בני משפחתו של השחקן ברוס וויליס (67) הודיעו אתמול (ד') כי הוא פורש ממשחק לאחר שאובחן עם אפזיה (aphasia), שמשפיעה על היכולות הקוגניטיביות שלו ועלולה לגרום לפגיעה ביכולת הדיבור והכתיבה. "כתוצאה מכך, ברוס פורש מהקריירה שהייתה עבורו כל כך הרבה", הודיעו בני משפחתו של השחקן ברשתות החברתיות.
1 צפייה בגלריה
ברוס וויליסברוס וויליס
ברוס וויליס. שמירה על יכולת התקשורת והקשרים החברתיים הינה קריטית לאיכות החיים במחלה
(GettyImages)
קראו עוד:

מהי אפזיה?

אפזיה היא שם כללי לשורה של תסמינים הנגרמים מפגיעה נוירולוגית המובילה להפרעות שפה בחומרות שונות, ולפגיעה עד איבוד היכולת להשתמש בדיבור וכתיבה. ד"ר נועה ברגמן, מנהלת היחידה לנוירולוגיה קוגניטיבית בבית החולים איכילוב, מסבירה כי ייתכן שבמקרה של וויליס מדובר כנראה בהפרעת דיבור פרוגרסיבית primary progressive aphasia (PPA), "מצב שבו יש פגיעה בחלקים במוח אשר מתווכים את יכולת הדיבור והשפה. לאנשים עם אפזיה פרוגרסיבית קשה להתבטא, לקרוא לדברים בשמם ("לשיים") או להבין את הנאמר להם".
הפגיעה ביכולת הדיבור ובתקשורת מאופיינת בשני רבדים עיקריים: פגיעה במוטוריקה של השפה, כלומר היכולת להפיק את הדיבור ולהגות את המילים, או פגיעה תחושתית בשפה, המשפיעה על יכולת הנפגע להבין את השפה וליצור משפטים רציפים ומובנים.
נכון להיום, עדיין אין טיפולים תרופתיים מאושרים להפרעת הדיבור, אולם שימוש בתרופות סימפטומטיות מסוגים שונים עשוי להקל על התסמינים
הסובלים מאפזיה נוטים לדבר במשפטים קצרים יותר מאלה שנהגו לדבר לפני הפגיעה, והמשפטים לרוב אינם נכונים דקדוקית ונשמעים לא תקינים. האפזיה עלולה לגרום גם ליצירת מילים משובשות ומשפטים חסרי היגיון. הלוקים באפזיה מתקשים לפתח שיחה תקינה, ונוטים גם שלא להבין את הדוברים אליהם.

מה מתרחש באפזיה פרוגרסיבית?

הפרעת זו מתפתחת באופן הדרגתי, ומתאפיינת בצורות שונות של הפרעות בדיבור ויכולת השפתית, כתלות באזורים הספציפיים אשר נפגעים במוח כתוצאה מהמחלה. "למשל, בסוג אחד של אפזיה פרוגרסיבית, יהיה לחולה קושי בתחילה לשלוף מילים, הדיבור יהפוך מאד קטוע ומאומץ, תהיינה טעויות פונולוגיות (החלפות של צלילים דומים במילה. למשל – 'פולחן' במקום 'שולחן'), המשפטים יהפכו קצרים יותר עם פחות מילות חיבור ופגיעה ביכולת התחבירית, בעוד יכולת ההבנה תהיה יחסית שמורה. בסוג אחר של המחלה, הדיבור יהיה שוטף אולם יכולת ההבנה של בשפה תפגע כבר בשלבים המוקדמים", מסבירה ד"ר ברגמן.
נהוג לחלק את המחלה לשלושה סוגים עיקריים:
  1. וריאנט סמנטי – לאנשים עם הווריאנט הסמנטי יהיה קושי בולט בבחירת המושג/השם הנכון לאנשים ועצמים, דיבור שוטף עם קושי בהבנה.
  2. וריאנט אגרמטי או לא שוטף – לאנשים אלו בדרך כלל יש מודעות גבוהה ומוקדמת לקושי בדיבור. הדיבור יהיה קטוע ומאומץ עם קושי בהגייה ובתחביר.
  3. וריאנט לוגופני – לאנשים אלו יהיה קושי בשליפת מילים, דיבור לא שוטף עם קושי לחזור על דברים שנאמרים להם. בדרך כלל מלווה גם בהפרעת זיכרון. "לרוב האנשים עם אפזיה פרוגרסיבית יהיה קשיים שפתיים אולם יכולת הזיכרון והתפקוד היומיומי שלהם יהיו יחסית שמורים, בעיקר בשנתיים הראשונות למחלה".

ממה נגרמת אפזיה?

ד"ר ברגמן מסבירה כי הסימפטומים הם תוצאה של תהליכים ניווניים באזורים במוח אשר שולטים ומתווכים יכולות דיבור ושפה, לרוב בצד השמאלי של המוח באונה הקדמית (פרונטלית) והצידית (טמפורלית). "אלו עלולים להיגרם ממגוון מחלות ניווניות של המוח, אולם השכיחות ביותר הינן דמנציה פרונטו-טמפורלית (fronto-temporal dementia) ומחלת אלצהיימר".

איך מאבחנים?

אבחון האפזיה מתבצע על ידי נוירולוגים.

איך מטפלים?

נכון להיום, עדיין אין טיפולים תרופתיים מאושרים להפרעת הדיבור, אולם שימוש בתרופות סימפטומטיות מסוגים שונים עשוי להקל על התסמינים של המחלה. "ביחידה לנוירולוגיה קוגניטיבית באיכילוב אנו מאבחנים, מטפלים ועוקבים אחר חולים עם אפזיה פרוגרסיבית מכל הסוגים", מסבירה ד"ר ברגמן. טיפול של קלינאי תקשורת מומחה לתחום יכול לסייע בכל שלבי המחלה, באמצעות לימוד ותרגול של דרכי פיצוי ליכולות הפגועות. "שמירה על יכולת התקשורת והקשרים החברתיים הינה קריטית לאיכות החיים במחלה".
דגש רב ניתן גם על שילוב הסובלים מאפזיה בחברה, שכן הבדידות והניתוק החברתי מחמירים כשלעצמם לא רק את מצבם הנפשי אלא גם את חומרת האפזיה. אמצעים טכנולוגיים שונים מאפשרים לסובלים מאפזיה להקל על חיי היום יום, ואלה כוללים בודקי איות ומתקני הגייה, או מכשירים המאפשרים לסובל מאפזיה לדבר באמצעות סימונים ותנועות שונות.

שיקום ויצירת מנגנוני פיצוי לתקשורת

ד"ר ברגמן מסבירה שבניגוד לאנשים שסובלים מאפזיה על רקע חבלת ראש או שבץ, אנשים עם אפזיה פרוגרסיבית בדרך כלל לא ישתפרו עם הזמן, אולם ליווי רפואי מתאים וטיפול של קלינאי תקשורת יכולים לסייע למקסם את היכולות הקוגניטיביות והתפקודיות וליצור מנגנוני פיצוי לתקשורת.
גל רזון, מנהלת מערך קלינאות התקשורת בצבר רפואה - מערך אשפוז בבית, מוסיפה: "הטיפול באדם עם אפזיה כולל בראש ובראשונה הערכה מעמיקה של יכולות השפה, התפקוד והתקשורת השונות שנפגעו אצל המטופל. כאשר המטופל נמצא בסביבה הטבעית והמוכרת שלו, אנחנו יכולים להעריך טוב יותר את מצבו, לבחון את התפקוד התקשורתי שלו עם משפחתו וכך לבנות תכנית טיפול שגם תקדם את היכולות השפתיות שנפגעו, אבל במקביל גם תתמקד בשיפור התקשורת שלו עם הסביבה".
כך למשל, עבור מטופלים שלוקים באפזיה שפוגעת ביכולת הביטוי, אפשר להתאים פנקסי תקשורת עם מילים, באמצעותם הם יכולים לתקשר, או פתרונות טכנולוגיים כגון טאבלטים ואפליקציות תקשורת. "בחלק מהמקרים נחזק את המערכת הפונולוגית, שהיא חזרה על צלילים, נחזור איתם על מילים וביטויים כדי לשפר את היכולת השפתית שלהם ואף נעבוד איתם על זיהוי צלילים במילים. אצל מטופלים אחרים נחזק את המערכת הסמנטית, דרך עבודה אסוציאציות ועוד. חשוב להדגיש, שברוב המקרים המטופלים לא חוזרים לתפקוד מלא, אבל השיקום והעבודה איתם בהחלט משפרים את מצבם ומאפשרים להם לתפקד טוב יותר בחייהם".