אסף גולדשטיין (40), נשוי לשלי ומתגורר ברעננה, מנהל חיים פעילים כמרצה ויועץ בתוכנית "עמיתים לזכויות" מבית החברה למתנ"סים. הוא מתמודד עם אתגרים נפשיים שהחלו בגיל 21, כאשר חווה התמוטטות נפשית בעת שלמד בישיבה בבני ברק. אימאן אטרש (50) מתגוררת בשפרעם, אם לארבעה ומנהלת מכון יופי. היא מתמודדת עם דיכאון אחרי לידה, ובמהלך הטיפול הרפואי שלה, אובחנה כמתמודדת עם סכיזופרניה. שניהם מדברים בגילוי לב על הקשיים ועל הצורך לנהל חיים משמעותיים למרות האתגרים.
ימים ספורים לאחר שהשתתפו באירוע ראשון מסוגו בבית הנשיא לציון יום בריאות הנפש בהשתתפות הנשיא ורעייתו ובכירי משרד הבריאות, הם שוחחו עם ynet. צפו בריאיון איתם:
אימאן פעילה בעמותת "עמיתים" לזכויות בבריאות הנפש, ומקפידה להעביר מסרים שמחלות נפש הן מצב שאנשים רבים חווים, במיוחד בתקופות קשות. היא רוצה להוכיח שאפשר להצליח ולחיות חיים מלאים גם עם מחלות נפש. כמו אצל אסף, גם ההחלטה שלה לחשוף את עצמה נובעת מהרצון לעודד אחרים ולומר בקול רם שהיא לא בודדה במאבק.
"זה מה שקיבלתי מאלוהים", היא אומרת. לדבריה, מחלות נפש לא צריכות להיות משהו שמתביישים לדבר עליו, ויש מי שמצליחים למרות הקושי, "גוף ונפש זה דבר אחד ואנחנו צריכים להתמודד עם זה. זה לא צריך להיות משהו שאנחנו לא יכולים להגיד. גם אנחנו - מתמודדי הנפש - יכולים להצליח, ויש לנו חיים משמעותיים".
אסף משתף שהתקופה שבה נאלץ להתאשפז במוסד רפואי הייתה מאוד מורכבת, במיוחד בעקבות גל פיגועי ההתאבדות שהתרחש אז והשפיע על חייו האישיים. אסף איבד חברים, והלחץ מהמסגרת הישיבתית הגביר את הדיכאון שממנו סבל. במשך שנה וחצי התמודד עם דיכאון ומחשבות קשות, עד שנאלץ להתאשפז.
הוא שהה באשפוז במשך כמה שבועות ועוד חצי שנה באשפוז יום. לאחר מכן השתתף בשירותי שיקום שנתנו לו כלים להתמודד עם מצבו. כיום, אסף מודה שהוא במקום טוב יותר. הוא מציין שלמרות אתגרים יומיומיים, הוא מרגיש שיש לו את הכלים והידע הנדרשים להתמודד. "אני מכיר את עצמי טוב יותר", הוא אומר, "ויודע איך לעזור לעצמי ולמי לפנות כשאני זקוק לעזרה".
מבחינתו, שיתוף החוויה האישית שלו הוא כלי חשוב לחזק אחרים שמתמודדים עם אתגרים דומים. הוא מאמין שהחשיפה שלו יכולה ליצור תקווה ושינוי אצל אחרים, לעזור לאנשים להבין שהם לא לבד במאבקם.
צפו: מתמודדי הנפש חושפים את הקשיים וגם את ההישגים
אסף ואימאן הדגישו את החשיבות של פנייה לעזרה. אסף ציין כי "עמיתים" פרסמו באתר שלהם את כל גורמי התמיכה הנפשית הזמינים: "זה לגיטימי להרגיש לא-נורמלי במציאות לא-נורמלית". הוא הוסיף, "חשוב להיעזר, זו לא בושה".
כשנשאלו לגבי משמעות ההכרה של נשיא המדינה, רעייתו וגורמי הבריאות בנושא הנפש, ענה גולדשטיין כי ההכרה חשובה ומשמעותית במיוחד בתקופות קשות כאלה. "ישנה חשיבות רבה לכך שהכירו שאדם זה לא רק ידיים, רגליים, לב... זה גם נפש, ואני חושב שההכרה הזאת הייתה צריכה לקרות מזמן. כמו שזה לגיטימי שאדם לא מרגיש טוב גופנית וכולם מכירים בזה, כך גם לגיטימי שהוא לא מרגיש טוב נפשית, במיוחד בתקופה הקריטית הזאת".
ביום בריאות הנפש שצוין ביום חמישי בבית הנשיא, חשף משרד הבריאות נתונים שנאספו באגף בריאות הנפש במשרד מ-7 באוקטובר ועד לסוף חודש אוגוסט 2024. בתקופה זו התקבלו במרכזי החוסן בישראל 58,695 פניות. על פי הנתונים חלה ירידה במספר הפניות למרכזי החוסן לאורך תקופה זו, מ-29,992 פניות ברבעון האחרון של שנת 2023 ל-11,177 פניות ברבעון השני של שנת 2024.
כמו כן, מאז 7 באוקטובר נרשמו 37,138 פניות לקווי הסיוע של קופות החולים. בנוסף למענה במוקדי החירום של קופות החולים, ניתן מענה טיפולי נוסף לתמיכה רגשית של שלוש שיחות טיפוליות על ידי אנשי המקצוע בקופות החולים. בסך הכול קיבלו טיפול במסגרת שירות זה 18,320 אנשים.
ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, ד"ר גלעד בודנהיימר, אמר כי "תחלואה נפשית כוללת כאבים אך גם תעצומות נפש של המתמודד, של משפחתו, ושל המטפלים. יחד עם הרבים שנפגעו במלחמה ישנם גם אלו המתמודדים יום יום, עוד טרם המלחמה וביתר שאת כעת. אנחנו יכולים להתמודד יחד, בעזרת הכוחות פנימיים, והכוחות המשותפים של המשפחות והקהילות".
פורסם לראשונה: 08:36, 16.10.24