אלצהיימר היא הביטוי השכיח ביותר לשיטיון (בלעז, דמנציה), מחלה ניוונית של המוח המתבטאת באיבוד הדרגתי של יכולות התפקוד שלו. מחלת האלצהיימר פוגעת בעיקר בכל הקשור לזיכרון, לחשיבה ולשיקול דעת. זוהי מחלה פרוגרסיבית, כלומר מחלה שהולכת ומחמירה עם הזמן. בסופו של דבר נפגעת היכולת לתקשר עם הסביבה ולבצע פעילויות יומיומיות.
המחלה תוקפת את העצבים, את תאי המוח ואת המתווכים העצביים (נוירוטרנסמיטורים - חומרים שהמוח מפריש על מנת לתווך מסרים בין תאי הגוף למוח ובתוכו). הרס של החלקים השונים במוח גורם להיווצרות צברים חלבוניים מסביב לתאי המוח. גושים אלו, הנקראים רובד (פלאק) וקשרים, ממשיכים להרוס את הקשרים הקיימים בין התאים במוח ולכן מחמירים בהדרגה את המחלה.
במאמר שפורסם השנה בכתב העת היוקרתי Lancet, הוערך מספר חולי הדמנציה בעולם בשנת 2019 בכ-57 מיליון בני אדם. בשל הגידול והזדקנות האוכלוסייה המספר צפוי לעלות ל-153 מיליון בני אדם עד שנת 2050. מספר האנשים הסובלים מדמנציה בישראל הוערך על ידי משרד הבריאות וגורמים נוספים לכ-150 אלף אנשים (בשנת 2020).
איך היא באה לידי ביטוי?
אף שהמחלה קשורה להזדקנות ולגיל מבוגר, לא ידוע עדיין מהו הגורם המדויק להתפרצותה. השלבים המוקדמים של מחלת אלצהיימר מאופיינים בסימפטומים כגון: בעיות זיכרון פעוטות, קושי בשליפת מילים.
הסימפטומים משתנים עם התקדמות המחלה ועלולים להידרדר. עם הזמן ייתכנו גם: בלבול, שינויים באישיות ושינוי ניכר בהתנהגות.
עד כמה מחלת אלצהיימר שכיחה?
המחלה שכיחה בעיקר בקרב אנשים לאחר גיל 65. בקבוצה זו פוגעת המחלה ב-13 אחוזים האנשים בקבוצת הגיל. עם העלייה בגיל עולה גם שכיחות המחלה. בקרב בני 80 ומעלה עלול כל אדם חמישי לפתח אלצהיימר. המחלה נדירה בקרב אנשים שגילם מתחת ל-65. לפי נתונים של ה-OECD בשנת 2021, הוערך כי בישראל יש 11 חולי דמנציה לכל 1,000 נפש.
כיצד מאבחנים?
אלצהיימר אינה קלה לאבחון, כי הסימפטומים שלה דומים למחלות אחרות שפוגעות במוח. אין מקרה אחד של מחלת אלצהיימר הדומה למשנהו מאחר שאנשים שונים מגיבים בצורה שונה למצבם. עם זאת, מבחינים בשלושה שלבים אופייניים בהתפתחות המחלה: קל, מתון וחמור.
מחלת אלצהיימר אינה מתפרצת בבת אחת ולעיתים לוקח זמן עד שמבחינים בסימפטומים השונים ומתחילים להיות מודעים אליהם. הסימפטומים מתקדמים באיטיות על פני תקופה של שבע עד עשר שנים. קצב ההידרדרות של המחלה עלול להשתנות ממטופל למטופל.
גילוי מוקדם של מחלת אלצהיימר חיוני להתחלת הטיפול כדי שאפשר יהיה לעכב את ההידרדרות ולשמר את המצב ההכרתי (קוגניטיבי), את התפקוד העצמאי ואת איכות החיים של הלוקה במחלה.
מהם סיכויי ההחלמה?
אמנם לא נמצא מרפא למחלת אלצהיימר אך קיימות תרופות שעשויות לעכב את התפתחותה. כפי שנהוג לגבי סוגים אחרים של שיטיון, גם עבור חולי אלצהיימר יש לבנות תוכנית טיפולית מקיפה שמטרתה לספק את כלל הטיפולים והתמיכה הנחוצים.
אלו פעולות יכולות ולנסות להוריד את הסיכון לחלות?
למרות שחוקרים וחברות תרופות מפתחים בדיקות דם לאיתור אנשים בסיכון וגם תרופות לטיפול מוקדם, ישנן פעולות יומיומיות שיכולות להוריד את הסיכון לחלות בה בכ-45 אחוזים. איזון לחץ דם, סוכרת ומשקל, פעילות גופנית והפסקת עישון, יכולים להוריד את הסיכון ב-11%.
חשוב לדעת, השינויים הללו אינם מוגבלים רק לגילים הצעירים – גם בגיל מבוגר כל שינוי לאיזון גורמי סיכון אלו יכול להשפיע לטובה ולהוריד את הסיכון לחלות. לדוגמה, הפסקת עישון אפילו בגיל מבוגר יכולה להוריד את הסיכון לחלות באלצהיימר.
גירוי חברתי והשפעה על השמיעה והראייה
גירוי חברתי חשוב מאוד להפחתת הסיכון לחלות במחלת אלצהיימר. פעילות חברתית וטיפול בדיכאון מורידים את הסיכון בעוד 8%. במקביל, ירידה בשמיעה גם מעלה את הסיכון לחלות במחלת אלצהיימר. אם נעודד שימוש במכשירי שמיעה לכל כבדי השמיעה, נוכל להוריד את הסיכון לחלות במחלת אלצהיימר בעוד 7%.
בדוח שפורסם ב-Lancet לאחרונה נוספו גם השפעתם של קשיי ראייה וכולסטרול גבוה המגבירים את הסיכון לחלות במחלת אלצהיימר. לאלו נוספים גם חבלות בראש, זיהום אוויר, רמת השכלה נמוכה ושתיית אלכוהול מופרזת.
חידושים בתחום המחקר והפיתוח
עם התפתחות מחלת האלצהיימר מצטברים במוח חלבונים שגורמים לנזק, והחלבונים העיקריים הם עמילואיד וטאו. לאחרונה, אושרו בארה"ב שתי תרופות חדשות שהן נוגדנים נגד עמילואיד ומיועדות לסלק את ההצטברויות שלו מהמוח.
תרופות אלו מאיטות במקצת את התקדמות מחלת האלצהיימר בשלבים מאוד מוקדמים אך ייתכן שההאטה לא תורגש על ידי המטופל או בני משפחתו, ולכן התרופות מעוררות מחלוקת. התרופות יקרות מאוד וניתנות בעירוי באשפוז יום כל שבועיים עד חודש ובמסגרת הטיפול בהן נדרשות בדיקות גנטיות ובדיקות הדמיה לפני, אחרי ובמהלך הטיפול. התרופות עדיין לא נכנסו לסל הבריאות בישראל.
בסיכומו של דבר, ההתקדמות בתחום המחקר והפיתוח מביאה עימה תקווה, אך בינתיים, כדאי להמשיך וליישם את הפעילויות המומלצות להפחתת הסיכון כי ההשפעה שלהם היא אדירה.
ד"ר שלי שטיינברג היא מנהלת גריאטריה מחוז ירושלים והשפלה במכבי שירותי בריאות, ד"ר רועי מלכה הוא רופא גריאטר ומנהל היחידה לטיפולי בית, שירותי בריאות מכבי
