בדומה לשאר סוגי הסרטן, גם במקרים של סרטן הפה יש חשיבות מכרעת לגילוי מוקדם ככל האפשר כדי להעלות את אחוזי הצלחת הטיפול בו, כשמורכבות הטיפול הולכת ועולה ככל שמזהים את המחלה בשלב מתקדם יותר. היכולת להפחית את מספר מקרי הסרטן המתגלים מדי שנה, ואת מספר מקרי המוות כתוצאה מהם, תלויה בשני גורמים: מניעה ואבחון מוקדם. גם לרופא השיניים וגם למטופלים עצמם שליטה ניכרת על שני גורמים אלו.
קראו עוד:
תפקידם של המטופלים הוא להיות ערניים לנעשה בפיהם ובשיניים שלהם, ואילו על הרופא להביא לידיעת מטופליו את הסכנות הגלומות בעישון ובצריכת אלכוהול מופרזת, המהווים גורמי סיכון עיקריים, וכן לעודד את המטופל להגיע לבדיקה תקופתית מסודרת ולהיות ערני לכל שינוי שחל בחלל הפה.
3 צפייה בגלריה
על פי נתוני משרד הבריאות, במדינת ישראל מתגלים כ-280 מקרים חדשים של סרטן בחלל הפה ובלוטות הרוק מדי שנה
(צילום: shutterstok)
סרטן הפה – קווים לדמותו
סרטן חלל הפה הוא אחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר, והוא מתפתח בעיקר אצל גברים מבוגרים, מעשנים וצרכני אלכוהול. על פי היחידה לרישום לאומי לסרטן במרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות, במדינת ישראל מתגלים כ-280 מקרים חדשים של סרטן בחלל הפה ובלוטות הרוק מדי שנה.
קיים קושי לאמוד את המספר המדויק של מקרי סרטן חלל הפה המתגלים בארץ ובעולם מדי שנה בגלל שיטות חישוב ורישום שונות. בעוד במדינות מסוימות נהוג לרשום בנפרד את מיקום הגידול (חלל הפה, השפתיים, הלוע או בלוטות הרוק), במדינות אחרות כל הגידולים נרשמים במיקום אחד.
סרטן של חלל הפה והלוע מהווה כ-3% מסך כלל מקרי הסרטן אצל גברים וכ-2% מכלל מקרי הסרטן אצל נשים. בין גורמי הסיכון לו: צריכת אלכוהול, עישון, נגיף הפפילומה (HPV), קרינת שמש במקרים של סרטן בשפתיים, תזונה לקויה וחסר בברזל
סרטן של חלל הפה והלוע מהווה כ-3% מסך כלל מקרי הסרטן אצל גברים וכ-2% מכלל מקרי הסרטן אצל נשים. בין גורמי הסיכון לו: צריכת אלכוהול, עישון, נגיף הפפילומה (HPV), קרינת שמש במקרים של סרטן בשפתיים, תזונה לקויה וחסר בברזל. הסיכון לחלות בסרטן חלל הפה והלוע גדול פי ארבעה בקרב מעשנים ופי 15 בקרב צרכני אלכוהול ומעשנים כבדים.
לסרטן חלל הפה צורות רבות: אקזופיטי (נפיחות, בליטה, גוש), חודר ומכויב (מלשון "כיב": פצעים דמויי אפטות בחלל הפה). יש לו גם צבעים שונים: לבן, אדום או משולב אדום-ולבן. פני השטח של הגידול הסרטני בפה יהיו לרוב קשים למישוש. בצילום רנטגן ניתן לעיתים להבחין בפגיעה גם ברקמת העצם בחלל הפה.
3 צפייה בגלריה
על רופא השיניים מוטלת חובה לזהות נגעים אוראליים שפירים וכאלו העשויים להיות ממאירים
(צילום: shutterstock)
איך מאבחן רופא השיניים חשד לסרטן הפה?
כשהרופא המטפל נדרש לאבחן נגע בחלל הפה, עליו לקחת בחשבון מספר רב של משתנים הנוגעים למטופל ולאופי הנגע. מידע על המטופל כולל בין השאר: גיל, מין, עיסוק, מוצא, עישון וצריכת אלכוהול, הרגלים אוראליים ועוד. תיאור הנגע כולל את מיקומו, את גודלו ואת מהותו: מורם, כיב, נגע מתקלף, צבע, משך ואופן הופעתו - אקוטי, כרוני או חוזר, נגע בודד או מספר רב של נגעים, התסמינים שלהם הוא גורם ועוד.
ישנם מספר גורמים לנגעים בחלל הפה: מחלות אוטואימוניות שבהן הגוף תוקף את עצמו, מחלות זיהומיות של חיידקיים, נגיפים או פטריות, גירויים שונים כמו חום או שן שבורה, נגעים מולדים וכמובן נגעים ממקור סרטני.
השלב ההתחלתי של הגידול מלווה בכאב מינימלי, מה שמסביר את העובדה שחולים רבים לא ממהרים להגיע לאבחון ולטיפול. אם נגע בחלל הפה לא עובר ריפוי תוך שבועיים-שלושה, יש לשקול לקיחת ביופסיה שלו כדי לשלול סיכון להפיכתו לגידול ממאיר או להפרעה חמורה אחרת
השלב ההתחלתי של הגידול מלווה בכאב מינימלי, מה שמסביר את העובדה שחולים רבים לא ממהרים להגיע לאבחון ולטיפול. אם נגע בחלל הפה לא עובר ריפוי תוך שבועיים-שלושה, יש לשקול לקיחת ביופסיה שלו כדי לשלול סיכון להפיכתו לגידול ממאיר או להפרעה חמורה אחרת.
גילוי מוקדם וטיפול מהיר הם תנאי הכרחי כדי להציע את הסיכוי הטוב ביותר לריפוי. על רופא השיניים מוטלת חובה לזהות נגעים אוראליים שפירים וכאלו העשויים להיות ממאירים, והוא בדרך כלל איש המקצוע המומלץ ביותר לביצוע בדיקות סקר לכלל האוכלוסייה. הפניה מוקדמת למומחה מתאים מאפשרת את ניהול המקרה בצורה הטובה ביותר, אולם אם הדבר לא אפשרי, רופא השיניים צריך לקחת ביופסיה ולשלוח אותה לפתולוג אוראלי להערכה.
3 צפייה בגלריה
הסיכון לחלות בסרטן חלל הפה והלוע גדול פי ארבעה בקרב מעשנים ופי 15 בקרב צרכני אלכוהול ומעשנים כבדים
(צילום: shutterstock)
איך ייראה הטיפול בסרטן הפה?
השלב הקליני שבו מתגלה הגידול מכתיב את הטיפול הצפוי: כירורגיה (התערבות ניתוחית), טיפול קרינתי, כימותרפיה בנפרד או באופן משולב.
בדיקות בסל הבריאות לבני הגיל השלישי
בשנים האחרונות, עקב רפורמת טיפולי השיניים לקשישים שהכניסה לסל הבריאות בדיקות וטיפולי שיניים רבים בחינם או בהשתתפות עצמית נמוכה, יחד עם עלייה במודעות לסכנות מחלת הסרטן - הרופאים המטפלים מדגישים את החשיבות בבדיקות אקסטרה ואינטרה אוראליות יסודית עוד לפני הטיפול הדנטלי.
בדיקה אקסטרה אוראלית מקיפה כוללת מישוש של בלוטות הלימפה, בדיקת הגבלה בתנועה של הלסת וסימטריות של הפנים. בדיקה אינטרה אוראלית כוללת, מלבד השיניים והחניכיים, גם ריריות בחלל הפה, שפתיים, חך ולוע. על רופאי השיניים להתמקד ברצפת הפה ובצדי הלשון, אזורים שבהם מתגלים למעלה מ-50% מכלל הגידולים בחלל הפה.
הכותב הוא מומחה לרפואת הפה ומנהל מחלקת בקרה ברשת כללית סמייל
