לחצו לצפייה בפודקאסט המצולם:
משחקי בריאות - דנה רון ופרופ' איתמר רז - סטרס

סטרס נחשב ל"מכה של העידן המודרני", וללא ספק יש לנו הרבה סיבות להיות בסטרס, במיוחד בישראל של הימים האלה. אז מהם הנזקים הפיזיים והנפשיים, לטווח הקצר ולטווח הארוך, ומהן השיטות היעילות ולהוריד את רמות הסטרס? האזינו:

משחקי בריאות
מרגישים שאתם בלחץ נון-סטופ, מועקה שלא משתחררת? וולקאם
33:14

מהו סטרס? בעברית זה נקרא "עקה", ומדובר במצב שהוא טבעי מאוד, שכולנו אמורים לשהות בו הרבה זמן. סטרס הוא למעשה תגובה טבעית בכל פעם שאנחנו צריכים להתכונן למשהו, או גם כשקורה לנו משהו טוב. כל הדברים האלה מייצרים סטרס, וכאמור, זו תגובה טבעית של הגוף שלנו שמכינה אותנו למקרה שמשהו ישתבש.
למעשה כל האיברים שלנו מתגייסים לקראת האירוע שעלול לקרות? אנחנו כיצורים חיים כל הזמן סורקים את סביבתנו, מחפשים סכנות ונמצאים ברמה מסוימת של דריכות, כדי שנוכל להתמודד היטב עם הסכנות הללו. במצב של סטרס טבעי הגוף שלנו מייצר אדרנלין המספק את הורמוני הסטרס, כמו למשל קורטיזול. זאת, כדי שאנחנו נהיה מוכנים לכל אתגר.
אז כשהקורטיזול עולה, רמת החרדה שלנו עולה? לא, כשאנחנו בחרדה מאוד גבוהה אנחנו נשטפים בנוראדרנלין או אדרנלין, את הקורטיזול אנחנו יותר רואים בחרדה כרונית.
האם הסטרס משפיע עלינו לרעה? כשסטרס מתמשך ופוגע באיכות החיים או בתפקוד שלנו, אז אנחנו מדברים על השפעה רעה. מנגד, יש רמה מסוימת של סטרס שמתאימה לאנשים מסוימים ושהיא נוחה להם, ויש אנשים שמתאים להם חיים "בהילוך נמוך". לכל אחד מתאים משהו אחר.
מה עושים כדי להוריד את רמת הסטרס? ישנן כמובן תרופות, אבל מעבר לכך הדרך להוריד סטרס היא לנסות להבין את העולם, ליצור סדרי עדיפויות בחיים שלנו. הפתרון להורדת סטרס הוא שכל אחד ישאל את עצמו מה חשוב לו ומה הרבה פחות חשוב.
צריך בעצם לעשות עבודה עצמית. כמובן. אבל לא חייבים לעשות אותה לבד, אפשר ומומלץ לעשות זאת עם מטפל וגם עם קבוצת תמך. צריך ליצור אצל אנשים גישה מוטיבציונית, כך אנחנו "מעבירים את הכדור" אליהם, כדי שיוכלו לראות ולבחון את הדברים שבהם יוכלו בעצמם להפחית את הסטרס.
ד"ר אורן טנא פסיכיאטר איכילובד"ר אורן טנא צילום: טל גבעוני
עד כמה הסטרס משפיע על הגוף שלנו פיזית? כשאתה בסטרס קבוע, נגרמים נזקים לגוף. רמות קורטיזול גבוהות כנראה רעילות למוח שלנו, במיוחד לאזורים שקשורים לזיכרון, ויכול להיות שאפילו חיים ברמות גבוהות של סטרס תורמים להתפתחות של הפרעות נוירו-דגנרטיביות בהמשך החיים, כמו אלצהיימר, דמנציה ועוד. סטרס גם ידוע כמאיץ מחלות אוטו-אימוניות, כך שגם אם הגוף לומד לחיות עם סטרס קבוע, המוח עלול להינזק.
בסיכומו של יום, חשוב להבין שהסטרס נכפה עלינו, לכן התגובה שלנו לסטרס היא שתקבע את עוצמת הסטרס, ולכן אם נשתמש בהיגיון ונגיד לעצמנו "מה באמת חשוב?", זה יסייע לנו. צריך למנן את הגורמים החיצוניים שמרגיזים אותנו.
מדי שבוע נפרסם כאן כמה פרקים בפודקאסט "משחקי בריאות" בנושאים מגוונים שנוגעים לחיים של כולנו. נארח את מיטב המומחים - ונספק לכם מידע עדכני וטיפים מעשיים לחיים בריאים