"המגפה הבאה היא לא שאלה של אם, אלא של מתי": כך קבעה כותרת של כתבה מאת שרית רוזנבלום שפורסמה במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" ביום שישי האחרון. לפי הכתבה, דברים מוזרים קורים בתקופה האחרונה: בישראל ובמדינות אחרות מופיעים פתאום נגיפי שפעת שלא בעונתם; מחלות עתיקות שהיו אמורות להיכחד, כמו חצבת ופוליו, עושות קאמבק; וירוסים שתוקפים את מערכת הנשימה הופכים לאלימים יותר; אף אחד לא יודע להסביר את פשר מחלת הכבד המסתורית שהתגלתה אצל ילדים; וגם הקורונה מסרבת להיעלם.
קראו עוד:
נכתב גם כי ההגנות שננקטו נגד הקורונה מאיצות עכשיו מחלות אחרות. אצל ילדים זה קורה כי מערכת החיסון שלהם לא נחשפה למחלות שגרתיות ולא למדה להתגונן נגדן. אצל מבוגרים זה קורה כי נגיפים מסוימים פשוט המתינו בתוכנו שנוריד את המסכות ונחזור להתקהל - ואז חזרו להכות, ובגדול.
פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, התייחס לכתבה בריאיון שהעניק היום (ג') ל-ynet radio. האזינו:
זה נדמה לנו, או שבאמת יש וירוסים חדשים?
"יש וירוסים חדשים. יש גם מחלות חדשות ומתחדשות. אנחנו נמצאים בסביבה משתנה, בעולם משתנה. אנחנו רואים את שינויי האקלים, את השינויים הגיאו-פוליטיים, את המעברים של אנשים בין מדינות, את הקשר בין בעלי חיים לבני אדם. אחת התוצאות היא השינוי בתפוצה של מחלות מידבקות".
איך זה בא לידי ביטוי?
"מצד אחד, אנחנו רואים מחלות שאנחנו לא מצליחים להיפטר מהן, והן חוזרות, כמו החצבת והפוליו. מצד שני, מחלות מופיעות באזורים שלא היו קודם, כמו האבולה, אבעבועות הקוף והקורונה כמובן. המשמעות היא שאנחנו צריכים לחזור לעקרונות היסוד. חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שלאחרונה נזכרנו בו עם מותה של השופטת שושנה נתניהו ז"ל, מבוסס על צדק, שוויון ועזרה הדדית. צריך לבנות את מערכות הבריאות ואת מערכות הרווחה שלנו כך שהן יוכלו להתמודד גם עם מגפות וגם עם איומים אחרים - אם זה גלי חום, הצפות או מלחמות, לא עלינו".
אחד הדברים שהכי הטרידו אותי כשקראתי את הכתבה הזאת, היה הנתון על מספר הזיהומים בישראל כתוצאה מחיידק טורף. מאז סוף יולי 22 זוהו במשרד הארצי לסטרפטוקוקים 407 מקרים כאלה, לעומת פחות מ-200 לאורך כל השנה שעברה.
"אני עסקתי בחקר החיידק הספציפי הזה כחלק מעבודת התזה שלי, כשהייתי ראש מדור אפידמיולוגיה בצה"ל. כן, יש סכנה של סטרפטוקוק, ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו מצמצמים את הסיכון בצורה חכמה. גם באנטיביוטיקה צריך לעשות שימוש מושכל. אחת הבעיות היא שאנחנו קוראים לו 'חיידק טורף'. ברגע שאנחנו מכניסים מטאפורות לסכנות, אנחנו מכניסים גם את הפחדים שלנו. אנחנו עוד יותר מגבירים את האימה, והאימה הזאת מיותרת. יש מחלות, וצריך למנוע אותן, אבל לא צריך לחיות בפחד, כי זה לא עוזר. הסטרפטוקוק עדיין נדיר מאוד. זה לא מה שצריך להדאיג אותנו".
כיצד משבר האקלים פוגע בבריאות שלנו? פינת הבריאות עם פרופ' יהודה אדלר
(צילום: נויל האריס)
ניגש לנושא החיסונים. בעיניי הוא לא שנוי במחלוקת, אבל חייבים להתייחס גם למתנגדים. מושל פלורידה, לדוגמה, רון דה-סנטיס, קרא לגברים עד גיל 39 להימנע מלהתחסן נגד קורונה מחשש לתמותה מבעיות לב. אולי זה משהו שצריך להתייחס אליו, לבדוק אותו?
"אני רוצה דווקא לסנגר על מי ששואל שאלות ומטיל ספק. טוב להטיל ספק. זה חלק מהתרבות שלנו. אבל הפרסום הזה ספציפית נשען על דוח מחקרי שהוא לוקה מאוד. גם הכותבים שלו מכירים במגבלות. זה לא דוח שאפשר להתייחס אליו. ההחלטה בפלורידה לא להמליץ על חיסון נגד קורונה לגברים בני 18 עד 29, היא פוליטית לחלוטין ולא מקצועית. אבל אנחנו כן צריכים לבדוק את עצמנו כל הזמן בגלל השינויים בנגיף הקורונה, בגלל השינויים במצב האפידמיולוגי ובגלל עוד ועוד עדויות על היעילות והבטיחות של החיסונים. אנחנו צריכים לבדוק את עצמנו ולשנות את ההמלצות בהתאם למצב".
פרופ' חגי לויןצילום: האוניברסטיה העבריתמה אנחנו יודעים היום על הנושא הזה של תמותה מבעיות לב?
"לכל חיסון יכולות להיות תופעות לוואי. ראינו את התופעה הנדירה הזאת, והקלה יחסית, של דלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס): היא נמצאה במספר מחקרים, גם בישראל, כקשורה לחיסון נגד קורונה. אבל כשעושים הערכה כוללת של התועלת של החיסונים במניעת סיבוכים של קורונה לעומת תופעות הלוואי - המאזן נוטה לטובת החיסון. כשנגיף הקורונה ייעלם, ברור שעדיף יהיה לא להתחסן, אבל אנחנו עוד לא במצב הזה. צריך גם לזכור שהתחילה עונת השפעת, והחיסון לשפעת זמין. אני התחסנתי. אנשים שנמצאים בסיכון גבוה לשפעת, אנשים עם מחלות רקע, אנשים קשישים - לכל אלה כדאי מאוד להתחסן כבר עכשיו. לא צריך לחכות שתגיע עונת השפעת, כי אנחנו לא יודעים איך היא תיראה. אני ממליץ להיערך לאפשרות הקשה ולהתחסן".
תמליץ לקבל גם את החיסון החדש נגד קורונה, שהוא מותאם אומיקרון? תמליץ עליו גם לאנשים שלא בסיכון?
"במקרה הזה, מכיוון שאנחנו לא יודעים מספיק על האיזון הכולל, כל בן אדם צריך להחליט בעצמו. אני לא יכול להגיד שהמשוואה ברורה לחלוטין, כי היא לא. אנשים שהם בסיכון גבוה, כדאי להם לקבל את החיסון הזה. ואני רוצה להוסיף: זה לא רק חיסונים. אנחנו עכשיו בתקופת החגים, אז אני ממליץ לאנשים לנצל את חול המועד כדי לצאת החוצה, לעשות פעילות גופנית, לאכול בצורה מאוזנת ובריאה. הבריאות שלנו נקבעת על ידי ההרגלים שלנו, לא רק על ידי סטטוס החיסונים שלנו".
