מחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature Medicine מצא כי חיסון נגד שלבקת חוגרת (Herpes Zoster) עשוי לעכב את מחלת הדמנציה. המחקר נמשך כשש שנים ובמהלכו נבחנו כ-100 אלף מטופלים מעל גיל 65 בארה"ב שקיבלו חיסון חדש נגד הנגיף, בהשוואה לקבוצה שקיבלה חיסון ישן. החוקרים מצאו כי בקרב אלו שקיבלו את החיסון החדש אובחנה הדמנציה כמעט חצי שנה, כ-164 ימים, לאחר אלו שקיבלו את החיסון הישן. עם זאת, הם הבהירו כי נדרשת עבודה נוספת להוכחת הקשר בין החיסון לדמנציה.
20% עד כ-50% בקרב בני 60 ויותר יפתחו במהלך חייהם שלבקת חוגרת - שמובילה פעמים רבות לכאבים עזים. שלבקת חוגרת היא מחלה ויראלית שנגרמת על ידי נגיף ממשפחת ההרפס, המהווה גם את הסיבה לאבעבועות רוח. לפני כ-18 שנים הוכנסו חיסונים נגד המחלה במדינות רבות בעולם, ומאז הצטברו ראיות המצביעות על כך שהחיסון עשוי לעזור בהגנה מפני דמנציה, אך לא הייתה הוכחה מכרעת בנושא.
במחקר הנוכחי, חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד השוו רשומות רפואיות של מטופלים בארה"ב שקיבלו חיסון ישן בשם זוסטווקס (Zostavax) לחיסון חדש בשם שינגריקס (Shingrix). לאורך תקופה של שש שנים, מצאו החוקרים כי מספר דומה של אנשים בשתי הקבוצות פיתח דמנציה במהלך המחקר, אך לאלו שקיבלו את החיסון החדש היה 17% יותר זמן ללא המחלה. עוד עולה מהמחקר כי בקרב נשים הטיפול נמצא אף יעיל יותר. למה חשוב לאבחן בזמן - ומה הטיפול היעיל? צפו בפודקאסט על שלבקת חוגרת:
בשלב זה טרם ברור כיצד החיסון מעכב את הדמנציה, והאם הוא עושה זאת באופן ישיר, אך פרופ' פול האריסון, שעומד בראש המחקר, הבהיר כי "גם אם מדובר בעיכוב של 164 ימים, אם הקשר יוכח - זו השפעה גדולה ומשמעותית". לדבריו, "ייתכן כי נגיפי ההרפס עשויים להיות אחד מהגורמים הרבים שמקדמים דמנציה. לכן, חיסון שמונע התעוררות מחדש של הנגיף עשוי לעכב את התהליך שמוביל לדמנציה".
ד"ר שלי שטרנברגצילום: מכבי שירותי בריאותד"ר שלי שטרנברג, מנהלת גריאטריה מחוזית, מחוז ירושלים והשפלה במכבי שירותי בריאות, הוסיפה כי "החיסון נגד שלבקת חגורה גם היה יותר יעיל, בהשוואה לחיסונים אחרים כמו חיסון לשפעת, בהורדת סיכון לדמנציה". לדבריה, "הממצאים הם לא חד-משמעיים, אבל מספר המשתתפים היה גדול והשיטות היו טובות. כדי להוכיח את הקשר בין החיסון להורדת סיכון לדמנציה נדרש מחקר רנדומלי שמשווה בין אנשים שמקבלים את החיסון לאנשים שלא מקבלים את החיסון עם מעקב אחרי התפתחות דמנציה לאורך שנים".
היא הסבירה כי כעת "נשאלת השאלה איך החיסונים משפיעים על התפתחות דמנציה. אם מדובר במניעת נזק על המוח של הווירוס עצמו, או השפעה חיובית של תגובת הגוף לחיסון על דלקות בתאים של המוח, שהן חלק מהפתולוגיה של דמנציה, או שמדובר על השפעת מרכיבים אחרים שנמצאים בחיסון. נדרשים מחקרים נוספים, אבל המחקר הזה מראה כיוון".
ד"ר רבקה קרפלוס, יועצת מומחית למחלות זיהומיות מחוז ירושלים והשפלה במכבי שירותי בריאות, הוסיפה כי "חיסון השינגריקס קיים כבר מספר שנים, והוא חיסון רקומביננטי, המכיל חלבון נגיף varicella-zoster - שהוא גם הנגיף הגורם לאבעבועות הרוח - כאשר החלבון נוצר בטכנולוגיה של recombinant DNA". לדבריה, "החיסון נכנס לסל הבריאות בישראל ב-2023, בהתוויה של מניעת הרפס-זוסטר ונוירלגיה פוסט-הרפטית במבוגרים בני 65 ויותר, ובבני 18-65 עם סיכון מוגבר להרפס-זוסטר (הגדרת הסל כוללת מספר קטגוריות ספציפיות של דיכוי חיסוני)".
ד"ר רבקה קרפלוסצילום: אלבום פרטי, דוברות מכביד"ר קרפלוס הסבירה כי "בגלל שמדובר בחיסון רקומביננטי שאינו מכיל נגיף חי, בניגוד לחיסון זוסטווקס נגד שלבקת חוגרת הקיים כמעט 20 שנים ומכיל נגיף חי-מוחלש, ניתן לתת שינגריקס גם למדוכאי חיסון, קבוצת אנשים הזקוקים להגנה בפני שלבקת חוגרת ושבעבר לא הייתה אפשרות לחסן אותם". היא ציינה כי "החיסון ניתן בשתי מנות בהפרש של חודשיים עד חצי שנה, ויעילותו נחשבת ליותר מ-90% למניעת שלבקת חוגרת ונוירלגיה פוסט-הרפטית (PHN: כאבים עצביים המופיעים לאחר שלבקת חוגרת ויכולים להמשיך זמן רב).
"במדוכאי חיסון היעילות פחותה, והיא עומדת על 68%-91% במחקרים שונים, לפי אתר ה-CDC", הוסיפה. "לכן, עדיף לחסן אדם הצפוי להתחיל תרופה מדכאת חיסון לפני שיתחיל את הטיפול, כדי שתהיה לו תגובה חיסונית יעילה יותר. יש לתת את החיסון גם למי שלקו בעבר בשלבקת חוגרת, בקבוצות שעבורן החיסון מומלץ, מכיוון שמחלה זו עלולה לחזור. אחרי שלבקת חוגרת, מומלץ לדחות את מתן החיסון עד להגלדת כל הפצעים".
עוד הבהירה ד"ר קרפלוס כי "מתוך זהירות, מומלץ לא לחסן נשים הרות, ולשקול את דחיית מתן החיסון עד לסיום ההנקה, כי הוא טרם נבדק בנשים הרות או מניקות".
