37% מהנשים חוו פגיעה מינית ממטפל במערכת הבריאות ו-22% מן הנשים חוו פגיעה כזו בחמש השנים האחרונות. אלה חלק מהנתונים הקשים העולים ממחקר שמפרסם היום (ב') משרד הבריאות. את המחקר ביצע עבור משרד הבריאות מכון ברוקדייל.
המשרד יזם את המחקר בנושא פגיעות מיניות בין מטפלים למטופלים במערכת הבריאות, כחלק משורת צעדים למיגור התופעה והוא מהראשונים שנעשו במערכות בריאות בעולם, ונועד לבחון את היקפי התופעה הפסולה ולמגר אותה.
1 צפייה בגלריה
הפגיעות הנפוצות ביותר היו מבטים, אמירות מקטינות ומחפיצות. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
המחקר נערך לבקשת ועדת ההיגוי המצומצמת מטעם משרד הבריאות, בראשות ענת לייכטר, ממונה על הטיפול בתלונות על הטרדות מיניות על ידי מטפלים במשרד הבריאות, שהזמינה וליוותה את המחקר, ונערך על ידי על ידי פרופ' רחל נינהולץ-גנות, פרופ' ברוך רוזן, שרביט פיאלקו, ותמי ברוש ממכון ברוקדייל.
נתונים קשים מדיון בוועדה לקידום מעמד האישה על הטרדה מינית:
דיון בוועדה לקידום מעמד האישה – מטפלים צילמו מטופלים באקטים פורנוגרפיים והפיצו את זה, צוותים מצלמים מנותחות מורדמות בעירום לצורך שוויץ'
(צילום: ערוץ כנסת)
המחקר כלל סקר אינטרנטי עליו השיבו 963 נשים מעל לגיל 21 ונערך מחודש ינואר ועד לחודש יוני 2023. בנוסף, המחקר הכיל ריאיונות עומק עם נשות מקצוע ומטופלות שעברו פגיעה מינית במערכת הבריאות וכן ניתוח שיח ברשת.
52% מן הנשים שנפגעו במערכת הבריאות לא היו מודעות לקיום גורם אחראי הממונה על מניעת הטרדה מינית במקום הפגיעה, ו-24% ציינו כי הן סבורות שאין גורם אחראי הממונה על הנושא. רק 7% מן הנשים שנפגעו במערכת הבריאות ראו פרסום בולט בנוגע לקיום גורם ממונה על מניעת הטרדה מינית במקום שבו התבצעה הפגיעה
מחצית מהפגיעות המיניות התרחשו בקופות החולים
מהממצאים עולה עוד כי הפגיעות הנפוצות ביותר היו מבטים (מתוך כלל הנשים שנפגעו, 6.9% מהנפגעות נפגעו ממבטים בלבד), אמירות מקטינות ומחפיצות (מתוך כלל הנשים שנפגעו, 7% מהנפגעות נפגעו מאמירות בלבד) בקשות להתפשט (13% מהמשיבות שנפגעו), נגיעות (13% מהמשיבות שנפגעו), הצעות מיניות (9% מהמשיבות שנפגעו), מעשים מגונים (5% מהמשיבות שנפגעו), אונס וביצוע מעשים מגונים בכפייה (5% מהמשיבות שנפגעו) וסחיטה באיומים (4% מהמשיבות שנפגעו).
37% מהפגיעות בוצעו על-ידי רופאים שאינם גינקולוגים, 32% על ידי גינקולוגים, 12% על ידי בעלי מקצועות בריאות אחרים, 6% על ידי רופאי שיניים ובריאות השן ו-5% על ידי מטפלים מתחום הסיעוד. רוב הפגיעות התרחשו בקהילה כאשר 50% מהפגיעות היו במרפאות קופות חולים, 28% במרפאות פרטיות ו-16% בבתי חולים.
14% מהמשיבות דיווחו כי נפגעו על ידי אותו המטפל יותר מפעם אחת ועד חמש פעמים ו-3% דיווחו כי נפגעו על ידי אותו מטפל יותר מחמש פעמים. בנוסף, עולה כי 52% מן הנשים שנפגעו במערכת הבריאות לא היו מודעות לקיום גורם אחראי הממונה על מניעת הטרדה מינית במקום הפגיעה, ו-24% ציינו כי הן סבורות שאין גורם אחראי הממונה על הנושא. רק 7% מן הנשים שנפגעו במערכת הבריאות ראו פרסום בולט בנוגע לקיום גורם ממונה על מניעת הטרדה מינית במקום שבו התבצעה הפגיעה. 7% בלבד מן הנשים שנפגעו השיבו כי הפגיעה דווחה לגורם רשמי כלשהו.
בעקבות הפגיעה, 28% מהנשים שענו לסקר דיווחו על נזק נפשי או רגשי, 9% על נזק אישי או חברתי ו-4% על נזק גופני או רפואי. בבחינת השפעות מתמשכות בקרב הנפגעות עלה כי 32% דיווחו שהן ויתרו על טיפול רפואי בעקבות הפגיעה, 19% דיווחו כי איבדו אמון ברופאים ובמטפלים ו-14% דיווחו כי הן נוקטות בעקבות הפגיעה בזהירות, חשדנות, מודעות יתר והצבת גבולות.
ענת לייכטר, שהייתה כאמור מיוזמות המחקר, אמרה בתגובה לממצאים: "יזמנו את המחקר כדי למגר את התופעה הפסולה של פגיעות מיניות. כאשר הצעד הראשון הוא בחינה אקטיבית ואובייקטיבית של היקף התופעה. אני פונה ומזמינה כל מי שנפגע או נפגעה להגיש תלונה. הגשת תלונה לא תשפיע לרעה על הטיפול ולא תמנע קבלת טיפול רפואי אלא תעזור להילחם בתופעה. בנוסף, ניתן לפנות ולהתייעץ גם במידה וקיים ספק אם המעשה הוא בגדר פגיעה מינית".
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב מינה צוות שתפקידו קידום מניעת פגיעות מיניות ושיפור הטיפול בהן. כמו כן, פורסם חוזר מנכ"ל שקובע כללים למניעת פגיעה והטרדה מינית במהלך טיפול רפואי ודרכי הטיפול בתלונות, וכן חוזר מנכ"ל נוסף בנושא מניעה וטיפול בהטרדה מינית בין עובדים במערכת הבריאות.
פרופ' רחל ניסנהולץ-גנות, חוקרת מומחית בצוות בריאות, חטיבת המערכות, במכון ברוקדייל אמרה בתגובה: "אף אישה לא צריכה לעבור פגיעה מינית, בטח לא מידי מטפל, וכל אישה צריכה לדעת שיש לה לאן לפנות ושהפנייה שלה תטופל במהירות ובמקצועיות. אני מאמינה שהמחקר שלנו יעלה לסדר היום הציבורי את נושא הפגיעות המיניות במערכת הבריאות ושההמלצות האופרטיביות שהצענו במחקר ייושמו".
טל הוכמן, מנכ"לית שדולת הנשים מסרה בתגובה: "הנתונים שעולים מדוח משרד הבריאות בלתי נתפסים. נשים צריכות להרגיש בטוחות בכל מקום אליו הן מגיעות, אחת כמה וכמה, בבדיקות וטיפולים במערכת הרפואה בה נשבעים הרופאים להגן ולהבטיח את הכבוד והאמון שנותנים בהם המטופלות והמטופלים. המצב שבו נשים נמנעות מלגשת לטיפול רפואי בשל הפחד מפגיעה על ידי המטפל הוא מסכן חיים. אסור שהטיפול של משרד הבריאות יתחיל ויגמר בעידוד נשים להגיש תלונות, משרד הבריאות חייב לעסוק גם במניעה והרתעה. אנו קוראות ליו"ר ועדת הבריאות בכנסת לכנס דיון דחוף עם כלל הגורמים הרלוונטים כדי לבחון פעולות אופרטיביות שיבטיחו לנשים מרחב טיפול בטוח".
- משרד הבריאות פונה לכל מי שנפגע או הוטרד על רקע מיני ומזכיר כי ניתן לפנות לממונים על הטרדות מיניות בארגונים השונים ו/או לממונה במשרד הבריאות על תחום ההטרדות המיניות על ידי מטפלים בנציבות קבילות הציבור למקצועות הרפואה - לחצו כאן
