"הם הגיעו מחשכה ארוכה ולאט לאט מתרגלים לאור". כך העידו השבוע צוותי בתי החולים שקלטו את החטופים שחזרו משבי חמאס. לפי העדויות, לפחות חלק מהחטופים הוחזקו בתנאים קשים במתחם תת-קרקעי - עם מזון דל ובלי מקלחת. לדברי אחת החטופות, "זה היה בעומק של חמש קומות מתחת לאדמה, איפשרו לנו להיות שעתיים באור ביממה". חלק מהחטופות ביקשו משקפי שמש בבתי החולים כששבו לארץ, כדי להסתגל טוב יותר לאור היום. המומחים סבורים שברוב המקרים, ההסתגלות לתנאי התאורה החדשים מהירה יחסית.
עוד בנושא זה:
בעולמנו השופע אור, בין אם טבעי או מלאכותי, נדיר לחוות חושך ממושך. מה קורה לאדם הכלוא בשבי, כשהוא מנותק מהעולם החיצון וחווה חושך ממושך? כיצד השהות הארוכה במנהרות חשוכות עלולה להשפיע על ראיית החטופים, ומה אפשר לעשות כדי להקל על מצבם לאחר השחרור?
"כאשר אנו נמצאים בחושך, העיניים מתחילות תהליך של הסתגלות. האישון גדל כדי לאפשר כניסה של יותר אור לעין. תהליך זה עשוי להימשך מספר דקות עד חצי שעה עד להסתגלות מלאה. בתוך הרשתית, ישנו חלבון בשם רודופסין, הרגיש לאור. בחושך, רמת הרודופסין עולה, מה שמאפשר לנו לראות טוב יותר בתנאי אור נמוך. זהו חלק מהתהליך הנקרא 'ראיית לילה'", מסביר ד"ר נח'ול נח'ול, מומחה למחלות עיניים, מחלות וניתוחי רשתית, במרכז הרפואי מדיקה RMC בעפולה.
לדבריו, "המאמץ הנדרש מהעיניים להתאים את עצמן לראיית לילה לזמן ממושך עלול לגרות לעייפות וערפול. בנוסף, חשיפה ממושכת לחושך תגרום לטשטוש ראייה, קושי להסתגלות לאור וקושי בזיהוי צבעים באופן זמני. עשויה להתפתח רגישות לאור, דבר שיצריך לעיתים שימוש במשקפי שמש לזמן מה, בעת החזרה לשהות באור יום".
האם השהייה לאורך זמן בתנאי חשכה עלולה לגרום לפגיעה ארוכת טווח בראייה?
פרופ' מייקל מימוני, מנהל יחידת הקרנית במחלקת העיניים ודר' יונינה רון, יו"ר חוג עיניים ילדים בקריה הרפואית רמב"ם מסבירים כי מערכת הראייה בילדים צעירים לא סיימה את התפתחותה וכל שינוי בגירוי הראייתי עלול להשפיע על המשך התפתחות אותה מערכת רגישה. ככל שהילד צעיר יותר, הסיכון לפגיעה גבוה יותר.
"במקרה שילד נמצא בחושך ברוב שעות היממה, הגירוי הראייתי שאותה המערכת צריכה על מנת להמשיך להתפתח עלול להיות לא מספק ולהוות גורם סיכון להתפתחות של עין עצלה, או אמבליופה בשפה המקצועית", אומר פרופ' מימוני. עין עצלה היא מצב שבו מרכז הראייה במוח, האזור במוח שאחראי לראייה, לא מקבל מספיק גירויים ולא מתפתח באופן תקין. ככל שהחסך החושי ארוך יותר ומשמעותי יותר, הסיכוי לפגיעה בהתפתחות הראייה גדול יותר.
"שהות ללא משקפיים עלולה לפגוע בראייה"
היות שהפגיעה אינה בעין עצמה אלא במרכז הראייה במוח, מסבירה ד"ר רון, זו פגיעה שלא ניתן לתקן לאחר מכן בעזרת ניתוח או בעזרת משקפיים, והיא עלולה, במקרים חריגים, להיות בלתי הפיכה ולהשפיע לכל אורך החיים. "יש מחקרים שבדקו השפעה של חשכה על התפתחות מערכת הראייה בחיות צעירות, וחלק מהתוצאות העידו על התפתחות מהירה יחסית של עין עצלה. אין מחקרים על ההשלכות של שהייה ממושכת בחושך אצל ילדים, אך אנחנו מכירים את התופעה ממחקרים בהשתתפות ילדים שסבלו מצניחת עפעף או מקטרקט מולד שלא טופלו מספיק מהר. ואז, גם לאחר שההפרעה לכניסת האור לעין נפתרה, הפגיעה בראייה עצמה לא נעלמת".
בנוסף לשהייה בחשכה, חשש נוסף הוא שהילדים החטופים נמצאים ללא משקפי הראייה שלהם הם זקוקים, בין אם אלה נשברו או נשארו מאחור בעת ההתקפה ב-7 באוקטובר או כי החוטפים שלהם מונעים אותם מהם. "גם שהות ארוכה ללא משקפיים אצל ילדים שזקוקים להם עלולה לגרום לפגיעה בראייה", אומרת ד"ר רון.
לאחר השחרור, מוסיף פרופ' מימוני, החשיבות העליונה היא לערוך בדיקת עיניים כחלק ממכלול הבדיקות הרפואיות שלהם, להתאים את המצב האופטי של הילדים לצרכים שלהם – להתאים להם משקפיים מדויקים ככל האפשר ולעקוב על מנת לוודא שהראייה מתאוששת וחוזרת לתפקוד מיטבי.
