ראש שירותי הבריאות בארה"ב ד"ר ויווק מרתי קובע בדוח חדש כי תופעת הבדידות של מבוגרים החמירה משמעותית בעשורים האחרונים, עד כדי צניחה משמעותית מאוד של משך המפגשים החברתיים היומי. הדוח קובע כי הבדידות מסוכנת לבריאות – כמו עישון.
בדוח המדאיג בן 81 העמודים נכתב שכמחצית מהמבוגרים בצפון אמריקה מעידים שחוו בדידות: "עכשיו אנחנו יודעים שהבדידות היא תחושה נפוצה שרבים חווים, והיא כמו רעב או צמא. תחושה שהגוף שולח לנו כשחסר משהו שאנו זקוקים לו להישרדותנו", אמר מרתי בריאיון לסוכנות AP, "מיליוני אנשים באמריקה נאבקים בבדידות, והסיבה שפרסמתי את הדוח היא כדי להסיר את המסך מעל התופעה שיותר מדי אנשים חווים".
מחקרים מראים כי האמריקנים דיווחו על החמרה בתחושת הבדידות במשך 60 השנים האחרונות, והמשבר החמיר מאוד עם התפשטות מגפת הקורונה, מה שגרם לבתי ספר ומקומות עבודה לסגור את דלתותיהם ואילץ רבים להתבודד בביתם הרחק מקרובי משפחה או חברים. על פי הדוח, צומצם זמן השהות עם אותם חברים, כך שהאמריקנים בילו בשנת 2020 כ-20 דקות ביום במפגש חברתי כלשהו, ירידה מ-60 דקות ביום לעומת שני עשורים קודם לכן.
עוד באותו הנושא:
מגפת הבדידות קשה במיוחד עבור צעירים בגילאי 15 עד 24: קבוצת הגיל הזו דיווחה על פי הדו"ח על ירידה של 70% בזמן הבילוי עם חברים באותה תקופה. הבדידות גם מגדילה את הסיכון למוות בטרם עת בכמעט 30%: הדו"ח חושף כי לבעלי קשרים חברתיים מועטים היה גם סיכון גבוה יותר לשבץ ולמחלות לב. בדידות גם מעלה את הסבירות של אדם לחוות דיכאון, חרדה ודמנציה, על פי המחקרים.
ד"ר מרתי קרא בדו"ח למקומות עבודה, בתי ספר, חברות טכנולוגיה, ארגונים קהילתיים, הורים ואחרים לבצע שינויים שיעצימו את המפגשים החברתיים, והמליץ לאנשים להצטרף לקבוצות קהילתיות, ולהניח את הטלפונים הניידים שלהם בעת המפגשים. מעסיקים, על פי הדוח, צריכים לחשוב שוב על מדיניות העבודה מרחוק שלהם שהלכה והתגברה בתקופת הקורונה ובחלק מהמקומות נותרה רכיב משמעותי מהיקף העבודה. מערכות הבריאות נקראות בדוח לספק הכשרה לרופאים שתזהה את הסיכונים הבריאותיים של הבדידות.
גורם סיכון לדיכאון ולהפרעות אכילה
בדוח נקבע כי הטכנולוגיה החמירה במהירות את בעיית הבדידות, כאשר מחקר אחד שצוטט מצא שאנשים שהשתמשו במדיה חברתית במשך שעתיים או יותר מדי יום היו בסבירות גבוהה פי שניים לדווח על תחושת בידוד חברתי מאשר אלה שגלשו באפליקציות כאלה פחות מ-30 דקות ביום. "אין באמת תחליף לאינטראקציה אישית", אמר מרתי. "כאשר עברנו להשתמש בטכנולוגיה יותר ויותר עבור התקשורת שלנו, הפסדנו הרבה מהאינטראקציה האישית הזו".
"האינטראקציות הבין-אישיות שלנו חשובות מאוד להתפתחותנו ומאפשרות לנו להתנהל בעולם בהיותנו יצורים חברתיים. היכולת שלנו לשרוד את העולם תלויה במידה רבה ביכולת ליצור את אותם קשרים, ובדידות היא גורם סיכון ידוע לדיכאון, התמכרויות, והפרעות אכילה"
ד"ר עינת מדר, מומחית לפסיכיאטריה ולרפואה פנימית מהמרכז הרפואי העמק בעפולה אמרה ל-ynet ש"תופעת הבדידות ברחבי העולם וגם בישראל מוכרת היטב וגם תוצאותיה החמורות מחקרים הראו כי הבדידות מחמירה מאוד את הסיכון לתחלואה ולתמותה מוקדמת, ומגפת הקורונה בעצמה החמירה משמעותית את הבדידות הן בקרב צעירים והן בקרב מבוגרים".
"המשפט 'לא טוב היות האדם לבדו' הוא לא סתם קלישאה", מוסיפה ד"ר מדר, "האינטראקציות הבין-אישיות שלנו חשובות מאוד להתפתחותנו ומאפשרות לנו להתנהל בעולם בהיותנו יצורים חברתיים. היכולת שלנו לשרוד את העולם תלויה במידה רבה ביכולת ליצור את אותם קשרים, ובדידות היא גורם סיכון ידוע לדיכאון, התמכרויות, והפרעות אכילה".
"לכן", מוסיפה ד"ר מדר, "אין זה מפתיע שגם שנים אחרי פרוץ מחלת הקורונה, עדיין קיימת מגמת עליה בפניות לרופאי בריאות הנפש. אין ספק שההשלכות הנפשיות והגופניות של ילדים ומבוגרים שסבלו וסובלים מבדידות עוד יהדהדו שנים רבות, ועל כולנו להיות ערים לכך ולעשות הכל כדי לצמצם משמעותית את תופעת הבדידות".