מתוך אלפי פצועי המלחמה, רבים מתמודדים כעת עם תהליכי שיקום בעקבות קטיעת יד או רגל. לאחר קטיעה, ייתכנו כאבים שהמוח מרגיש שמגיעים מהיד או הרגל שאינם עוד. תופעה זו קרויה "כאבי פנטום".
לפי הספרות, כ-80% מהאנשים שעברו קטיעה חווים כאבים מסוג זה. יש דיווחים על תחושות אלה גם לאחר הסרת איברי גוף אחרים, למשל שדיים. חלק יחוו תחושות חולפות כמו קור או חום באיבר שנכרת, תחושות שהיד או הרגל שנכרתו זזות או מגרדות, ואחרים מספרים על כאב שחולף מעצמו. רוב הדיווחים על תלונות כאלה אופייניים לחצי השנה הראשונה לאחר הקטיעה. יש מקרים שבהם הכאב "מתקבע" והופך למתמשך וחמור, ברמה שפוגעת בתפקוד היומיומי ובאיכות החיים.
מה גורם לכאבי פנטום?
אנחנו לא יודעים מה גורם לכאבי פנטום, אך יש הרבה תיאוריות המנסות להסביר את התופעה. הסבר מוביל הוא חיווט מחדש של המערכת לאחר הקטיעה – חוט השדרה והמוח מאבדים פתאום תחושות מהיד או הרגל שנקטעו, וכתגובה מעצימים תחושת כאב כדי לשדר לתודעה שמשהו השתנה ואינו כשורה בגוף.
עוד בנושא זה:
במקרים מסוימים, אנשים מדווחים על כאב ביד שנקטעה כשהם מחייכים – עדות לכך שאזורים במוח שהיו אחראים על קבלת תחושה מהיד עברו חיבור מחודש ושונה לאזורים הקשורים לתחושה מאזור הפה. באותה מידה, ייתכנו תחושות של כאבי פנטום בעת מתן שתן, עישון, קיום יחסי מין ועוד.
הסברים אחרים לתופעה גורסים כי הגורם לכאב הוא מקומי באזור צלקת הקטיעה ולא במוח, וכי במקום יכולים להיווצר צברי עצבים (נוירומות) ורקמת צלקת ששולחים תחושת כאב למוח ויוצרים את כאב הפנטום.
איך מרגיש כאב פנטום?
כאבי פנטום מורגשים כמו סוגי כאב עצבי אחר - בתחושות שריפה, זרם חשמלי, מחטים, או תחושות מעיכה וסחיטה של האיבר החסר.
איך מטפלים בכאבי פנטום?
קודם כל, משתפים את הצוות הרפואי בתחושות הכאב. יש מקרים שבהם אנשים נבוכים לציין את הכאב באיבר שכבר איננו, מחשש שייחשבו ל"משוגעים". כאבי פנטום הם תופעה מוכרת שניתן לטפל בה. הטיפול נשען על שילוב של תרופות ושיקום.
בין התרופות המוצעות לאנשים עם כאבי פנטום יש תרופות נוגדות כאב פשוטות שאינן מצריכות מרשם, לצד תרופות חזקות יותר לשיכוך כאב ממשפחת האופיואידים, תרופות אנטי דיכאוניות, אנטי פרכוסיות ומרפי שרירים.
לצד טיפולים אלה, ניתן לשלב מגוון טיפולים שיקומיים ובהם רפואה משלימה, דמיון מודרך, ביופידבק, עיסויים ודיקור. כמו כן, יש טיפולי גרייה חשמלית שנועדו להשפיע על תפקוד תאי העצב (נוירונים) באמצעים חיצוניים על ידי מכשור מחוץ לגולגולת. אחד מהם הוא גרייה חשמלית בשיטת TDCS (קיצור של Transcranial Direct Current Stimulation). מדובר בטיפול שמתבצע על-ידי העברת זרם חשמלי חלש מאוד דרך הקרקפת באמצעות אלקטרודות.
לעזור למוח לספר סיפור אחר
הטיפול אינו פולשני. הזרם העדין משפיע על פעילות המוח באזורים הנקבעים על ידי המטפל ומוכוונים על ידי מנח האלקטרודות. מחקרים רבים הראו שיפור ביכולות התפקודיות במטופלים הנמצאים במצבים רפואיים שונים, בהם מי שעברו קטיעה וסובלים מכאב כרוני.
סוג נוסף הוא טיפול באמצעות גרייה חשמלית עורית נקרא TENS – מדובר במכשיר גירוי חשמלי שמשמש לשיכוך כאב. המכשיר עובד על ידי העברת דחפים חשמליים קטנים דרך אלקטרודות שמוצמדות לאזור הכואב. הפולסים העדינים גורמים להתכווצות שרירים ולשחרורם באזור שאליו הן מחוברות.
ד"ר דנה גפן דורוןצילום: דוברות בית החולים רעותמרגע הלידה, המוח לומד לזהות את הפרופורציות של הגוף ואת השימוש באיברים השונים. לאורך השנים מתקבעת הלמידה במוח כי לאדם ארבע גפיים והמוח יודע כיצד הן מרגישות בכל מיני מצבים ומה השימוש בהן. המוח מכייל את עצמו לאורך שנים בנושא זה.
במצב של קטיעת רגל או יד בבת אחת, החיווט במוח צריך להשתנות ואלו תהליכים איטיים, בניגוד להבנה הרציונלית שבה האדם יודע לומר שחסר לו איבר. כל החוויות שהמוח היה רגיל לקבל – נקטעו בבת אחת. כאשר החוויות התחושתיות שהמוח היה רגיל לקבל מהאיבר נקטעו בבת אחת, המוח נמצא בכאוס. אנו קוראים לכך סוג של "ערפל קרב". התוצר של מצב זה הרבה מאוד פעמים הוא כאבי פנטום.
בתהליכי השיקום אנו עוסקים בשני האלמנטים העיקריים הללו – המוטורי והתחושתי.
בהיבט המוטורי, נלמד את המוח להשתמש אחרת בשרירים הנותרים כדי למקסם את התפקוד העצמאי.
ההיבט התחושתי ממושך יותר כי המוח "מתגעגע" לגוף השלם שהיה קודם. לאזור במוח שאחראי על קבלת תחושות מהיד או הרגל החסרה לוקח הרבה יותר זמן לוותר על הייצוג של האיבר שנקטע מאשר לאזור במוח הרציונלי שלומד ללכת עם הפרוטזה.
"כאשר החוויות התחושתיות שהמוח היה רגיל לקבל מהאיבר נקטעו בבת אחת, המוח נמצא בכאוס. אנו קוראים לכך סוג של "ערפל קרב". התוצר של מצב זה הרבה מאוד פעמים הוא כאבי פנטום"
האזור התחושתי במוח צריך לעבור חינוך מחדש ואחד הטיפולים הנפוצים בהקשר זה הוא "טיפול מראה". אנו מציבים מראה פיזית על גופו של המטופל קטוע האיבר במיקום המשקף את האיבר שחסר בתמונת מראה. המיקום המדויק של זווית המראה מאפשר למטופל לראות שני איברים והמטרה היא להעביר מסר למוח: תראה, יש לך שתי רגליים והן לא כואבות, כי הרגל הקטועה לא כואבת. זו מתודולוגיה שנמצאת בשימוש, ומטופלים מדווחים שהיא עוזרת להם. מדובר בניסיון לפנות לגמישות המוחית הקיימת בכדי לאמן את האזור התחושתי במוח להפחית את הכאב. התרגול נעשה כמה דקות ביום כדי לעזור למוח לספר סיפור אחר.
בשלב זה, לצערנו, אין עדיין הבנה ברורה של המנגנון שבו נוצר כאב הפנטום, ובהתאם, אין טיפול יחיד יעיל ומהיר. עם זאת, במקרים שבהם כאבי הפנטום ארוכי טווח ומשבשים את שגרת החיים, יש כלים רבים שניתן להתאים באופן פרטני במסגרת שיקום כאב על מנת לשפר את התחושה ולחזור לתפקוד יומיומי תקין ומיטבי.
ד"ר דנה גפן דורון, מנהלת המחלקה לשיקום נפגעי ראש בבית החולים השיקומי רעות תל אביב
