מדריך הסתגלות למים צילום: גרשון ולדמן
בסרטון בפתח הכתבה: ד"ר לאוניד קאופמן, מאמן נבחרת ישראל בשחייה תחרותית לשעבר
הקיץ מלווה בלא מעט ביקורים בים או בבריכה, וחשוב להקפיד על כמה תנאים לשהות בטוחה בסביבה מימית, והתנאי הראשון – הוא לדעת לשחות. מומלץ לכל ילד, צעיר וגם למבוגרים ללמוד לשחות, אחרת אתם עלולים למצוא את עצמכם בסכנת טביעה. הוסיפו לכך את העובדה ששחייה נחשבת לענף בריא מבין מגוון ענפי הספורט הקיימים, בשל יתרונות ברורים, בהם הורדת הלחץ מעמוד השדרה ושיפור מערכת הלב-ריאה, וקיבלתם סיבה מצוינת לאמץ את השחייה לחייכם.
לפני שלומדים לשחות, ד"ר לאוניד קאופמן, מאמן נבחרת ישראל בשחייה תחרותית לשעבר, וכיום הרכז האקדמי של תחום השחייה במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, מסביר על עקרונות החובה של ההסתגלות למים.
העיקרון הראשון: לנשום מתחת למים
הצורך הקיומי הראשון שלנו בחיים הוא לנשום. אפשר לשרוד כמה ימים בלי אוכל, בלי שינה או בלי לעשות צרכים, אבל אי אפשר לשרוד בלי לנשום מספר שניות. כשאנחנו מגיעים למים אנחנו פוגשים אתגר, מכיוון שהתחושה מעל למים ומתחת למים אינה דומה. זו הסיבה שאחד הדברים העקרוניים שאנחנו צריכים לרכוש בתוך המים הוא את האינסטינקט הקיומי - לנשום.
תהליך הנשימה במים בנוי משני תהליכים, הראשון - לשאוף אוויר, והשני - לנשוף אוויר. כשנכנסים לסביבה מימית חייבים לרכוש מיומנות זו: השאיפה היא מעל המים, הנשיפה היא בתוך המים. אי אפשר לנשום מתחת למים. תהליך הנשימה הוא מורכב, לא פשוט, לא טבעי ולא בתת-מודע שלנו, אבל צריך לרכוש אותו כדי לדעת לשחות. זה יכול לקחת כמה ימים, לפעמים אפילו עשרות שנים עבור אנשים שמפחדים ממים.
העקרון השני: תנוחת גוף אופקית על המים
כשהאדם רוכש את מיומנות הנשימה, העיקרון הבא הוא לרכוש מיומנות של תנוחת גוף אופקית על המים, כלומר לצוף על פני המים. לפי חוקי ההידרודינמיקה, גוף האדם לא שוקע, הוא צף. זאת הוא עושה מכיוון שהמשקל הסגולי שלו והאוויר בתוך הריאות מאפשרים לו לצוף ולא לשקוע.
כפי שישנם חפצים שיודעים לצוף במים, כמו בול עץ, סירה או קרש שחייה, כך גוף האדם יודע לצוף במים. מתי האדם לא צף? כשהוא לא יודע לנשום. ברגע של טביעה הוא שותה מים, הריאות שלו מתמלאות במים ורק אז הוא שוקע (טובע).
המסקנה היא שאם האדם יודע לנשום לפני שהוא צף ויש לו ביטחון עצמי, הוא יוכל לצוף על המים בתנוחת גוף אופקית ולא לשקוע מתחת לקו המים. ניתן לצוף על הגב, על הבטן או במצב כוכב (כשהידיים והרגליים בצדדים).
העקרון השלישי: לצלול
עקרון הצלילה פירושו לקחת אוויר ולהיכנס מתחת למים למשך כמה שניות (עד 20 שניות לערך). הצלילה מאפשרת לנו ללמוד כיצד לעצור את הנשימה מתחת למים באופן שבו לא נכנס ולא יוצא אוויר (כמו בלון) או באמצעות נשיפת אוויר איטית מתחת למים.
מדובר במיומנות שמקנה ביטחון, לכן לומדים אותה עוד בשלבים הראשונים של ההסתגלות למים. מעבר לביטחון, מיומנות נוספת שהצלילה מקנה היא התמצאות במרחב והיכולת לבצע פעילויות מתחת למים, בין אם מדובר במים צלולים בתוך ים פתוח, או בתוך הבריכה. ברגע שהאדם נמצא מתחת למים הוא יכול לבצע מגוון פעולות, למשל – לאסוף חפצים מקרקעית הבריכה, האגם או הים.
לסיכום, תהליך הלמידה של שלוש המיומנויות - נשימה, ציפה במצב אופקי וצלילה מתחת למים, מהווה את הבסיס ללימודי השחייה ואמור להימשך בין שבוע לחודש, וזאת בתנאי שמקפידים על 3-2 אימונים בשבוע. לאחר מכן ניתן להתקדם לשלב הבא, והוא - תנועות מקדמות במים. זכרו, גם כאן בכל תהליך למידה אחר, רצוי ללמוד את סגנונות השחייה באמצעות מדריך מוסמך.
