ביותר בעצם היותן המקור היחיד להעברת חמצן אל הדם ומשם לאיברים השונים. כשהריאות נפגעות אין תחושה של כאב כלשהו באיבר ומכאן שיש קושי גדול בזיהוי המחלה בשלביה המוקדמים, כשהנזק עוד מועט וניתן לעצור את הידרדרותה.
לרוב, אבחון המחלה מתבצע באיחור רב, רק כאשר החולים כבר מגיעים לרופא עם סממנים כמו שיעול קשה, קוצר נשימה במאמצים קלים, אי-נוחות בחזה, ליחה מרובה - סממנים שלא עוברים גם לאחר טיפול באנטיביוטיקה או טיפולים אחרים ורק בעקבות התלונות תבוצע בדיקת תפקודי ריאה, שתאבחן את המחלה.
מהם תסמיני המחלה?
COPD מובילה להרס הסימפונות – צינורות האוויר שבריאות. במקביל מתרחש גם הרס של רקמת הריאה: כתוצאה מפגיעה בנאדיות הריאה נוצרים מעין חורים בריאה, שמביאים לפגיעה בתפקוד הריאות ופגיעה בהעברת החמצן אל זרם הדם, דבר שגורם לקוצר נשימה או לקשיים בנשימה בזמן מאמץ, אך גם במנוחה.
ד"ר אמיר בר שיצילום: ג'ני ירושלמיהתסמינים העיקריים של המחלה הם קוצר נשימה שהולך ומחמיר, לדוגמה: אדם המתקשה ברכיבה על אופניים או הליכה בעלייה תלולה יתקשה עם הזמן גם במאמצים פשוטים וקלים כמו טיפוס של קומה אחת במדרגות. בין התסמינים: שיעול, צפצופים בגלל חסימה בדרכי האוויר שהופכות צרות, ליחה בהירה או מוגלתית. אחד המאפיינים של המחלה הוא התקפים חריפים של המחלה הנובעים מזיהום ויראלי, חיידק או כתוצאה מזיהום אוויר. כל ההתלקחות כזו מובילה לקוצר נשימה משמעותי, היא מסכנת חיים וגם גורמת לנזק נוסף ובלתי הפיך בדרך כלל לריאות.
"אחד המאפיינים של המחלה הוא התקפים חריפים של המחלה הנובעים מזיהום ויראלי, חיידק או כתוצאה מזיהום אוויר. כל ההתלקחות כזו מובילה לקוצר נשימה משמעותי, היא מסכנת חיים וגם גורמת לנזק נוסף ובלתי הפיך בדרך כלל לריאות"
ככל שיש יותר התלקחויות, התפקוד הריאתי יורד ויורד. תדירות ההתלקחויות הולכת ועולה עם הזמן. מסיבה זו, במקרים שבהם החולים לא מצליחים להגיע לאיזון עם התרופות הקיימות, הם נמצאים בסיכון מוגבר להתלקחויות, בעיות לבביות ותמותה. לפי מחקרים, חולי COPD נמצאים בסיכון גבוה ב-50% לתמותה בשלושה חודשים שלאחר אשפוזם בגלל המחלה. הסכנה העיקרית בהתלקחויות החריפות היא שבמקרים קשים עלולים חולים אלו להגיע להנשמה בטיפול נמרץ, ולצורך בהשתלת ריאות ואף למוות.
מהו הטיפול ב-COPD?
הטיפול החשוב ביותר ב-COPD הוא מניעה, בראש ובראשונה הימנעות מעישון. אצל חולים, יש חשיבות רבה לנקוט צעדים שימנעו התלקחויות – כולל זהירות מפני זיהומים, התחסנות בחיסוני השגרה וכדומה. חולי COPD נדרשים לעבור שיקום ריאות, שמסוגל לשפר במידה רבה את היכולת התפקודית שלהם. מלבד זאת, טיפול השגרה הבסיסי מבוסס על שימוש יומיומי במשאפים שכוללים מרחיבי סימפונות. בשנים האחרונות הטיפול התרופתי במחלה השתפר באופן משמעותי.
כיום נעשה שימוש במשאף שכולל שלושה רכיבים, בהם שני מרחיבי סימפונות וכן סטרואידים לטיפול בדלקת, שהוצג במחקרים כמצמצם את הסיכון להתלקחויות ולתמותה מהמחלה.
מהו שיעור התמותה מהמחלה?
לפי מחקרים, שיעור התמותה מהמחלה עומד על כ-25% בחמש השנים לאחר האבחון הראשון. כמחצית מהחולים ימותו בתוך 3.6 שנים מהאשפוז הראשון כתוצאה מהחמרת המחלה. שימוש במשאף הוביל להפחתה בין 46-28% בסיכון לתמותה מהמחלה, להפחתת שיעור ההתלקחויות שהובילו לאשפוז ב-34% ולשיפור בתפקודי הריאה ועמו לשיפור באיכות החיים. 42% מהחולים דיווחו על שיפור מורגש באיכות החיים בעקבות השימוש במשאף המשולש.
מה קורה למי שהמשאפים לא עוזרים לו?
בשורה חדשה עוד יותר היא האישור של תרופה ביולוגית ראשונה מסוגה לחולי COPD במצב מתקדם שניתן על-ידי סוכנות התרופות האירופית (EMA) בחודש שעבר שמועיל לחולים שהמשאפים לא מסייעים להם מספיק, והם ממשיכים לסבול מהתלקחויות. תרופה זו מיועדת לחולים הסובלים ממחלות שקשורות לדלקת מסוג 2, דלקת כרונית שנגרמת מפעילות יתר של תאים מסוימים במערכת החיסון, שכוללת מחלות כמו אסתמה, דלקת כרונית של הוושט וסינוסיטיס (דלקת בסינוסים) כרונית עם פוליפים.
האישור האירופי ניתן לאחר שנמצא שלחלק מחולי ה-COPD מאפיינים הקשורים לסוג זה של דלקת. במחקר רחב היקף, שכלל 900 מטופלים והתפרסם בכתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine, נרשמה הפחתה של 30% בשיעור ההתלקחויות השנתי של חולי COPD שלוקחים את התרופה, ובשיפור של פי שניים בתפקודי הריאה שלהם בהשוואה לקבוצת הפלצבו (תרופת דמה). השיפור הזה בולט כי מדובר בחולים בשלב מתקדם של המחלה, והשיפור נצפה כבר בשבועות המוקדמים של הטיפול (שבוע 4-2) ונשמר לאורך זמן (עד שבוע 52), מה שמעיד על יעילות מתמשכת של התרופה.
ד"ר אמיר בר שי, מנהל המכון לרפואת ריאות באיכילוב ומייסד עמותת "דרכי נשימה"
