בשיתוף אונקוטסט
סרטן הערמונית נחשב בעיני רופאים וחוקרים רבים לאחת המחלות הממאירות הייחודיות והמרתקות. מצד אחד, מדובר בסוג הסרטן הנפוץ ביותר בקרב גברים בישראל. על פי נתוני משרד הבריאות 18.4% מכלל מקרי התחלואה בסרטן בגברים יהודיים היה כתוצאה מסרטן הערמונית. בנוסף, מבין כלל מקרי התמותה מסרטן בקרב גברים בישראל – סרטן הערמונית נמצא במקום השלישי והלא מכובד (אחרי סרטן ריאה וסרטן המעי גס). יחד עם זאת, פעמים רבות המחלה מתקדמת לאט ולכן התפיסה הרווחת בקרב הציבור שמדובר במחלה פחות אלימה ומסוכנת.
מזה שנים רבות אני פוגש בקליניקה מדי שבוע מטופלים רבים חדשים שמאובחנים עם סרטן הערמונית. ככל שעולה הגיל, כך גובר הסיכוי לתחלואה. למעשה, בכל גבר בעשור התשיעי של חייו קיים מוקד של סרטן הערמונית. במרבית המקרים בגילאים אלו מדובר במחלה שאינה קטלנית ואינה מסכנת את המטופל. למרות היות סרטן הערמונית מחלה עם ביולוגיה שקטה שמתקדמת בהדרגתיות ובקצב איטי, קיימים מספר רב של מטופלים עם מחלה אגרסיבית באופן יחסי. במקרים אלה המחלה עשויה לגבות קורבנות רבים, אבל זה רק מפני שכל כך הרבה אנשים חולים בה.
ההחלטה על הטיפול – לא שחור או לבן
חלק מהחולים שמאובחנים עם סרטן הערמונית כלל לא צריכים טיפול, אלא מעקב בלבד. לרוב מדובר באנשים מבוגרים, שנמצאים בסיכון לתמותה בשל מחלות רקע אחרות כמו מחלות לב, דלקת ריאות או מחלות נפוצות אחרות ולא בגלל הסרטן. עם זאת, בחלק מהמקרים המחלה עלולה להיות אגרסיבית ואלימה, והיא עשויה לסכן את המטופל. לכן, חשוב לאבחן את המחלה בזמן, לעקוב אחריה ובמקרים מסוימים אף לטפל באמצעים שונים הקיימים בידנו. הטיפולים הקיימים כוללים ניתוח לכריתה מלאה של הערמונית, בדר"כ בגישה רובוטית, טיפול בהקרנות או שילוב בין השניים. הפרמטר המשמעותי ביותר שמשפיע על ההחלטה הוא אופי הגידול, אך כמובן שישנם פרמטרים נוספים כמו גיל המטופל, שלב המחלה, מחלות הרקע ובחירה אישית של המטופל.
כדי להעריך את האגרסיביות של הגידול אנו נעזרים במדדים כמו רמת ה-PSA בדם (חלבון המיוצר על ידי בלוטת הערמונית) , מדד גליסון (מדד לדירוג דרגת האלימות של סרטן הערמונית על פי מאפיינים היסטולוגיים) ובדיקות הדמיה. כל אלו עוזרים להתאים את הטיפול באופן אישי לכל מטופל ובעיקר לחסוך טיפולים מיותרים ואת תופעות הלוואי העלולים להגרם כתוצאה מהם.
כיום, יש מגוון כלים שעשויים לסייע לנו ולמטופלים לקבל את ההחלטה האם לבצע מעקב בלבד או לטפל במחלה. אחד הכלים המשמעותיים היא בדיקת "אונקוטייפ ערמונית". מדובר בבדיקה גנומית המדרגת את רמת האגרסיביות של הגידול הסרטני בערמונית באמצעות טכנולוגיה מתקדמת. במהלך הבדיקה, נבחנים הביטויים של 17 גנים מרקמת הגידול הסרטני שנדגמה בביופסיה. על בסיס זה מחושב מדד (בציון של 0-100) המנבא את מידת האגרסיביות של הגידול, את הסיכון להתפתחות גרורות ואת הסתברות התמותה מהמחלה תוך 10 שנים. הבדיקה הוכחה במספר רב של מחקרים כמסייעת בתהליך קבלת ההחלטות עבור מטופלים הנדרשים לבחירה בין מעקב פעיל לבין טיפול מידי. את הבדיקה הזו מבצעים כמובן בנוסף לבדיקות הבסיסיות.
יחד עם זאת חשוב לזכור שהבדיקות לבדן אינן הגורם היחיד שמשפיע על ההחלטה. בתחום הזה, אין תשובות של 'שחור או לבן'. כרופאים, חשוב לנו לייעץ למטופל תוך הצגת כלל האפשרויות, ולאפשר בחירה משותפת. הטיפול במחלה יכול להשליך על היבטים שונים בחיי המטופלים – כולל התפקוד המיני, קושי במתן שתן וסיבוכים נוספים.
המודעות עלתה, אבל הדרך עוד ארוכה
לשמחתנו, כיום המודעות לחשיבות האבחון המוקדם בסרטן הערמונית גבוהה מזו שהייתה בעבר. התחלנו לראות שינוי לפני כעשרים שנה אז דווח על עלhיה בשיעור הגברים שסובלים מסרטן הערמונית. גם במקרים בהם אין שום צורך לטפל בחולה, חשוב להקפיד לבצע מעקב פעיל. אנו ממליצים לכל גבר מעל גיל חמישים לבצע בדיקות תקופתיות – כולל בדיקות דם ל PSA. ההבנה שלנו בתחום סרטן הערמונית משתפרת כל הזמן, והיום אנו בהחלט יודעים כיצד לטפל בגידולים בשלב מוקדם, לפני שהם מתפשטים לבלוטות הלימפה או לעצמות.
גם בהיבט של הטיפול עצמו, יש התקדמות גדולה בשנים האחרונות. אנחנו אמנם עוד לא במצב שאפשר להשיג ריפוי מלא של המחלה בשלביה המתקדמים (לאחר שיצאה מבלוטת הערמונית), אך ישנם כלים רבים שעשויים לייצב את בריאות המטופלים ויכולים לשפר את איכות חייהם.
הכותב הינו מנהל המחלקה לאורולוגיה במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב
בשיתוף אונקוטסט
