מוגש כשירות לציבור בשיתוף גיליאד וללא מעורבות בתכנים
המיתוסים הגדולים סביב HIV
(צילום: ליאור שרון)
לפני עשרות שנים, כשאדם אובחן כחיובי ל-HIV – דינו נגזר. היום זה ממש לא המצב: הפיתוחים הרפואיים מאפשרים לאנשים החיים עם הנגיף לחיות חיים מלאים וטובים, להוליד ילדים בריאים ולקיים יחסי מין מבלי להדביק אחרים – הכל בתנאי שהם מטופלים בזמן ובאופן שוטף, עם כדור אחד ביום.
עדיין, הסטיגמות סביב HIV והיחס השיפוטי מהציבור גורמים לאלו החיים עם הנגיף להסתיר, ולהתבייש, ולשאר האוכלוסיה לחשוש מלהיבדק. לרגל יום האיידס העולמי, ד"ר לובה טאו, יו"ר החברה הישראלית לכשל חיסוני נרכש (איידס) ומומחית למחלות זיהומיות במרכז הרפואי איכילוב, ומירב אורן, מנהלת מערך החינוך וההסברה בוועד למלחמה באיידס, השתתפו במשדר "HIV בישראל" וענו על כל השאלות ובעיקר – הפריכו דעות קדומות סביב הנגיף, ולמה חשוב שכולם יבדקו..
מה ההבדל בין איידס ל-HIV?
ד"ר טאו: "ההבדל מהותי. HIV זה הנגיף שאדם יכול להידבק בו, ואם האדם לא מטופל - הוא זה שגורם בסופו של דבר למחלת האיידס. איידס זה השלב המאוחר אחרי ההדבקה ב-HIV, כאשר המערכת החיסונית כבר אינה יכולה להתפקד בצורה תקינה ואז בן אדם עלול להידבק במחלות ויראליות, פטרתיות, חיידקיות או גידולים. רוב האנשים שחיים כיום עם HIV לא מגיעים למצב של האיידס".
מירב, מה הסטיגמות המרכזיות סביב המחלה שבהן את נתקלת?
מירב אורן: "אני חושבת שהסטיגמה העיקרית היא 'לי זה לא יקרה'. ההסתכלות על האנשים שחיים עם HIV היא שהם אנשים 'אחרים', שהם שונים ממני, שזה לא יכול היה להיות אני, שכנראה משהו אצלם לא בסדר אם הם נדבקו. הסטיגמה הזו פוגעת בבריאות של מי שמחזיק בה: כי אם אני חושבת שזה 'אנשים אחרים', אז אני לא איבדק, לא אשתמש באמצעי מניעה רלוונטיים. אבל אנשים עם HIV הם ממש לא 'אחרים'. הם כמוני וכמוך".
האם יש פער בין סיכויי ההדבקה של גברים ונשים - ואם כן, מה הוא?
דוקטור טאו: "קודם כל חשוב לי להגיד שהנגיף לא בוחר. גם נשים וגם גברים יכולים להידבק. נכון שיש קבוצות סיכון, אבל אישה יכולה להידבק בדיוק באותה צורה כמו גבר".
מירב אורן: "כשהמחלה רק התפרצה בשנות השמונים, הסטיגמה הייתה שהיא שייכת לאוכלוסיית שוליים, בעיקר קהילת הלהט"ב. אבל צריך להבין שזה מאוד תאם להלך הרוח של אותה תקופה, במיוחד בארצות הברית, בממשל רייגן, שהיה מאוד שמרני. היה נורא קל להגיד אז 'ההומואים נדבקו במחלה כי הם חוטאים, ועכשיו היא גם תביא לסופם'. עכשיו יודעים זה לא נכון. את הווירוס לא מעניינים מגדר, נטייה מינית וכמות יחסי המין שאנחנו מקיימים".
כמה נשאים מאובחנים יש בישראל, וכמה כאלה שלא מאובחנים?
מירב אורן: "בארץ יש כעשרת אלפי אנשים שחיים עם הנגיף שאנחנו יודעים עליהם. אבל לפי הערכות, 70% מהאוכלוסייה מעולם לא נבדקו והם כן פעילים מינית. אם כולם ייבדקו, אני מאמינה שנגיע למספרים הרבה יותר גבוהים".
יש תסמינים? אפשר לדעת שנדבקת?
ד"ר טאו: "בגדול כן, אבל לא תמיד. התסמינים הם לא מאוד ספציפיים, ויש אנשים שלא הרגישו בכלל את ההדבקה. יכולה להיות מחלה דמוית שפעת, עם חום וכאבי שרירים, שלשולים, כאבי ראש, פריחה. מה שלפעמים גם קורה זה שהנגיף בא ביחד עם מחלות מין אחרות. לכן כשהולכים להיבדק - חשוב להיבדק גם ל-HIV".
ומספיקה פעם אחת כדי להידבק?
ד"ר טאו: "בהחלט. יש אנשים שנדבקו מפעם אחת שבה קיימו יחסי מין עם נשא".
איזה טיפול מקבל אדם שמאובחן כחיובי ל-HIV?
ד"ר טאו: "אז להבדיל משנים אחורה, נתחיל טיפול אצל כל בן אדם, ברגע שהוא מאובחן עם HIV ולא משנה מצב המערכת החיסונית שלו. הטיפול היום מאוד פשוט. אם בעבר זה היה 'קוקטייל' של כדורים עם הרבה תופעות לוואי, היום זה כדור אחד ביום. תופעות הלוואי מינוריות וזניחות ובאמת אפשר לחיות טוב. HIV זו מחלה כרונית כיום."
אם אדם מתמיד בטיפול, יש סיכוי שידביק אחרים?
ד"ר טאו: "לא. מי שלוקח את התרופות שלו כמו שצריך ונמצא במעקב כמו שצריך, העומס הנגיפי שלו הופך בלתי מדיד, מה שנקרא 'אנדיטקטבל'. אנחנו יודעים לפי מחקרים גדולים שיש אפס סיכוי להדבקה. אנדיטקטבל שווה אנטרנסמיטבל. בן אדם כזה לא מעביר את הנגיף הלאה".
ואם הוא מפסיק לקבל את הטיפול, או שלא מתמיד בו ברצף?
"אם אדם לא מתמיד בטיפול, העומס הנגיפי שלו לא יהיה בלתי מדיד. הוא יעלה. ואז בהחלט בן אדם יכול להעביר את הנגיף הלאה".
יש בורות מאוד גדולה בציבור סביב הטיפול. אין מודעות לנושא?
מירב אורן: "רציתי להגיד שאין מספיק מודעות, אבל אני אהיה כנה: אין בכלל. זה חבל, כי מדובר פה בבשורה רפואית. ממחלה שפעם הייתה גזר דין מוות, עכשיו אנחנו מדברים על טיפול תרופתי שהוא עד כדי כך טוב ויעיל שאתה מגיע למצב של אנדיטקטבל. עבור החיוביים לנגיף, לדעת שהבריאות שלהם בידיים שלהם, שכל עוד אני מתמידה בטיפול אני גם שומרת על הבריאות שלי וגם לא יכולה להדביק אף אחד אחר - זה מדהים".
עד כמה חשוב הזיהוי המוקדם?
ד"ר טאו מסבירה: "מאוד. בשלב מוקדם, כשהאדם שנדבק בנגיף לא מרגיש שום דבר והמערכת החיסונית שלו לא נפגעה - הוא עדיין מדבק. ככל שאדם מאובחן מהר יותר, כך הוא מגיע לטיפול מהר יותר, ולתרופות יש באמת יעילות פנטסטית".
"דווקא אנשים שלא שייכים לשום קבוצת סיכון ולכן לא יודעים שהם יכולים להידבק - אותם אנחנו עלולים לאבחן מאוחר כי הם יבואו רק כאשר כבר יש תסמינים של המחלה עצמה".
יש שלב שבו כבר מאוחר מדי לטפל?
ד"ר טאו משיבה: "כן ולא. בשלב מתקדם באמת יכולים להיות זיהומים שלוקחים 'טרמפ' על המערכת החיסונית המוחלשת, ובהחלט יותר קשה להביא אדם כזה לאותה רמת חיים ורמת בריאות שאליה היה מגיע אם היינו מאבחנים מוקדם יותר. אבל זה לא אומר שהכל אבוד".
ומה בנוגע להבאת ילדים לעולם? האם הנגיף עובר לעובר?
ד"ר טאו: "לחלוטין. HIV יכול לעבור מאם לעובר כשאמא לא יודעת שהיא נשאית. אבל אם האמא יודעת ותקבל טיפול - העובר לא יידבק. כיום אין שום סיבה שאישה שחיה עם HIV לא תביא ילד בריא לעולם. היא צריכה פשוט להיבדק. לכן בדיקת HIV היא בדיקת חובה לכל אישה שמתכננת היריון, או כבר נמצאת בהיריון".
בדיקה מוקדמת מצילה חיים
לסיום, ד"ר טאו ומירב אורן מבקשות להעביר מסר משותף –כל מי שמקיימי יחסי מין, נשים וגברים צריכים להיבדק. ואם אובחנו עם HIV , להתמיד בטיפול.. ד"ר טאו: "חשוב לא לפחד ללכת להיבדק. יש כיום פתרונות קלים ומעולים. אם אתה חיובי לנגיף, הרבה יותר טוב לדעת בזמן". מירב אורן מסכמת: "ידע זה כוח. כוח לשמור על הבריאות שלי. העולם התקדם מאז שנות ה-80 - בואו נתקדם גם אנחנו".
מוגש כשירות לציבור בשיתוף גיליאד וללא מעורבות בתכנים
