דוח התחלואה השבועי של משרד הבריאות, העוקב אחר נגיפים הגורמים לתחלואה נשימתית, כלל בתחילת חודש יולי האחרון הפתעה: מקרים ראשונים של שפעת התגלו בקרב מאושפזים בבתי החולים בישראל. נגיף השפעת אינו פעיל בדרך כלל בחודשי הקיץ, ובתחילה נראה היה כי אולי מדובר בממצא מקרי ונקודתי. אבל הממצא הזה חזר על עצמו שוב ושוב בשבועות הבאים. לאורך כל חודשי הקיץ שמסתיים כעת, נרשמה תחלואת שפעת – מינימלית, אך עקבית – בקרב חולים מאושפזים. בכל שבוע כמה נדבקים חדשים. זאת למרות שרשמית מוגדרת התקופה הזו כ"עונה שבין עונות השַּׁפעות", כלומר כתקופה שלא אמורה להיות בה תחלואה כזו כלל.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
השפעת הפתיעה בשנים האחרונות לא רק את מערכת הבריאות הישראלית. אחרי שלוש שנים כמעט נטולות תחלואה, הייתה עונת השפעת בחצי הדרומי של הכדור הארץ, באזור אוסטרליה וניו־זילנד, הקשה מזה חמש שנים. הנגיף הופיע שם לא רק מוקדם מהצפוי - בחודש פברואר במקום באפריל - הוא גם גרם לזינוק מהיר מאוד במספר החולים שהכפיל, בסופו של דבר, את עצמו פי שלושה בהשוואה לחורף רגיל. "ארצות־הברית צריכה להיערך לקראת מה שצפוי לה בחורף", הזהיר ד"ר אנתוני פאוצ'י, יועץ הנשיא ומנהל המכון הלאומי לאלרגיה ולמחלות זיהומיות בארה"ב. "שפעת עלולה להיות מחלה רצינית, במיוחד בעונה גרועה".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
בבריטניה, בה הכריזו השבוע שמונה בתי חולים על "אירוע קריטי" עקב עומסי חולים וביטלו אלפי ניתוחים, התריעו רופאים בכירים מתחום המחלות הזיהומיות כי האנגלים עלולים להידבק החורף במקביל בשלושה נגיפים ויותר, משום שמערכת החיסון שלהם נחלשה בשל סגרי הקורונה. "מערכת החיסון שלנו לא נחשפה לנגיפי שפעת בשנים האחרונות, ולכן היא פגיעה יותר", הזהירו המומחים, והוסיפו כי כולנו פגיעים יותר גם לנגיפים עונתיים אחרים, בהם אדנו־וירוס ו־RSV, נגיפים המחוללים זיהומים בעיקר בכלי הנשימה ועלולים לגרום לסיבוכים באוכלוסיות פגיעות.
גם בישראל נערכים לחורף מאתגר, עם תחלואה כפולה בשפעת ובקורונה יחד, שכבר זכתה לכינוי "טווינדמיק", המגפה הכפולה; אבל החשש איננו רק מהשתיים הללו. ברקע הקורונה מרחפת כל העת תחלואה נוספת, בנגיפים ובחיידקים אחרים, חלקם מסוכנים ומדאיגים. בסוף הקיץ, זמן שנחשב רגוע מבחינת תחלואה זיהומית ובתקופה דלה יחסית בקורונה, תפוסת עשרה בתי חולים בישראל עברה השבוע את ה־100 אחוז. הטמפרטורות עוד לא ממש ירדו, אבל הנגיף הנשימתי הנפוץ ביותר כרגע הוא דווקא לא קורונה, אלא רינו־וירוס, הגורם לצינון פשוט.
"קשה לומר עדיין איך תראה עונת השפעת הקרובה בישראל", אומרת ד"ר ליאור הכט, רופאה במטה בריאות הציבור במשרד הבריאות. "אנחנו רק בראשיתה ועדיין רואים מקרים ראשונים ובודדים. נצטרך עוד כמה שבועות לעקוב אחרי מצב התחלואה כדי לדעת בוודאות מה מצפה לנו בתקופה הקרובה".
ומדינת ישראל ערוכה לקראת השילוב המאיים בין שפעת לקורונה?
"אנחנו נערכים, תוך הסתכלות מדויקת על אוכלוסיות הסיכון לשפעת ולקורונה, שהן בחלקן דומות. הנתונים הראשונים לגבי התחסנות נגד שפעת מעודדים, יש לנו חיסוני קורונה חדשים מותאמי אומיקרון, שגם הם מתחילים לתפוס תאוצה. אנחנו ממליצים לציבור להתחסן בכדי להגן על עצמו".
הקורונה שיבשה את עולמנו ואת השגרה שלנו, אבל הסוף לא נראה ממש באופק. ריבוי וריאנטים חדשים, חוששים המומחים, יגרום לנו להידבק במחלה שוב ושוב, ושוב. בחודש שעבר דווח על זיהוי של נגיף קורונה בעטלפים במערות ברוסיה; החדשות הטובות: הוא טרם התפשט, והרעות: הוא עמיד בפני החיסון הקיים. בדיווח, שפורסם במגזין "פלוס פת’וג’ינס", דיווחו החוקרים מאוניברסיטת וושינגטון כי הנגיף החדש מתחבר לתאי הגוף באותה דרך כמו הזן הנוכחי, וכי הנוגדנים בדמם של אנשים שחוסנו נגד קורונה לא הצליחו לנטרל אותו.
אבל זו לא הדאגה היחידה. מאז הופיע הנגיף הסיני בחיינו, עולם החיידקים והווירוסים כמרקחה. נגיפי חורף עברו לקיץ, מחלות ישנות חוזרות ומתפרצות, ובאופן כללי התחלואה הזיהומית לא מפסיקה להפתיע. מדענים בכל העולם מאשרים רשמית את מה שכולנו חשים בו על בשרנו מאז תחילת המגפה: המחלות הזיהומיות עושות קאמבק ענק והן לא הולכות לשום מקום. אם כבר, להפך.
העולם כולו צופה כבר כמה שנים במחלות זיהומיות חדשות וישנות שצצות שוב ושוב, בתדירות גוברת: מקרים של פוליו - שיתוק הילדים הידוע לשמצה, שכמעט הוכחד בזכות החיסונים נגדו - זוהו לראשונה מזה כעשור בניו־יורק, וגם באנגליה ובישראל. המחלה נגרמת על ידי נגיף הפוגע בחוט השדרה ועלולה לגרום לשיתוק קבוע, ואפילו למוות. ניתן למנוע אותה בעזרת חיסון פשוט, אולם ברגע שהיא מתפרצת – כבר אין נגדה תרופה.
אבעבועות הקוף, מחלה ישנה שהייתה מוכרת רק באזור אפריקה, התפשטה במהירות בכל העולם. דלקת כבד נגיפית בלתי מוסברת במאות ילדים הרגה יותר מעשרה מהם וחייבה, בחלק מהמקרים, השתלות כבד. עוד נרשמה עלייה במקרי השחפת ושפעת העופות, וירוס אלים שעובר במקרים נדירים גם לחיות אחרות ולבני אדם, אשר תקף בחורף האחרון מיליוני עופות באירופה ובישראל. מאז תחילת האביב האחרון התגלתה שפעת העופות מחדש בעשר ארצות, בהן הולנד, בריטניה ודנמרק, והיא מאיימת לחזור גם לישראל.
השנה נרשם בישראל זינוק במספר הזיהומים הפולשניים שנגרמים כתוצאה מחיידק הסטרפטוקוקוס, שמוכר יותר בשם "החיידק הטורף", ועלול לסכן חיים. הנתונים דרמטיים: עד סוף יולי 2022 זוהו במרכז הארצי לסטרפטוקוקים 407 מקרים כאלה, לעומת 188 לאורך כל השנה שעברה
אם מרחיקים קצת יותר, מוצאים זן נדיר ואלים של אבולה, שהתפרץ באוגנדה, מגפת חצבת שבמהלכה נדבקו אלפים בזימבבואה, בסוריה נרשמה התפרצות כולרה, והתפרצויות של מחלות מין כמו סיפיליס מדווחות יותר ויותר באירופה ובארה"ב.
וזה עוד לא הכל. כמעט שלוש שנים לתוך המגפה, מתברר שגם הנגיפים ה"רגילים" והנפוצים ביותר מתנהגים בצורה חדשה ומטרידה: נגיפי צינון פשוטים מחוללים מחלה משמעותית שמחייבת אשפוז; נגיפים עונתיים כמו ה־RSV מופיעים בעונת הקיץ, ההפוכה לזו שבה הם מתפשטים בדרך כלל; ואפילו נגיף השפעת המוכר, שהחל להתפשט כדרכו בדצמבר האחרון ונעלם מהמפה בינואר, עם הופעתו של וריאנט אומיקרון של הקורונה - מאיים לחזור שוב השנה, ובגדול.
נתונים מטרידים, שנחשפים כאן לראשונה, מגלים כי השנה נרשם בישראל זינוק במספר הזיהומים הפולשניים שנגרמים כתוצאה מחיידק הסטרפטוקוקוס, שמוכר יותר בשם "החיידק הטורף". זיהומים כאלה נגרמים כאשר החיידק האלים, שגורם בדרך כלל לדלקות גרון פשוטות, חודר אל השכבות העמוקות של רקמות הגוף וגורם למגוון זיהומים, מדלקות ריאה ודלקות בקרום המוח, זיהומים בעצמות וזיהום עור נמקי – כולם קשים ומסכני חיים.
על פי נתוני משרד הבריאות, הזינוק מדאיג ממש: עד סוף יולי 2022 זוהו במרכז הארצי לסטרפטוקוקים 407 מקרים כאלה, לעומת 188 בכל שנת 2021, 262 בשנת 2020 ו־311 ב־2019. מבין המקרים שזוהו השנה, 53 אחוז היו זיהומים בדם, ו־25 אחוז זיהומי פצע. בכל השנים ילדים עד גיל 18 מהווים בין רבע לשליש מהחולים; לא ידוע כמה מהחולים נותחו או נפטרו בשל מצבם.
"הנושא הזה נמצא תחת הזרקור שלנו, ואנחנו עוקבים אחריו גם בדיווחים מהשטח וגם בתוצאות מעבדה", אומרת ד"ר הכט. "שנת 2022 עדיין לא נגמרה, ולכן קשה עדיין להתייחס למשמעות העלייה הזו. אנחנו רוצים לאסוף את הנתונים ולהשוות אותם בצורה נכונה סטטיסטית, כדי לקבל תמונת מצב אמינה ומדויקת".
אבל אין ספק, משהו מאוד לא שגרתי קורה כאן. הקורונה עוד לא נעלמה, וירוסים ישנים עושים קאמבק מדאיג וגם הווירוסים הידועים והמוכרים מופיעים שלא בעונה שלהם, וחלקם אלימים מתמיד. בעולם כולו עוקבים חוקרים בדאגה אחר מצב התחלואה בתחומים שונים. בהצהרה שפורסמה לפני שבועיים על ידי ד"ר האנס הנרי קלוג, המנהל האזורי של ארגון הבריאות העולמי באירופה, כונה המצב הנוכחי בתחום הבריאות "מצב של משבר מתמשך". "יותר מעשור אירופה מתמודדת עם משברים מרובים. אבל בשנים האחרונות התכיפות של המשברים האלה גוברת", כתב קלוג, "יש לנו את הדאגה העולמית מאבעבועות הקוף, כמו גם את ההופעה המחודשת של פוליו... אנחנו חייבים להתכונן בדחיפות למשברי בריאות כגון מגפות... לחזק את מערכות הבריאות שלנו ואת השירותים החיוניים, להשקיע בכוח האדם הרפואי ובבריאות הנפש".
"אנחנו רואים יותר ויותר מחלות זיהומיות, וכנראה נראה יותר מהן בעתיד, כי אף אחד לא עוצר את זה", מזהיר הווירולוג ד"ר אורן קובילר מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל־אביב וחבר עמותת "מדעת". "תיאורטית, המדע יכול להתמודד עם הכל, ועם מה שלא - הוא יוכל להתמודד, אם ישקיעו את המשאבים הנדרשים".
ואנחנו עושים את זה?
"למרבה הצער, אנחנו לא עושים כרגע כלום כדי למנוע את מה שיכול, ברובו לפחות, להיות בר־מניעה".
את מתקפת הווירוסים החדשה הזו מרגישים על בשרם קודם כל הילדים. בקיץ 2021 הבחינו רופאי הילדים בארה"ב בתופעה משונה: ה־RSV, נגיף נשימתי מוכר שמופיע בעונת החורף וגורם דלקות ריאה בעיקר בתינוקות שנולדו פגים, החל להתפשט באמצע חודשי החום. ביוני 2021, הזהירו מומחי בית החולים הדסה מעלייה בתחלואה נשימתית חריגה אצל ילדים בישראל. תוך זמן קצר התפשט הנגיף בכל המדינה.
"ה־RSV הוא וירוס של ילדים קטנים, שעושה המון תחלואה בחורפים רגילים, מנובמבר ועד למרץ", אומר פרופ' צחי גרוסמן, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת ילדים. "הוא גורם לתחלואה של דרכי הנשימה התחתונות, לדלקות ריאה ולאשפוזים רבים. בנוסף לשפעת, מבחינתנו זה וירוס החורף הקלאסי. בחורף 2020 הנגיף הזה נעלם כמעט לגמרי. ואז, במהלך שנת 2021, באזור מרץ־אפריל־מאי - שהם לא חודשים של תחלואה בנגיף הזה בכלל - נצפו בכל העולם גלים מפתיעים של הנגיף, שנמשכו לאורך כל הקיץ עד אוקטובר. זה יצר בלגן שלא זכור כמותו לאנשי המקצוע. לא ראינו כדוגמתו בשנים קודמות".
למה להערכתך זה קורה?
"אין ספק שמה שקרה היה בגלל שהווירוס השולט היה קורונה. התנהגות הנגיף הזה, כמו השַּׁפַּעת באותה שנה, יוחסה לאמצעים שננקטו נגד הקורונה בחורף הקודם, בהם המסכות והסגרים. הנגיפים הנשימתיים מתיישבים בבני אדם, וכשהדרך חסומה בפניהם – הם רק מחכים להזדמנות הבאה".
הסגרים והמסכות כבר הפכו בינתיים להיסטוריה, אבל הנגיפים כנראה עוד לא הפנימו את זה. ביוני האחרון חשף “הוושינגטון פוסט" כי ילדים שאושפזו בבית החולים לילדים בקונטיקט סבלו בעת ובעונה אחת ממגוון חסר תקדים של שבעה נגיפים במערכת הנשימה. פרט לקורונה, נמצאו אצלם גם אדנו־וירוס, רינו־וירוס ועוד. ושוב, בקיץ, זו השנה השנייה ברציפות - גם ה־RSV החורפי.
"זה אינו אופייני לשום זמן בשנה, בוודאי שלא לחודשים מאי ויוני", אמר לעיתון פרופ' תומס מארי, מומחה למניעת זיהומים ולרפואת ילדים מאוניברסיטת ייל. "חלק מהילדים שאושפזו אצלנו סבלו במקביל משני נגיפים, וחלקם אף משלושה".
לפני שבוע פירסם המרכז לבקרת מחלות בארה"ב הודעה חריגה, על זינוק בתחלואה של מערכת הנשימה בקרב ילדים ומתבגרים בארה”ב. ההודעה התריעה על תחלואה שנגרמת בשל שלושה וירוסים של מערכת הנשימה בילדים ובמתבגרים, שגרמה גם לעלייה באשפוזים במהלך שלושת החודשים האחרונים – מוקדם מהעונה הרגילה שלהם. השלושה הם רינו־וירוס, אנטרו־וירוס וסוג משמעותי יותר של נגיף אנטרו בשם D68, הגורם לשיעול, קוצר נשימה וחום, אולם עלול גם לגרום למחלה נשימתית חמורה ולסוג של מחלה נוירולוגית נדירה הפוגעת בילדים קטנים. הרינו־וירוס מופיע בדרך כלל באביב ובסתיו, ואילו האנטרו־וירוס נפוץ בסוף הקיץ ובתחילת הסתיו. המרכז קרא לרופאי ילדים להיות ערניים לסימנים של מחלות כאלה בילדים.
גם בישראל מורגשת בחודשים האחרונים היטב פגיעתם של הנגיפים האלה. כמעט כל מי שיש לו ילדים שחזרו למערכת החינוך ב־1 בספטמבר כבר הספיק וודאי לחוות לפחות סיבוב אחד של צינון או מחלת חום מטרידה. "הילדים מצוננים וחולים בלי הפסקה מתחילת השנה", מתלוננת אם שילדיה נדבקו לאחרונה גם בקורונה.
המחקרים עדיין לא העלו ממצא חד־משמעי לגבי הנסיקה הזו בזיהומים בקרב ילדים, אבל מה שהווירולוגים עוד צריכים להוכיח, כל הורה יודע באינטואיציה. קחו לדוגמה ילד בן שנתיים או שלוש, שבאופן טבעי נושא במערכת הנשימה שלו נגיפים שונים לאורך כמעט מחצית מחודשי השנה. העובדה שילדים לא נדבקו בנגיפים כאלה בתקופה קריטית להתפתחות הריאות שלהם, היא כנראה בעלת השפעות עצומות. "כשילד נחשף בשנים הראשונות לקבוצת נגיפי הנשימה, כמו RSV ושפעת, הוא בונה את מערכת החיסון שלו", מסביר פרופ' גרוסמן. "ברגע שנמנעת ממנו האפשרות הזו ואמצעי ההגנה שלו יורדים, הוא פוגש את הווירוסים לא מוגן, כי מערכת החיסון שלו לא למדה להתגונן נגדם באופן הטבעי והרגיל".
דוח משרד הבריאות לשבוע שהסתיים ב־17 בספטמבר, מאשר את מה שכולנו מרגישים מדי יום: עלייה בשיעורי התחלואה הנשימתית בישראל – זיהום בדרכי הנשימה העליונות ודלקות ריאה. על פי הדוח, העלייה בשיעור הפניות למרפאות מכבי שירותי בריאות וכללית בשל זיהומים בדרכי הנשימה העליונות, מתבטאת בכל קבוצות הגיל. בקרב תינוקות נרשמת בשבועות האחרונים עלייה בדלקות ריאה. מבין הדגימות החיוביות לנגיפי נשימה של מאושפזים בבתי החולים, בולטת במיוחד נוכחות של הרינו, כאמור נגיף חורפי בדרך כלל, הגורם אף הוא לנזלת ולשיעול. רק שכזכור, אנחנו ממש לא בחורף.
באנגליה הזהיר לאחרונה פרופ' פול האנטר, מומחה למחלות זיהומיות, כי עונת שפעת גרועה תביא, בסופו של דבר, להדבקה בו־זמנית של הילדים בשניים ולעיתים בשלושה נגיפים במקביל. מומחים אחרים כינו את המצב הנוכחי "ניסוי טבעי עצום".
הילדים הם גם הקורבנות של תחלואה אחרת, מסתורית בהרבה, שנותרה עד היום בגדר תעלומה: דלקת כבד חריפה, שדווחה לראשונה על ידי ארגון הבריאות העולמי באפריל 2022. על פי הדיווחים, לקו בה ברחבי העולם כמה מאות ילדים בני חודש עד 16, וכ־20 מהם מתו. בישראל דווחו כמה עשרות חולים במחלה, שהמקור המשוער לה הוא נגיפי, וטרם זוהה בוודאות עד היום. אחת ההשערות היא שהדלקת היא סיבוך של נגיף הקורונה, אולם נגיפים נפוצים אחרים קושרו למחלה. חלק מהילדים שלקו בה נזקקו להשתלת כבד.
"דלקת הכבד המוזרה הזו בילדים התחילה להשתולל במרץ־אפריל במדינות רבות בעולם, כולל אצלנו", אומר פרופ' גרוסמן. "מדובר במחלה משמעותית, לא סתם באיזו צהבת חולפת. בכל העולם בדקו מה יכולה להיות הסיבה. אחת הסיבות שמוזכרת בתדירות רבה בספרות המקצועית הוא אדנו־וירוס, שעד היום לא היה מעורב בדלקות כאלה. עדיין לא ידוע אם זה הנגיף היחיד שגורם למחלה, ייתכן שיש וירוס נוסף שמחולל אותה. כך או כך, אין ספק שזו תופעה חריגה ביותר".
אז מה באמת קורה פה? כבר ב־2007 הזהיר ארגון הבריאות העולמי שמחלות זיהומיות צצות ברחבי העולם – או, כפי שהן מכונות בעגה המקצועית, "מגיחות" - בקצב שלא נראה מעולם קודם. מאז שנות ה־70 של המאה הקודמת, התגלו כ־40 מחלות זיהומיות חדשות, בהן סארס, מרס, אבולה, שפעת העופות, זיקה וכמובן הקורונה הנוכחית. ההסברים מגוונים, אבל כולם קשורים לאורח החיים המודרני: אנחנו חיים יותר בצפיפות, טסים יותר ולמרחקים גדולים יותר, ופולשים יותר ויותר לתוך שטח המחיה של חיות הבר, שהן המקור לחלק לא מבוטל מהמחלות האלה.
"המחלות שהעולם מוטרד מהן עכשיו הן לא עניין לגמרי חדש, לפחות לא לנו, אנשי המקצוע", אומר פרופ' נדב דוידוביץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן־גוריון וראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב. "הציבור והתקשורת מתעסקים איתן בגלים, אבל מתחת לפני השטח הן רוחשות כל הזמן. מי שמצוי בתחום לא מופתע. בשנות ה־60 של המאה הקודמת אמרו לרופאים: אין לכם מה להתמחות במחלות זיהומיות, התחום מת. היו אפילו כמה קולות שקראו לחתום את הספר של מחלות זיהומיות. זה היה היבריס רפואי אנושי קלאסי".
היערות הנעלמים והתיירות הגלובלית רק האיצו את התפשטות הפתוגנים, מחוללי המחלות. אוכלוסיית העולם הכפילה את עצמה בתוך 50 שנה והביאה לאובדן שנתי של 25 מיליון אקרים של יערות, ששימשו חוצץ טבעי בין חיות לבני אדם. כאשר מקורן של כ־60 אחוז מהמחלות הזיהומיות בבני אדם הוא מנגיפים שהיו במקור בחיות, מגע תכוף יותר עם בעלי החיים מגביר את החשיפה שלנו לנגיפים שהם נושאים. בעשור האחרון, מ־2012 עד 2022, נמדד באפריקה זינוק של 63 אחוז בהתפרצויות שנגרמו על ידי מחוללי מחלות שעברו מחיות לבני אדם, בהשוואה לעשור הקודם. "אנחנו אלה שפולשים לעולם הווירוסים, לא הם - לשלנו", אומרים הווירולוגים.
לדבריו של דוידוביץ', השינויים התכופים בסביבה שלנו הם אלה שמסייעים למחלות להתעורר. "באפידמיולוגיה של מחלות זיהומיות מדברים על משולש שכולל את גורמי התחלואה - חיידקים, וירוסים, פרזיטים וכו'; את המאכסן, כלומר בני האדם; ואת הסביבה. בעשורים האחרונים, עם הגלובליזציה והשפעותיה, שלושת האלמנטים האלה עברו שינויים דרמטיים. במרוץ החימוש נגדם, לחיידקים ולווירוסים יש יתרון אדיר, כי קצב השכפול והאבולוציה שלהם הרבה יותר מהיר מכל מענה שלנו. גם התפיסה שבאמצעות אנטיביוטיקה נוכל לנצח את המחלות הזיהומיות חלפה מהעולם. היום כבר ברור שזו אשליה מסוכנת".
לכל הסיבות האלו נוספה אחת נוספת: התחממות כדור הארץ. מחקר שפורסם לאחרונה במגזין "נייצ'ר קליימט צ'יינג'" גילה כי 58 אחוז מ־375 מחלות זיהומיות המוכרות לאדם הושפעו, בשלב כזה או אחר, מההתחממות הגלובלית. רק 16 אחוז מהן נעלמו בגלל שינויים כאלה. אחת הסיבות לכך היא שהאקלים מושך חרקים ונשאי מחלות נוספים, כמו יתוש הנמר האסייתי, שנושא עימו נגיפי זיקה וקדחת דנגי, לאזורים של העולם שפעם היו קרים מדי עבורם לשרוד בהם.
6 צפייה בגלריה
שינויים תכופים בסביבה שלנו מסייעים למחלות להתעורר. ד''ר נדב דוידוביץ'
(צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן גוריון)
"הקורונה המחישה היטב את העיסוק של העולם העשיר בעצמו, כשבסוף אנחנו נמצאים על אותו כדור, וכל השינויים הטכנולוגיים של טיסות, גלובליזציה ומהגרי עבודה שעוברים ממקום למקום, משפיעים על כולנו באותה מידה", אומר פרופ' דוידוביץ'. "גם אבעבועות הקוף לא עניינה איש, עד שהגיעה למערב. אנחנו יודעים די הרבה שנים שהמחלה הזו קיימת. אבל כל עוד היא נשמרה בגבולות אפריקה, לא היה לנו שום עניין בה".
מה אפשר כן לעשות?
"חלק מתקנות הבריאות הבינלאומיות ששונו ב־2006 בעקבות הסארס מדברות על שיתוף פעולה הרבה יותר הדוק בהעברת מידע וסיוע, כולל כוח אדם, בין המדינות השונות. בקורונה הייתה העברת מידע חלקית שכזו. העובדה ששיתפו את המבנה הגנומי של הנגיף בין כולם תוך שבועות, הביאה לפיתוח חסר תקדים במהירותו בהיסטוריה של הרפואה של חיסון שהציל מיליונים. מצד שני, בתחום של העברת מידע על תחלואה, פיתוח בדיקות וחיסונים, עדיין היינו יכולים לעשות את זה הרבה יותר טוב. המבנה הנוכחי, שבו כל מדינה חותמת על הסכמים עם חברות התרופות, מזיק דרמטית למאמץ הכללי ומייצר פערים מאוד גדולים בין חלקי העולם השונים".
אבל לא רק הטיול שלכם לכרתים וההתחממות הגלובלית אשמים בזינוק הוויראלי שהעולם חווה. יש עוד אשֶמה אחת, שנמצאת איתנו כבר שלוש שנים. מגפת הקורונה.
איך מחלה אחת גורמת להתפרצות של מחלות אחרות? שנות הקורונה, ובעיקר השנה הראשונה למגפה – שלוותה באמצעים חסרי תקדים למניעת הדבקה, בהם מסכות, סגרים וריחוק חברתי – הביאו, כך נטען, לשיבוש המאזן האקולוגי העולמי, והפחיתו את העמידות האישית של מערכת החיסון שלנו נגד מזהמים נפוצים. ברגע שהמסכות ומגבלות ההתקהלות הוסרו – הנגיפים חזרו להסתובב בינינו, בחלק מהמקרים שונים במקצת מכפי שהכרנו. "אנחנו רואים וירוסים מכל מיני עולמות תוכן, שהמשותף להופעה המחודשת שלהם ולשינוי שחל בהם מבחינת העיתוי והעוצמה הוא הקורונה – הן הקורונה עצמה, והן האמצעים שננקטו נגדה", אומר פרופ' גרוסמן. "גם המונקיפוקס, אבעבועות הקוף, שגרמה בעבר התפרצויות מקומיות באפריקה, הגיעה לראשונה בשנים האלה לתפוצה עולמית. נשאלת השאלה, מה קרה פתאום בסביבה, בתחום המחיה של הנגיפים האלה, שאיפשר להם פתאום להיות נפוצים כל כך ולהופיע במקומות לא אופייניים, בגל עולמי גדול?"
מתברר שדווקא ההגנות ההכרחיות שאותן נקטנו נגד הקורונה, מאיצות עכשיו מחלות אחרות. אצל ילדים זה קורה כי מערכת החיסון שלהם לא נחשפה למחלות שגרתיות ולא למדה להתגונן נגדן. אצל מבוגרים זה קורה כי נגיפים מסוימים פשוט המתינו בתוכנו שנוריד את המסכות ונחזור להתקהל - ואז חזרו להכות, ובגדול
"אנחנו לא מזהים אבולוציה מטרידה של אף אחד מהווירוסים המדוברים, בטח לא של אבעבועות הקוף או אבולה", מרגיע ד"ר קובילר. "לרוב התופעות שנראות כרגע יש הסבר הגיוני. החזרה של הפוליו נגרמת ישירות בגלל הירידה בחיסוני השגרה. בתקופת הקורונה אנשים לא הלכו להתחסן גם בגלל שהמרפאות היו סגורות וגם בגלל שחוסר האמון בחיסונים התחזק. התופעה הזו גורמת לחזרה של מחלות שיש נגדן חיסונים, כמו חצבת ופוליו. אותן בוודאות אפשר להסביר ולקשר לתקופת הקורונה.
"ההסבר השני לעלייה בתחלואה שנראית כרגע הוא ההסבר האקולוגי. האדם נכנס ליותר טריטוריות בעלי חיים והם נכנסים לשלו, ולכן הנגיפים שהם נושאים גם יגיעו אלינו. המעבר הזה, של הנגיפים מחיות לבני אדם, מתרחש לעיתים יותר תכופות ממה שאנחנו רגילים. לפחות תיאורטית, גם זה דבר שניתן לטפל בו.
"הקבוצה האחרונה של המחלות שמושכות הרבה תשומת לב עכשיו, הן המחלות העונתיות, שאיבדו מהעונתיות שלהן, ככל הנראה כתוצאה מזה שאיבדנו את שיווי המשקל האקולוגי. כלומר, בעקבות זה שנקטנו אמצעים מאוד־מאוד טובים למניעת הדבקה בתקופת הקורונה, הווירוסים כמעט ונעלמו, או לפחות לא הופיעו בעונה הקבועה שלהם. ברגע שהסרנו את האמצעים האלה, הווירוסים שעדיין נותרו בסביבה החלו להתפשט לא בעונה הרגילה. בגלל ששנתיים לא נחשפנו אליהן, חלק מהמחלות האלה יכולות להיות טיפ־טיפה יותר קשות ממה שהורגלנו בו קודם, אבל לא באופן משמעותי".
השפעות הסגרים והריחוק החברתי על הבריאות של כולנו עדיין נחקרות בימים אלה. כך גם השפעת המגפה על הירידה העולמית, שמורגשת גם כאן בישראל, בחיסוני השגרה. על פי ארגון יוניסף, כ־25 מיליון ילדים בעולם לא השלימו את חיסוני השגרה שלהם ב־2021. זוהי הירידה הגדולה בשיעור ההתחסנות מזה דור.
בראיון ל"פייננשל טיימס" הזהיר ד"ר אנתוני פאוצ'י, כי הדמוניזציה שנעשתה לחיסונים נגד קורונה עלולה להשפיע גם על תוכנית חיסוני הילדות השגרתית ולהוביל להתפרצות של מחלות שונות. "אני מודאג שההאצה בגישת האנטי־חיסונים בחלקים מסוימים של האוכלוסייה עלולה לגלוש לגישה שלילית גם כלפי חיסוני ילדות, שתהיה טרגית", אמר פאוצ'י.
גם בישראל חוששים כעת ממגמה דומה. בסקר עמדות הורים, שנערך על ידי משרד הבריאות בשבועות האחרונים, אמרו 23 אחוז מההורים כי הם סבורים שילדיהם מקבלים יותר מדי חיסונים. תשעה אחוזים מההורים אמרו כי הם מאוד מתלבטים בנוגע לחיסון ילדיהם; 11 אחוז דיווחו כי ילדיהם קיבלו את חיסוני השגרה באופן חלקי בלבד.
וכשנגיף הקורונה עוד מאוד נוכח בינינו, והגל החדש של המחלה כבר מתחיל להתרומם באירופה, מתחזק כמובן החשש הגובר מההתפרצות העולמית הבאה. מומחים מאוסטרליה פירסמו לפני חודש דוח המגדיר חמש משפחות של נגיפים, בהן הקורונה, כבעלות הסיכון הגבוה ביותר לגרום למגפה נוספת. אבל המטריד מכל הוא, שגם שלוש שנות מגפה לא הספיקו על מנת ללמד אותנו את הלקח החשוב ביותר: לנסות למנוע ככל הניתן את הפעם הבאה שבה נגיף חדש יאיים על שלומנו.
"המגפה הבאה היא לא שאלה של אם, אלא של מתי", קובע פרופ' דוידוביץ'. "המחלות הזיהומיות כל הזמן מתפתחות. הן כבר כאן והן דורשות מענה לא רק בחירום, אלא על בסיס רוטיני, קבוע. צריך לדאוג לאינטגרציה של מידע בין מערכות ומשרדים שונים, לדאוג למערך טוב של ניטור ולחוק לעידוד התחסנות. אי־אפשר לעשות קמפיין כללי ולומר 'לכו תתחסנו'. זה לא עובד ככה. צריך לעבוד בשטח, ברמה של מתנ"סים, מסגדים וכנסיות. בשביל זה צריך כוח אדם, שלא קיים היום ברמה מספקת.
"אנחנו מתקיימים לצד וירוסים וחיידקים. הסכנה הזו קיימת וצריך להתכונן אליה. לא במעבר מאפס ל־100, כשההתפרצות כבר מתרחשת, אלא קודם, על מנת לנסות למנוע אותה, ואם היא כבר מופיעה - להגיב אליה בצורה הרבה יותר מידתית ומותאמת".
גם ד"ר קובילר אינו אופטימי באשר לסיכוי העכשווי שלנו למנוע את המגפה הבאה. "עיקר הבעיה עוד לפנינו", הוא אומר. "המצב הנוכחי יגרום לעוד מחלות שלא ראינו קודם, כמו הקורונה, להופיע בשנים הקרובות. השפעת של 1918 נחשבת להתפרצות הגדולה האחרונה במשך הרבה שנים, ואחריה הגיעו ה־HIV והאבולה, הסארס והקורונה הנוכחית. התדירות שבה המחלות האלה מופיעות הולכת ועולה. אני לא רואה אותה יורדת בקרוב, כי לא עושים מספיק מאמצים למנוע את הופעת המחלות האלה".
הקורונה לא שיפרה את מצבנו בתחום הזה?
"בחלק מהדברים הקורונה דווקא הרעה אותו, כי במקום להתייחס למלחמה בקורונה כהישג מדעי ורפואי חסר תקדים, חלק מהציבור רואה במלחמה הזו כישלון. עוד לפני הקורונה, ארגון הבריאות העולמי הכריז על מתנגדי החיסונים כאחת מעשר הבעיות הבריאותיות הדחופות ביותר בעולם, והמצב רק החמיר מאז. זה חלק מתנועה גלובלית של חוסר אמון בממסד, שהולכת וצוברת תאוצה. המחלות שיש נגדן חיסון היו צריכות כבר להיעלם מהעולם, והן חוזרות בגלל סרבנות חיסונים. אמון הציבור גם משפיע על מקבלי ההחלטות. הקורונה עוד כאן, בגדול, אנשים מתים ממנה פי כמה מאשר משפעת, אבל אף אחד לא סופר אותם".
מה היינו יכולים לעשות?
"מסכות במקומות ציבוריים ובתחבורה הציבורית, למשל, זה לא נטל שהציבור לא יכול לעמוד בו. אלה דברים פשוטים שיכולנו לעשות, אבל הרמנו ידיים; ההתחממות הגלובלית והרס שטחי הגידול של בעלי החיים, הם נושאים נוספים שהעולם יצטרך להתמודד איתם במוקדם או במאוחר, אבל בינתיים זה לא קורה; המדע יכול להתמודד עם הכל, אבל במקום להתכונן - אנחנו לא עושים כלום".
