היום (ב') הכריז מכון קרולינסקה בשוודיה על זוכה בפרס נובל לרפואה לשנת 2022. ועדת פרס נובל לפיסיולוגיה ורפואה הכריזה כי הזוכה לשנת 2022 הוא החוקר השוודי ד"ר סוונטה פאבו על תגליתו בנוגע לגנומים של צאצאי האדם ואבולוציית המין האנושי.
פאבו, מוביל הפרויקט הבינלאומי למיפוי גנום האדם הניאנדרטלי, שבשנת 2017 זכה בפרס דן דוד באוניברסיטת ת"א, יקבל פרס בשווי 10 מיליון קרונות שהם כ-900 אלף דולרים שיוענק לו בטקס שייערך בשטוקהולם בדצמבר הקרוב.
פאבו ניסה להשתמש בכלים גנטיים כדי לחקור את המין האנושי. הוא ביצע את עבודתו על בעלי חיים שנכחדו, אך הוא כיוון לקרובים אלינו מכל: הנאנדרטליים שנכחדו לפני 30 אלף שנים. הוא נטל דגימות מעצמות נאנדרטליים, ומפיסות אלה הצליח ליצור רצף של דנ"א מיטוכונדריאלי. הוא השווה את הדנ"א הזה לזה של האדם, ומצא את השונות שבהם.
זו הייתה פריצת דרך, כיוון שהוא גילה שניתן לבצע רצף מעצמות בני 40 אלף שנה. הוא הצליח למצוא עוד דגימות עצמות ממדינות באירופה, מה שאיפשר את הרחבת המחקר. באמצעות טכנולוגיית ריצוף מתקדמת, יחד עם עמיתיו מרחבי העולם, הוא הצליח להשיג את הבלתי אפשרי: ריצוף גנום הנאנדרטל.
5 צפייה בגלריה
כך ביצע פאבו את הריצוף הגנטי: דנ"א מיטוכונדריאלי מחלקיקי עצמות קדומות בנות עשרות אלפי שנים
פאבו הצליח לבצע ריצוף של מינים נוספים כמו הדניסובה, ומצא גנומים משותפים בין המינים, מה שהעלה את ההערכה שבהיסטוריה היה ערבוב של המינים, אף שגרו במשך מאות אלפי שנים בקצוות שונים של כדור הארץ. לאחר הגירות בכדור הארץ כמו ההגירה לאפריקה, ערבוב המינים איפשר להאריך את הישרדות המינים, ולכך מצא ביטוי גם היום במוצאים שונים של בני אדם שמכילים חלקים של הדנ"א הקדום, המאפשר לגזעים שונים לשרוד בתנאים קשים.
פאבו נולד בשטוקהולם. הוא בנם של כימאית וביוכימאי. ברגסטרום, אביו, היה זוכה פרס נובל לרפואה בשנת 1982. כסטודנט באוניברסיטת אופסלה, פאבו חקר תחומים מגוונים במדע. במהלך לימודי הדוקטורט שלו הוא הוכיח לראשונה שניתן למצוא DNA ששרד במומיות מצריות עתיקות.
בשנת 2004, הוא החל להתאים טכניקות רצף בתפוקה גבוהה כדי להתמודד עם האתגרים של ה-DNA העתיק, ובכך לאפשר לנתח גנומים שלמים מאורגניזמים שנכחדו. בשנה שלאחר מכן הוא החל בפרויקט לריצוף כל הגנום הנאנדרטלי, המאפשר שחזור של ההיסטוריה האבולוציונית האחרונה של המין שלנו וההבנה שהנאנדרטלים תרמו DNA לבני האדם של ימינו.
השיטות של פאבו עוררו "מהפכת DNA עתיקה" שבה נחקרו אלפי גנומים של בני אדם, בעלי חיים, פתוגנים ואורגניזמים אחרים. פאבו עבד גם על הגנומיקה ההשוואתית והתפקודית של בני אדם ושל קופי אדם, במיוחד על התפתחות תכונות גנטיות שעשויות לעמוד בבסיס היבטים של תכונות ספציפיות לבני אדם.
תרומותיו של פאבו מוכרות היטב בקהילה המדעית. הוא זכה בפרסים רבים ברפואה ומדע ברחבי העולם. הוא חבר באקדמיה המלכותית השוודית למדעים, באקדמיה הלאומית למדעים ושל האקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים, פרופסור לשם כבוד באוניברסיטת לייפציג, ועמית מחקר לשם כבוד במוזיאון הטבע של לונדון.
הזכיות הקודמות
פרס נובל לרפואה הוענק אשתקד לד"ר דיוויד ג'וליוס, פיזיולוג אמריקני, והנוירוביולוג ד"ר ארדם פטפוטיאן, על תגליתם בגילוי קולטני טמפרטורה ומגע. הקולטנים הללו נותרו כל השנים בלתי ידועים, עד לתגליתם של הזוכים. כך למשל, כאשר אנו אוכלים חריף, אנו מתחילים להזיע, והמוח חושב שקיים שינוי בטמפרטורת הגוף. ידוע היה שהחומר קפסאיצין מעורב בתחושת הטעם החריף ותגובת הגוף אליו.
ג'וליוס ועמיתיו החלו לחקור את הקפסאיצין. הם בדקו מאות חלקיקי DNA הקשורים לפעולתו, עד שהצליחו לזהות את הקולטן לחומר, שכונה trip V1 ונמצא כ"תעלה" המעבירה יונים. כשהתעלה הזו "נפתחת" באמצעות הקולטן, הגוף מגיב לחום ומפרש אותו ככאב.
מנגנון המגע בגוף התגלה על ידי ד"ר ארדם פטפוטיאן, שחקר 72 גנים שקשורים בהפעלת התחושה למגע עד שגילה ששניים אחראים למגע ולתחושה, כמו זו שאנו חשים בעת חיבוק. בעבודה מאוחרת יותר, השניים הצליחו לסלול את הדרך להמשך מחקרים בתחום.
שנה קודם לכן הוענק פרס נובל לרפואה להארווי ג'י אלטר, מייקל האפטון וצ'רלס רייס על תגלית נגיף הפטיטיס C. ארגון הבריאות העולמי מעריך שמעל 70 מיליון מקרי הפטיטיס סי ישנם בעולם ומקרים רבים נוספים לא מאובחנים. המחלה גורמת ל-400 אלף מקרי תמותה בשנה בעולם והוא גורם מרכזי לצורך בהשתלה.
בשנת 2019 זכו בפרס ויליאם קיילין מאוניברסיטת הרווארד, סר פיטר רטקליף מאוניברסיטת אוקספורד וגרג סמנזה מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, על תגליתם בתהליכי החישה של רמות חמצן בקרב התאים הנחוצים לקיום החיים. עבודתם שחקרה את אופן ההסתגלות של תאים לרמות החמצן רלוונטית למצבים כמו היריון, מחלת גבהים, סרטן וריפוי פצעים.
בשנת 2018 הוענק פרס נובל לג'יימס פ. אליסון וטסוקו הונג'ו על פיתוח טיפולי סרטן חדשניים המאפשרים למערכת החיסון להשמיד גידולים סרטניים. מחקריהם הובילו לפיתוח תרופות לסרטני עור, ריאות וכליות.
