שנת 2023 הייתה נקודת מפנה בכניסתן של טכנולוגיות חדשניות לתחום הטיפול הרפואי, אשר עשויות לחולל מהפכה בפרקטיקה הרפואית.
במטרה לסקור ולנתח את החידושים הללו, דנה רון ופרופ' איתמר רז מציגים כמה פריצות דרך חדשניות בעולם הרפואה, בפודקאסט "משחקי בריאות".
מהפכת הטכנולוגיה בחדרי הניתוח
פרופ' רז, מומחה בעל שם עולמי בתחום הרפואה הפנימית, הסוכרת וההשמנה, מתאר את התהליך: "המהפך החל לפני שנתיים או שלוש בלא מעט בתי חולים בישראל. ניתוח הרובוט נכנס בשלב הזה לחדרי הניתוח בישראל".
ניתוח רובוטי מהווה התקדמות משמעותית בהשוואה לשיטות המסורתיות.
בעוד שבעבר המנתח היה מוגבל לשימוש בלפרוסקופיה או פתיחת חלל הבטן, כיום הרובוטים המתקדמים, המכונים "דה וינצ'י", מעניקים למנתח יכולות מתקדמות.
הם מאפשרים הגדלה משמעותית של האיברים הנבדקים, דיוק מרבי בניווט הרובוט, וטיפול ממוקד באזורים הדורשים התערבות.
פרופ' רז מדגיש את היתרונות הבולטים של הניתוח הרובוטי.
האזינו לפודקאסט:
ראשית, מדובר בניתוח לפרוסקופי המצריך רק פתח כניסה אחד או שניים, מה שהופך אותו לפחות פולשני.
שנית, המנתח זוכה לראייה מוגדלת ומפורטת של האיבר המטופל. לבסוף, הרובוט מצויד בכלי ניתוח זעירים המאפשרים תנועות מדויקות ועדינות במיוחד. "הסיכוי לפגוע או לפספס ירד בצורה דרמטית", מציין פרופ' רז בהתלהבות.
התרחבות השימוש ברובוטיקה רפואית
השימוש ברובוטים מתרחב לתחומים רפואיים מגוונים, כולל ניתוחים אורולוגיים, גניקולוגיים, וניתוחי מערכת העיכול.
"הכירורגים שעושים את זה היום אומרים שאין דרך חזרה מניתוחים אלה", מדגיש פרופ' רז. למרות שעדיין קיימים מנתחים המשתמשים בשיטות המסורתיות, יותר ויותר רופאים עוברים הכשרות לשימוש מיטבי ביכולות הרובוטיות.
השלכות על המטופלים
עבור המטופלים, היתרונות ברורים: תקופת ההחלמה מתקצרת משמעותית, והסיכון לזיהומים פוחת. מעבר לניתוחים, פרופ' רז מזכיר פיתוח ישראלי של רובוט המיועד לשינוי ומיקום צנתרים, אשר צפוי להפחית סיכונים לקרישי דם וזיהומים.
בנוסף לרובוטיקה, תחום נוסף המתפתח במהירות הוא הדפסת איברים בתלת-מימד. "הצליחו ליצור מצב שבמדפסת תלת מימד, אתה נותן למכשיר את ההוראות כיצד בנוי הלב והמכשיר בונה לך את הלב, אותו הוא בונה מסיליקון", מסביר פרופ' רז. "הוא יכול לבנות לב, הוא יכול לבנות כלי דם".
מבט לעתיד: איברים מודפסים ופתרונות חדשניים
טכנולוגיה זו לא רק מסייעת בהכשרת רופאים, אלא גם פותחת אפשרויות חדשות בתחום השתלות האיברים. פרופ' רז מעריך כי בעוד 10-15 שנים, "לא תהיה בעיה לקבל לב, כבד, כליה. יצליחו לבנות את האיברים האלה כאיברים תלת-מימדיים שפועלים כמו איבר חי".
בעוד שהדרך ליישום מלא של טכנולוגיות אלו עדיין ארוכה, ההתקדמות המהירה בתחום מבטיחה עתיד מרתק ומלא תקווה עבור עולם הרפואה והמטופלים כאחד.
פורסם לראשונה: 13:48, 21.07.24