כשמדברים על קשיים בהנקה, לרוב מדברים על בעיות של גודש בחזה, כאבים, פטמות סדוקות ומחסור בחלב. אבל יש עוד נושא חשוב והוא ההשפעה שלה על החשק המיני והיחסים האינטימיים בין בני הזוג.
עוד בנושא:
האם יש שלב מוקדם מדי לקיום יחסי מין לאחר הלידה?
כן. לאחר הלידה, ובמיוחד בתקופת משכב הלידה אשר נמשכת כשישה שבועות, נשים רבות לא חשות צורך או יכולת לאינטימיות עם בן הזוג. יש לכך מספר סיבות. הגורם הראשון הוא הקשר המתהווה בין האם לתינוקה, שלרוב תובע ממנה את כל תשומת ליבה וכוחותיה. תקופה זו, של היקשרות לתינוק והיענות מוחלטת לצרכיו, חשובה מאד להתפתחות התינוק, והינה טבעית ורצויה.
הסיבה השנייה היא פיזיולוגית. אישה לאחר הלידה עלולה לסבול מתפרים, טחורים ופצעים בפטמות, היא מדממת, עייפה וחשה את השינויים בדימוי הגוף. לצד זה, רמת ההורמונים אצל נשים אחרי לידה גבוהה מאוד. חשוב שבן הזוג יהיה קשוב וסבלני, וימצא דרכים להעניק לה תחושה של אהבה וקרבה בדרכים אחרות.
האם הנקה מפחיתה את החשק המיני שלך?
כן, ושותפים לכך מספר שינויים הורמונליים. בזמן ההנקה רמות האסטרוגן בגוף יורדות בצורה משמעותית, מה שגורם ליובש בנרתיק ואי-נוחות בעת קיום יחסים. בנוסף, רמות פרוגסטרון וטסטוסטרון נמוכות מורידות את החשק המיני. הורמון האוקסיטוצין שמשתחרר בעת הנקה וגם בעת סיפוק מיני, עשוי לספק את האישה במידה כזו שהיא לא תחוש צורך בקיום יחסים. האהבה והקרבה לתינוק ממלאים אותה בתחושת התעלות דומה.
האם הנקה יכולה להשפיע גם על הדחף המיני של הגבר?
כן. יש גברים שחוששים להזיק או להכאיב לאישה, בעיקר אם נכחו ביציאתו של התינוק לאוויר העולם. חלק מהגברים עלולים להפסיק לראות באישה יצור מיני ותופסים אותה יותר כאמא ופחות כבת זוג. לרוב, התופעה זמנית, ובבוא העת מיניותה של האישה תשוב ותקבל את מקומה הראוי, הן בעיני האישה והן בעיני בן זוגה. חשוב לתת לזמן לעשות את שלו. רובם המוחלט של הזוגות, חוזרים תוך חודשים מספר לקיים קשר מיני בריא ומספק.
הורמון האוקסיטוצין שמשתחרר בעת הנקה וגם בעת סיפוק מיני, עשוי לספק את האישה במידה כזו שהיא לא תחוש צורך בקיום יחסים
האם השדיים עשויים להפריש חלב בעת קיום יחסי מין?
כן, מדובר בתופעה שכיחה ביותר. החלב מופרש כתוצאה משחרור האוקסיטוצין. במידה והפעולה מפריעה, ניתן לנסות להניק לפני שנכנסים למיטה או להשתמש בחזייה ורפידות הנקה.
3 צפייה בגלריה
המפתח להצלחתם של יחסים אינטימיים בתקופת ההנקה ולאחריה טמון בתקשורת טובה
(צילום: shutterstock)
האם בתקופת ההנקה השדיים הופכים פחות רגישים לגירוי מיני?
בהחלט. הנקה יכולה לגרום לכאב בפטמות או לירידה בתחושה. חשוב להכיר בכך ולשתף גם את בן הזוג כדי למנוע תחושות של אכזבה או כעס מצד שניכם.
אז מה עושים?
יונת רןצילום: דוברות מאוחדתמחכים. בהנחה שהנקת שישה חודשים באופן מלא, הרי שבשלב זה את מתחילה לשלב מוצקים בתזונת התינוק. הירידה בתדירות ההנקה עשויה להניב כמה תוצאות חיוביות:
- רמות ההורמונים מתחילות לחזור לערכים נורמליים.
- התחושה בפטמות חוזרת.
- השדיים כבר לא מפרישים חלב בעת קיום יחסים.
- השדיים קטנים וקלים בהשוואה לחודשי ההנקה הראשונים, ואת מרגישה שאת מתחילה לחזור לעצמך.
- את מתחילה להיפרד מתינוקך למשכי זמן ארוכים יותר, מה שמאפשר לך להשקיע יותר בעצמך ובזוגיות.
- את זוכה ליותר שעות שינה. ערנות היא רכיב מרכזי ואף בסיסי בדחף לקיום יחסים.
המפתח להצלחתם של יחסים אינטימיים בתקופת ההנקה ולאחריה, טמון בתקשורת טובה שלך עם בן זוגך. אמרי לו מה נעים לך ומה לא, והיי קשובה לעצמך ולבן זוגך. כל עוד קיים אצלכם הרצון לחזור לקשר אינטימי, הרי שעם הזמן כל הבעיות האחרות ייפתרו מאליהן.
יונת רן היא מיילדת ורכזת תחום בריאות האישה באגף הסיעוד, מאוחדת
שמים את הבריאות בקדמת הבמה
מערכת הבריאות הישראלית נחשבת לאחת הטובות והיעילות בעולם, ובמובנים מסוימים היא אף מעוררת קנאה. החוזקות שלה הם העוגנים החשובים ביותר המספקים למדינה יציבות וחוסן. אלא שלצד היתרונות, יש גם לא מעט אתגרים ובעיות שזקוקות לטיפול בהן: אי השוויון, המחסור בכוח האדם, שעות עבודה מרובות, תורים ארוכים, שחיקת תקציבים ועוד.
ועידת הבריאות השנתית של ynet ו-"ידיעות אחרונות" שתיערך ב-1 באוגוסט, תעסוק בכל אלו, מתוך ההבנה שבריאות אישית ולאומית היא המפתח לחיים טובים ושפויים יותר.
בוועידה, שתועבר בשידור חי ב-ynet, יתארחו שר הבריאות משה ארבל, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, יו"ר ההסתדרות רפואית בישראל פרופ' ציון חגי, מנהל היחידה לנוירוכרורגיית ילדים בשיבא, יו"ר ארגון רופאי המדינה ומ"מ יו'"ר הר"י ד"ר זאב פלדמן, מנכ"ל המרכז הרפואי ברזילי פרופ' חזי לוי, מנכ"לית המרכז הרפואי וולפסון ד"ר ענת אנגל, מנהל בית החולים נצרת פרופ' פהד חכים, מנהלת המרכז הרפואי שמיר ד"ר אסנת לבציון קורח, מנהלת מכון המחקר והחדשנות של מכבי (KSM) ד"ר טל פטלון, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור פרופ' חגי לוין, סגן יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל ד"ר אלכס לוין, ראש התוכנית לניהול מצבי חירום ומשבר באקדמית רמת גן פרופ' קובי פלג, ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות ד"ר גלעד בודנהיימר, מנהל המרכז הרב-תחומי לטיפול בעודף משקל בבית החולים השרון פרופ' דרור דיקר, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת פרופ' איתמר רז, מנחת "משחקי בריאות" ynet דנה רון, פרופ' רונית מכטינגר רופאה בכירה ביחידה להפריה חוץ גופית בשיבא, דבורה שרר יועצת תקשורת בכירה בתחום הבריאות, מירי לב דולה ואחות מוסמכת, פולה בליק מומחית לרפואה טבעית וקוסמטיקה מתקדמת ועוד.
