בשיתוף מדטרוניק
הדור הבא של הטיפול בסוכרת סוג 1 כבר כאן. ארגון הבריאות הבריטי NICE פרסם לאחרונה הנחיות חדשות המגדירות מערכות הכוללות משאבת אינסולין היברידית בלולאה סגורה בתור קו ראשון בטיפול לחולים הסובלים מאיזון לא מיטבי של ערכי הסוכר. ד"ר רועי שליט, מומחה לאנדוקרינולוגיה וסוכרת, מנהל מכון סוכרת ובעליו של מיזם Meducate.co.il לאיזון סוכרת הריון מהבית, אומר כי "אין ספק שההחלטה הנוכחית היא צעד חשוב בדרך להפיכת המערכות ההיברידיות לסטנדרט אצל כלל המטופלים. זה העתיד של הטיפול בסוכרת סוג 1".
כיצד עובדות מערכות משאבת אינסולין היברידיות במעגל סגור, אשר קיבלו את הכינוי "לבלב מלאכותי"? ומדוע המשמעות שלהן כה גדולה?
לשם כך יש להבין קודם כל את ההשלכות עבור חולי סוכרת שאינם מאוזנים. "כשהחולים נמצאים במצב כרוני ומתמשך של ערכי סוכר גבוהים, מתחילה פגיעה בכלי הדם, מהקטנים ביותר ועד לגדולים ביותר", מסביר ד"ר שליט, "בשלה הראשון זה קורה בעיניים, בכליות, בקצות העצבים ברגליים - ולפעמים יש אפילו פגיעה בתפקוד המיני אצל גברים ונשים. בהמשך נפגעים כלי הדם היותר גדולים הגורמים לאוטם לבבי, שבץ מוחי, ופגיעה רב-מערכתית כוללת בכלי הדם".
ד"ר שליט מבהיר כי מי שרוצה להתאזן בימינו בישראל יכול להשיג זאת באמצעות ניטור, הזרקת אינסולין, תזונה נכונה ופעילות גופנית, ולא צפויות לו בעיות באיברי מטרה כמו כליות ועיניים. לדבריו, "סל הבריאות וקופות החולים מספקים לכלל המטופלים את היכולת לקבל ניטור סוכר רציף ואת האינסולין המודרני ביותר. לשם השוואה, בארה"ב אנשים לא יכולים להרשות לעצמם אינסולין אם אין להם את הביטוח המתאים".
מדוע אם כן לא כולם מאוזנים? "איזון סוכרת היא מטלה מורכבת שמצריכה התמדה, משמעת וניהול אורח חיים קפדני, ידע ופעולות רבות הקשורות כמעט לכל פעולה יומית שלאדם ללא סוכרת נראית מובנת מאליה, לפעמים חוסר האיזון נובע מהקושי להכיר בכך שסוכרת סוג 1 היא מחלה כרונית שלא תעלם ועשויה להיות עם השלכות עתידיות", אומר ד"ר שליט, "אנשים רבים שחיים עם סוכרת סוג 1 הם צעירים, חלקם מדחיקים את הצורך בטיפול וניטור רציף, גם מפני שאינם רוצים לקבל תווית של 'חולים' וגם משום שהשלכות הסוכרת אינן מיידיות, קצת כמו במקרים של לחץ דם גבוה".
התופעה של חולים אשר אינם מטפלים בעצמם בצורה נאותה מוכרת בכל עולם הרפואה. זה דבר שקורה אפילו כשמדובר בנטילת כדור פעם ביום. זה נכון שבעתיים כשמדובר במחלה כמו סוכרת סוג 1, שמצריכה מדידות והזרקות כל כמה שעות.
לכן, ניתן לראות מטופלים שכלל לא מודדים סוכר, ומזריקים אינסולין כמה פעמים ביום כדי לשרוד – אך לא בהתאם לרמות הסוכר בגופם ותוך התעלמות מקפיצות דרסטיות מסוכנות. "הבעיה היא שיש השלכות לטווח הרחוק. הגוף זוכר, והנזק הולך ומצטבר", מסביר ד"ר שליט, "ישנם הרבה מחקרים, לרבות מחקר שנמשך 30 שנה, שמראים כי ככל שהמדדים של הסוכר קרובים יותר לרמה של אנשים בלי סוכרת, כך הפגיעה באיברי היעד פוחתת. המטרה היא כמובן למנוע או להפחית משמעותית סיבוכים".
"זה פשוט לא יאמן", אומר מאור מקמל, חולה סוכרת מטירת הכרמל, "מאז שאני עם 'הלבלב המלאכותי' אני לא צריך להתעסק במחלה. כמעט ולא עשיתי שום שינוי ואני הכי בריא שהייתי מאז שגילו לי את הסוכרת. למישהו כמוני, המערכת הזו פשוט מצילת חיים"
מדי הסוכר הרציפים הקיימים, אשר מגיעים לחולי סוכרת סוג 1 כחלק מסל הבריאות, "פטרו את המטופלים מדקירות שבע פעמים ביום, אך הם לא מאזנים את רמת הסוכר לערכי היעד. הם מונעים בהצלחה אירועי היפוגליקמיה (נפילות סוכר) כי מד הסוכר הרציף מצפצף כשהסוכר יורד מתחת לגבול שנקבע, דבר שיכול להציל חיים ולמנוע תאונות, מאחר שאפשר לאכול מיד משהו מתוק שהוא הטיפול ולהעלות את רמות הסוכר. אבל זה לא נותן מענה מספק לאיזון הרמות הגבוהות של הסוכר".
המערכת שמשנה את כללי המשחק
הפיתוח העדכני ביותר בתחום, אותו הגדיר כאמור ארגון NICE הבריטי בתור טיפול קו ראשון מומלץ למי שלא מגיע לאיזון, הוא מערכת משאבת אינסולין היברידית בלולאה סגורה. המערכת כוללת חיישן ניטור סוכר רציף שמחובר לגוף ועוקב באופן רציף אחרי ערכי הסוכר, אשר מעביר אלחוטית את הנתונים למשאבת אינסולין, "שם יש 'מוח', אלגוריתם שמחשב את הנתונים ויודע להגביר או לעצור את הזלפת האינסולין", מסביר ד"ר שליט.
מדובר במערכת שמנסה לחקות את פעילות הגוף באיזון הסוכר, עם סייג אחד: "מדובר עדיין ב'לבלב חצי-מלאכותי' משום שהוא לא יודע מתי המטופל אוכל ואיך לאזן את העלייה החדה בסוכר שעומדת לקרות בשל כך", אומר ד"ר שליט, "לכן, המטופל צריך "להודיע" למשאבה על כוונתו לצרוך פחמימות כדי שהיא תזריק לו אינסולין בהתאם עוד לפני הארוחה".
ועם זאת, מדובר במהפכה גם ברמה הרפואית וגם מבחינת איכות החיים של החולים. "היתרון המשמעותי של המערכות המשלבות חיישן ומשאבה עם אלגוריתם חכם הוא שהכל נעשה בלחיצת כפתור", אומר ד"ר שליט, "המשאבה מתחברת לגוף דרך התקן שאותו מחליפים פעם בשלושה ימים - במקום ארבע זריקות ביום. ואת מד הסוכר הרציף צריכים להחליף כל שבוע עד עשרה ימים".
מדובר במערכות שרופאי הסוכרת והחולים חיכו להן במשך שנים רבות. לכולם היה ברור שזה הפתרון האולטימטיבי. מדי סוכר רציפים כבר היו. משאבות שמתחברות לגוף ומזליפות אינסולין לפי הכמות שקובעים להן – היו. אבל האתגר הגדול היה לייצר "מוח" שיחבר בין המערכות בצורה בטוחה ואמינה, בלי ניתוקים, בלי טעויות. בסוף זה קרה.
נכון להיום, המכשיר נמצא בסל התרופות לחולים מתחת גיל 18, וחלק מקופות החולים מממנות אותו למי שיש לו אישור למד סוכר רציף. "אין ספק כי זה השלב הבא של הטיפול עבור כלל החולים", אומר ד"ר שליט, "המכשיר הזה מעביר את רוב העיסוק הקשה סביב ניהול המחלה - מהמטופל לאלגוריתם".
ד"ר שליט מוסיף כי "עד עכשיו, אנשים החיים עם סוכרת שרוצים להיות מאוזנים נדרשו לתהליך מייגע של מדידת סוכר, תיקון היפוגליקמיות, תיקון ערכי סוכר גבוהים, התייחסות לפעילות הגופנית - וחוזר חלילה - יום יום ושעה שעה. איכות החיים שלהם נפגעה משמעותית. עם המכשיר החדש הם משתחררים מהשעבוד ויכולים 'לחיות את החיים' הרבה יותר בחופשיות".
"סירבתי לקבל את המצב החדש"
מאור מקמל (41) מטירת הכרמל, נשוי ואב לשני ילדים, חווה בצבא טראומה שהובילה להתפרצות מחלת הסוכרת. הוא התקשה לקבל את עובדת היותו חולה, מה שהוביל אותו למצבים מסכני חיים - עד שמערכת "הלבלב המלאכותי" שינתה את חייו.
"את הסממנים למחלה ואת הקושי בהתמודדות הכרתי היטב מאחותי, שגם לה יש סוכרת סוג 1", הוא מספר, "אבל היא פועלת 'על פי הספר' כדי להיות מאוזנת והצליחה תמיד לשמור על עצמה ועל רמות הסוכר שלה. אצלי זה היה שונה".
כמו אצל רבים אחרים, בהתחלה הוא הקפיד על הטיפול. אבל תוך שלושה חודשים המצב החל להתדרדר. "אני לא אדם ממושמע ולא הסכמתי שהמחלה תנהל אותי. אכלתי מה שאני רוצה ועשיתי כל מה שאדם בריא עושה. פשוט סירבתי לקבל את המצב החדש - והתוצאות מיהרו להגיע", מודה מקמל.
בין היתר, מקמל סבל מאירועי היפרגליקמיה (רמות סוכר גבוהות) גם בלילות, מתוך חשש לנפילות סוכר שעלולות להיות מסכנות חיים. "היו ימים שפחדתי ללכת לישון בלילה. הייתי אוכל חטיפים כדי להישאר ער. פחדתי שארדם ולא אקום בבוקר", הוא מספר. חוסר האיזון החמור גרם לו גם לסחרחורות, עייפות קשה, חולשה ולעיתים לחוסר יכולת לתפקד באופן כללי.
בניסיון לתקן את המצב, מקמל היה מזריק לעצמו אינסולין בלי למדוד את ערכי הסוכר. "אפילו כשהגעתי מספר פעמים לאשפוז ואמרו לאבא שלי שהמצב שלי קריטי ואני חייב לקחת את עצמי בידיים, לא הקשבתי", הוא מודה, "גם אחרי שהקמתי משפחה ואשתי התחננה שאטפל בעצמי, ובעבודה היו ימים שהייתי לא מרוכז ועצבני. כלום לא עזר - המשכתי להתנהג כאילו אני אדם בריא. לא בדקתי את עצמי, לא ויתרתי על שום סוג של מזון ולא הסכמתי להכיר בעובדה שאני סוכרתי".
לפשרה אחת הוא בכל זאת הסכים. "לפני מספר שנים התחברתי למשאבה. זה היה המקסימום שהייתי מוכן לעשות. אבל המשאבה לא הצליחה לאזן אותי כי חשבתי שאם אני מחובר למשאבה אני יכול להמשיך לאכול שוקולד בלי הפסקה", הוא מספר.
לפני כשנה מקמל התחיל להרגיש את ההשלכות הקשות יותר של המחלה. "הראייה שלי נפגעה ואז באמת התחלתי להילחץ. הבנתי שאם אני לא אעזור לעצמי, ככל הנראה אף אחד לא יוכל לעזור לי", הוא מספר.
"עבור אנשים כמוני, ה'לבלב המלאכותי' מציל חיים"
לפני שבעה חודשים קיבל מקמל מערכת "לבלב מלאכותי" מסוג מינימד 780G. "כבר כשקראתי עליה הבנתי שהיא התקווה שלי", הוא מספר, "תוך שלושה חודשים כבר הייתי מאוזן כמו שלא הייתי 20 שנה. אני כבר לא סובל והיפרגליקמיות, והשינוי היחיד שעשיתי הוא שהפסקתי לאכול חטיפים בלילה. מעבר לזה המשכתי את חיי ממש כמו ביום שלפני".
"זה פשוט לא יאמן", הוא מסכם, " מאז שאני עם 'הלבלב המלאכותי' אני לא צריך להתעסק במחלה. כמעט ולא עשיתי שום שינוי ואני הכי בריא שהייתי מאז שגילו לי את הסוכרת. למישהו כמוני, המערכת הזו פשוט מצילת חיים".
בשיתוף מדטרוניק
פורסם לראשונה: 11:33, 08.01.24
