מגפת ההתמכרות הקשה למשככי הכאבים ממשפחת האופיואידים, שגבתה את חייהם של קרוב למיליון אמריקאים בין 1999 ל־2020, העלתה שאלות קשות בדבר המחויבות של רשויות הבריאות בארה"ב לשמור על בריאות האזרחים, וגם על השפעת חברות התרופות על הרגולציה. בישראל שיעור המרשמים המונפקים לאותן תרופות שעלולות לגרום לתלות, התמכרות ובשימוש כרוני ומתמשך גם למוות - זינק בשנים האחרונות. מנתונים חדשים שאסף מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל ומתפרסמים כעת לראשונה, עולה, כי בעוד בארה"ב התמתנה כמות רישום המשככים, בישראל היא מזנקת – ולראשונה עוקפת אותה בכמות המרשמים ביחס לאוכלוסייה.
קראו עוד:
על פי נתוני המחקר, שערכו פרופ' נדב דוידוביץ', ד"ר ינאי קרצלר ואורן מירון, העלייה בצריכת משככי כאבים חזקים מאוד, כמו פנטניל ואוקסיקודון, החלה בין השנים 2011 ל־2015. "עקב העלייה בצריכת פנטניל, שיעור העלייה בצריכת אופיואידים בישראל בשנים 2015-2012 היה הגבוה ביותר בקרב מדינות ה־OECD", ציינו החוקרים, "והמצב מאז רק החמיר. צריכת הפנטניל בישראל הוסיפה לעלות עד שב־2020 היא דורגה במקום הראשון בעולם בצריכת אופיואידים במרשם".
ב־2020, בעוד שאצלנו הצריכה של מ"ג מורפיום לנפש עמדה על מעל ל־700, בארה"ב היא עמדה על כ־650. נתונים נוספים במחקר, שמתבססים על רישומי קופת החולים הגדולה במדינה, כללית, מעלים כי העלייה החדה ביותר נרשמה בקרב אנשים שאינם חולי סרטן, מתחת לגיל 65, בעוד שגם בקרב חולי סרטן נרשמה עלייה מתונה יותר. עוד עולה כי מי שנוטה יותר להשתמש במשככי הכאבים הללו הם מטופלים ממעמד סוציו־אקונומי נמוך.
2 צפייה בגלריה
משכך הכאבים אוקסיקודון. שימוש במינונים גבוהים ולא מבוקרים עלול לגרום לדיכוי נשימתי ולמוות
(צילום: Shutterstock)
מעט מדי
הכתבה הראשונה בסדרה "מה הורג אותנו" תעסוק באחת התופעות השקטות אך הקטלניות של שימוש באופיואידים, שלמרות כל נורות האזהרה מארה"ב – מעט מאוד נעשה על מנת לצמצם את היקפה בישראל. איסוף נתונים מצד משרד הבריאות בכל הנוגע להיקף התופעה בארץ לוקה בחסר, וזה חלק מהבעיה. מנתוני המשרד שהופיעו בדוח עמותת "רופאים לזכויות אדם" עולה כי ב־2019 בלבד, 35-25% ממקרי המוות כתוצאה מאופיואידים נבעו מ"שימוש תרפויטי (רפואי) או הגעה למינון יתר ללא כוונה". בין 2014 ל־2018 חל זינוק של 250% במקרי מוות מסוג זה. ועדיין, גורמי מקצוע מעריכים שמדובר בנתוני חסר, ובפועל שיעורי השימוש והתמותה גבוהים יותר.
אופיואידים היא קבוצת חומרים שממנה מופקים בין היתר משככי כאבים, במיוחד בשל היכולת שלהם להיקשר לקולטנים במוח ובמערכת העצבים שמעבירים את הכאב. חלקם מופקים מהשרף של פרג האופיום, ואילו אחרים סינתטיים לחלוטין או למחצה. בין התרופות ממשפחת האופיואידים הפופולריות בישראל: מורפין, קודאין, אוקסיקודון ופנטניל. אוקסיקונטין ממשפחת האוקסיקודון הייתה התרופה שלמעשה התחילה את משבר האופיואידים, לאחר שמינהל התרופות והמזון האמריקאי קבע תחילה כי היא אינה ממכרת, וחזר בו בהמשך. שימוש במינונים גבוהים ולא מבוקרים באופיואידים עלול לגרום לדיכוי נשימתי ולמוות.
ד"ר נדב שביט: "לא חווינו פה מגפת אופיואידים כמו בארה"ב, אבל זה לא אומר שאין בעיה. אחת מתופעות הלוואי של התרופה היא התמכרות, וצריך להבדיל את זה מתלות שמתרחשת אצל כל מי שלוקח את התרופה מספיק זמן. לנוכח מה שקרה בארה"ב, המודעות גברה, ומרבית הרופאים בארץ לא ממהרים לרשום את זה"
בישראל עבר תהליך ההנפקה של התרופות מספר שינויים. המרכזי שבהם הוא רישומן למטופלים שאינם חולי סרטן ושהתמודדו עם כאבים. במשך שנים הם היו כמעט היחידים שצרכו אותן. זה היה מדרון חלקלק, משום שבהמשך החלו רופאי משפחה לרשום את משככי הכאבים הללו למצבי כאב שנחשבים קלים ושכיחים כמו שיעול. לדברי פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן־גוריון וראש תחום מדיניות הבריאות במרכז טאוב, "לפני כ־15 שנה המגמה התחילה להשתנות. נכנסו תרופות חזקות עם שיווק אגרסיבי של חברות התרופות והועבר מידע חלקי על הסכנות שבהתמכרות. התרופות הללו נרשמות על ידי רופאים שלא מספיק מבינים בתחום הכאב".
מאוחר מדי
ב־2018 הקים משרד הבריאות ועדה לבחון את השימוש באופיואידים. מסקנות עוד לא פורסמו. בתשובה לשאלת ynet ו“ידיעות אחרונות" מדצמבר 2022 נמסר ממשרד הבריאות כי "בחודש הקרוב יפורסמו כלל המלצות הוועדה", אך אלו לא פורסמו. בתשובה נוספת נמסר: "הוועדה סיימה את עבודתה והמלצותיה יוגשו למנכ"ל המשרד".
לפני חודשיים הורה בית המשפט העליון למשרד הבריאות לשקול הצמדת מדבקת אזהרה לחפיסות התרופות. כרגע לא ידוע מתי ייצא המהלך אל הפועל. לדברי הדס זיו, סמנכ"לית אתיקה ב"רופאים לזכויות אדם", "משרד הבריאות התעורר למשבר רק אחרי לחצים מארגונים כמו 'לאלתר' ואחרי הלחץ של העתירה שהגשנו יחד".
העלייה החדה ביותר נרשמה בקרב אנשים שאינם חולי סרטן, מתחת לגיל 65, בעוד שגם בקרב חולי סרטן נרשמה עלייה מתונה יותר. עוד עולה כי מי שנוטה יותר להשתמש במשככי הכאבים הללו הם מטופלים ממעמד סוציו־אקונומי נמוך
ועדיין, בהיעדר נתונים רשמיים, המחלוקת בדבר היקף התופעה נותרה משמעותית. "לא חווינו פה מגפת אופיואידים כמו בארה"ב, אבל זה לא אומר שאין בעיה", אומר ד"ר נדב שביט, מנהל המרפאה לטיפול בהתמכרויות במרכז הרפואי לב השרון והמרכז הישראלי להתמכרויות. "אחת מתופעות הלוואי של התרופה היא התמכרות, וצריך להבדיל את זה מתלות שמתרחשת אצל כל מי שלוקח את התרופה מספיק זמן. לנוכח מה שקרה בארה"ב, המודעות גברה, ומרבית הרופאים בארץ לא ממהרים לרשום את זה".
2 צפייה בגלריה
אילה בת שאול. "אמי לא קיבלה את המינון שהייתה צריכה בגלל בורות וחוסר הבנה של רופאים"
(צילום: יריב כץ)
"אמי הפכה מבן אדם לנרקומנית"
לתלות המתמשכת באופיואידים עלולות להיות השלכות קשות ולעיתים מחירים כבדים ביותר. "בגיל 70 אובחנה אצל אמי קרצינומה של סרטן השד", מספרת אילה בת שאול, בת 61 ממושב עולש. בת שאול היא מנהלת תחקיר ותוכן ב"לאלתר", הקרן לתמיכה וליווי חולים נרקוטיים. ביחד עם בן זוגה אביתר סמולסקי כתבה ב־2018 את הספר "משחקי הכאב" שמתאר, בין היתר, את ההתנהלות הבעייתית של מערכת הבריאות בכל הנוגע לטיפול באופיואידים.
סמולסקי סיפר בעבר בהרחבה את סיפורו. בת שאול מעולם לא דיברה על המקרה האישי שלה. לאחר האבחון ב־2008 עברה אמה טיפולים, ובמקביל החלו לרשום לה משככי כאבים אופיואידים חזקים. "סיבת המוות על פי תעודת הפטירה היא סרטן, אך היא מתה כתוצאה מתת־מינון נרקוטי", טוענת בן שאול. "היא לא קיבלה את המינון שהייתה צריכה בגלל בורות וחוסר הבנה של רופאים את תופעות הלוואי שמהן היא סבלה כתוצאה מפיתוח התלות. היא הפכה מבת אדם לנרקומנית. אנחנו מדברים על אישה חרדית שמשתמשת בסמים שמחופשים לתרופה לגיטימית. אמא שלי עברה קריזים".
בתוך זמן קצר מרגע שנטלה את הטיפול התרופתי, החלה אמה להידרדר. "אחרי מספר שבועות היא התחילה לפתח בצקות, זיהומים, הראייה שלה הידרדרה, והיא החלה להשתמש בנוגדי דיכאון ותרופות שינה. בסופו של דבר היא עברה אירוע לבבי שנראה כמו התקף לב. רצו להוריד אותה לצנתור, אז היא קיבלה אוקסיקונטין והכול הפסיק, אז מה גרם לאירוע?"
ב-2011 הלכה האם לעולמה. "אחד מבני המשפחה החליט לגמול את אמי לבד, בהתייעצויות עם רופא כאב", אומרת בן שאול. "היא הלכה ושקעה ואחרי כמה ימים נפטרה בסבל וייסורים".
