פערים משמעותיים נמצאו בשיעורי ההשמנה בן ערי המרכז לפריפריה. כך עולה ממחקר חדש של התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל שהוצג היום (ב') בוועדת הבריאות של הכנסת. מהנתונים עולה כי שיעור השמנת היתר בקרב נערים בני 14 ממעמד סוציו-אקונומי נמוך (אשכולות 4-1) עומד על 17 אחוזים. לעומת זאת, ביישובים החזקים ביותר בישראל (אשכולות 10-9) השיעור עומד על פחות ממחצית מכך – 8 אחוזים בלבד. לעיון במצגת המחקר המלאה - לחצו כאן.
בקרב נערות התמונה שונה ומצביעה על קשר רופף יותר בין מעמד סוציו-אקונומי להשמנת יתר. עם זאת, נערות המתגוררות ביישובים המבוססים ביותר רושמות את שיעורי השמנת היתר הנמוכים ביותר. ברמת הערים, הפערים משמעותיים במיוחד. בתל אביב, רק 11 אחוזים מבני 14 עד 15 מתמודדים עם השמנת יתר. ואילו בנצרת, העיר הערבית הגדולה בישראל, שיעורם עומד על קרוב ל-20 אחוזים. עם זאת, יש לציין עלייה בשיעורי ההשמנה נרשמה בכל הערים בין 2021 ל-2022.
המחקר, שאותו ערכה ד"ר אליענה (אלה) עין מור, סגנית ראש התוכנית למדדי האיכות ברפואת הקהילה, מתבסס על נתוני ארבע קופות החולים ונתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשקפים את שנת 2022. ואולם, נתונים סופיים ומעודכנים יותר צפויים להתפרסם בחודש הבא. בקרב בני 7 לא נרשם שינוי משמעותי בשיעורי השמנת היתר והם עמדו על כ-8 אחוזים, ואילו בקרב בני 14 עד 15 המגמה שונה. בשנת 2017 הוגדרו כ-10 אחוזים מבני ובנות קבוצת הגילים הזו כסובלים מהשמנת יתר. ב-2022 זינק שיעור זה לכמעט 13 אחוזים. בקרב בני השבע, שיעורי השמנת היתר הגבוהים ביותר נמצאו בקרב ערבים והנמוכים ביותר בקרב חרדים.
אצל מבוגרים נמצא קשר הדוק יותר בין השמנת יתר למעמד סוציו-אקונומי. בקרב נשים, 40 אחוזים מבנות ה-20 עד 64 מהיישובים החלשים ביותר מתמודדות עם השמנת יתר לעומת 15 אחוזים בלבד ביישובים המבוססים ביותר. בקרב המבוגרים, שיעורי ההשמנה אצל חרדים וערבים הם הגבוהים ביותר ובפער משמעותי.
עוד עלה בדיון כי 27 אחוזים מהאוכלוסייה בישראל תסבול מהשמנה בשנת 2030 (לעומת 24 אחוזים בשנת 2022) ו-17 אחוזים מבני הנוער יסבלו מהשמנה בשנה זו. פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות, אמרה כי "אם המגמה תימשך, בעוד שש שנים יסבלו 12.8% מהילדים בגיל 14 מהשמנה, פי 4.2 מההתפלגות הנורמלית. אצל המבוגרים, המשך המגמה הנוכחית יביא בעוד שש שנים ל-25% מהמבוגרים עם השמנה, 58% שיסבלו מעודף משקל".
הנזק הכספי עצום: 20 מיליארד שקל בשנה
היא הזהירה כי לאנשים עם השמנת יתר סיכון פי 7 לפתח סוכרת, סיכון פי 3 לפתח סוכרת וירידה פי 3 בפוריות אצל גברים ונשים. לדבריה, ההוצאות הישירות והעקיפות של התופעה, הן 20 מיליארד שקל בשנה, המהווים כ-1.4% מהתוצר הלאומי הגולמי. עוד אמרה כי משרד הבריאות מעודד ב-20 מיליוני שקלים בשנה את קופות החולים להקמת מרפאות בטיפול בהשמנת-היתר.
2 צפייה בגלריה
השמנת יתר, בעיה עולמית שמחריפה ומשפיעה לרעה על בריאותם של ישראלים רבים
(צילום: shutterstock)
פרופ' נחמן אש, יו"ר המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, אומר כי "שיעורי ההשמנה נמצאים בעלייה מתמדת והם גבוהים יותר בקרב אוכלוסיות ממצב חברתי-כלכלי נמוך כאשר הפערים בולטים עוד יותר בפריפריה. לנוכח העובדה שהפערים רק הולכים ומתרחבים יש צורך לגבש תוכנית ולנקוט צעדים משמעותיים – בעיקר באוכלוסיות שבהן נמצאו פערים משמעותיים – כדי לטפל בתופעה. בנוסף, שיעורי העישון הגבוהים מדאיגים וגם במדד זה אנו עדים לפערים חברתיים גדולים המחייבים לפתח דרכים להקטנת מספר המעשנים בישראל".
פרופ' רוני קלדרון מרגלית, ראש התוכנית למדדי האיכות ברפואת הקהילה, אומר כי "בהסתכלות על נתונים ראשוניים, השמנת יתר הרבה יותר שכיחה בקרב נשים וילדים ערבים. מה שאנחנו רואים לגבי השמנה זה שהיא קיימת בכל השכבות. עם זאת, בקרב ילדים צעירים, היה נראה שמגמת ההשמנה נעצרה לפני הקורונה. ואולם, אנחנו רואים עלייה מאז הקורונה ובבני הנוער אנחנו רואים עלייה לאורך השנים. הפער נובע, בין היתר, מנגישות לפירות וירקות שנחשבים למזון יקר יותר.
"בנוסף, יש פחות מודעות לפעילות פיזית וגם היעדר מקומות לבצע בהם את הפעילות הגופנית. אנחנו יודעים שגם בארוחות שקונים בבתי הספר יש מזונות מעובדים ומשמינים, כמו חטיפים. אני צופה שהמגמה הזו תימשך. בלי תרבות מכוונת, בוודאי שזה יימשך. אנחנו צריכים לשנות את המס על השתייה המתוקה, לדאוג להגברת המודעות לפעילות גופנית ולהפחית בשתייה המתוקה".
