לפני שנה וחצי, בגיל 52, הגיע עו"ד ראובן לביאב עם התקף לב חמור לבית החולים, אירוע שכמעט הסתיים במוות ונגמר עם החדרה של ארבעה סטנטים (תומכנים) לגופו, לאחר שנתגלתה אצלו חסימה של 100% בעורק כלילי ראשי. השאלה הראשונה ששאל אותו הרופא לאחר שהתאושש הייתה - "תגיד, אתה צעיר, כמה זמן אתה מעשן?" "הייתי המום", מספר לביאב, "אפילו לא שאלו את השאלה המתבקשת - האם אני מעשן". והוא לא, לפחות לא באופן אקטיבי. השכן שלו לעומת זאת, מעשן כבד. לביאב ובני משפחתו חשופים כבר 11 שנה לעשן שעולה אליהם מהמרפסת שלו.
לביאב, נשוי ואב לארבעה, גר בדופלקס בשכונת נווה סביון שבאור יהודה. מרפסת הסלון של הדירה שמתחת פונה ישירות לחדר השינה ולסלון שלו, במרחק 1.40 מטר מחדר השינה. "שלוש שנים לאחר שקנינו את הדירה התחלפו הדיירים בקומה שמתחת והחיים שלנו הפכו לגיהינום", הוא מספר, "הם באופן קבוע יושבים במרפסת, משחקים פוקר ומעשנים. הרופא אמר לי אחרי הניתוח שאני חשוף לזיהום אוויר קשה מאוד. העשן חודר לי לבית. למה אני צריך להילחם על הזכות שלי לנשום אוויר נקי בבית? למה הזכות של השכן לעשן במרפסת שלו גוברת על זה? בעימות שהיה לי עם השכן התשובה המדהימה שלו הייתה – 'אני לא רוצה שהבית שלי יסריח מריח של סיגריות'. זה שהוא משתמש בשטח אוויר של כולנו וגורם למחלות – זה לא מעניין אותו".
"הרופא אמר לי אחרי הניתוח שאני חשוף לזיהום אוויר קשה מאוד. למה אני צריך להילחם על הזכות שלי לנשום אוויר נקי בבית? למה הזכות של השכן לעשן במרפסת שלו גוברת על זה?"
לביאב החליט שהוא יוצא להילחם על הבריאות שלו והוא אחד משבעת העותרים בעתירה שהוגשה לבג"ץ בחודש פברואר האחרון נגד השרה להגנת הסביבה, השר לביטחון הפנים ושר הבריאות, בדרישה לתקן את החוק ולהסדיר את האכיפה תחת החוק למניעת זיהום אוויר. העותרים מבקשים מבג"ץ לחייב את משרדי הממשלה הרלוונטיים לפעול מיידית נגד מטרד העשן שמגיע מדירה פרטית אחת לדירה פרטית אחרת בטענה שמדובר בזיהום אוויר לכל דבר ועניין המסכן את הבריאות. בעוד כשבוע אמורה פרקליטות המדינה להגיש תשובה מקדמית לעתירה.
את העתירה לבג"ץ מובילה עמותת "אוויר נקי" והעומד בראשה, עו״ד גיא אופיר, המיוצגים על ידי עו"ד עמוס האוזנר, שועל קרבות ותיק נגד העישון ונזקיו, ומי שבזכות עתירה אחרת שלו ישראל הייתה למדינה הראשונה שאסרה על עישון בטיסות לפני 24 שנה.
"אחרי שקיבלנו תלונות רבות החלטנו לבדוק כמה זה שכיח", מספר עו"ד האוזנר, "ובסקר שערכה עבורנו מינה צמח התברר הנתון המדהים של 50% מתושבי המדינה, 2.8 מיליון ישראלים (לא כולל ילדים) - החשופים לעישון כפוי, חלקם מדי יום. זאת בניגוד לסקרים ולדוחות של משרד הבריאות שמדברים על חשיפה של 20% לעישון פסיבי. מספר המעשנים הפסיביים הוא הרבה יותר גדול".
"בעשן סיגריות אין רמה בטוחה של חשיפה"
לעתירה צורפו שתי חוות דעת של מומחים לבריאות, פרופ' לאה רוזן מ מאוניברסיטת ת"א וד"ר הלל אלפרט שעסק בנושא גם כחוקר ומרצה בהרווארד, המפרטות את הסיכונים לבריאות כתוצאה מהעישון הכפוי, עם התמקדות מיוחדת בנזקים לילדים.
"בעשן סיגריות אין רמה בטוחה של חשיפה", מסבירה בריאיון ל-ynet פרופ' לאה רוזן, מהחוג לקידום הבריאות באוניברסיטת תל אביב (וראש החוג החל מחודש הבא). "ישנה תפיסה מוטעית כפולה – אנחנו לא תמיד מודעים לעצם החשיפה לעשן וגם לא מספיק מודעים לסכנות עצמן, לנזק הבריאותי שנגרם כתוצאה מהעישון הכפוי".
פרופ' רוזן מתחילה למנות את שלל המחלות המקושרות לעישון פסיבי – סרטן ריאות, כשל לב, התקפי אסטמה, מוות בעריסה. "85 אחוז מהעשן בכלל לא נראה, וגם לא תמיד אנחנו מריחים אותו, במיוחד לא מי שבעצמו מעשן. אנשים חושבים שהעשן שלהם לא מגיע לאחרים, לבני הבית או לשכנים. אבל הוא כן מגיע וזה כן פוגע". ממחקר שעושה עכשיו פרופ' רוזן עולה כי החדירה הכי נפוצה של עשן מדירה אחת לשנייה היא מהדירה שלמטה.
מה עומד מאחורי כל העשן? טבק הסיגריה מכיל כ־4,000 כימיקלים שונים (כולם מזיקים), ובהם כ־350 חומרים רעילים שהשפעתם ניכרת במערכות הגוף השונות. כ־70 מהם הוכחו כמסרטנים. מחקרים בעולם מראים כי שיעור התחלואה מסרטן הריאה וממחלות לב בקרב אנשים שאינם מעשנים החיים עם בני זוג מעשנים, גבוה בכ־25% מאנשים שבני זוגם אינם מעשנים. מנתוני ארגון הבריאות העולמי עולה כי יש עלייה של כ־25% בסיכון לחלות בסרטן ריאות ובאוטם שריר הלב אצל המעשנים הפסיביים לעומת אלה שאינם חשופים לעשן. לפי נתוני משרד הבריאות, 800 אנשים מתים מדי שנה בישראל בגלל חשיפה לעישון פסיבי.
העתירה דורשת מהשרה להגנת הסביבה להתייחס לחשיפה לעשן סיגריות של אחרים כאל זיהום אוויר אסור, כמשמעותו ב"חוק אוויר נקי", "כשאנחנו בודקים את הוראות 'חוק אוויר נקי', אנחנו מגלים שההגדרה של זיהום אוויר כבר כוללת לפחות ארבעה חומרים רעילים המצויים בסיגריות", מסביר עו"ד האוזנר, "זאת אומרת שכבר היום הסיגריות מהוות זיהום אוויר על פי החוק, כך שהשרה להגנת הסביבה והשר לביטחון הפנים אפילו לא צריכים לחוקק חוק חדש, אלא רק לפעול לפי החוקים הקיימים – חוק אוויר נקי וחוק מניעת מפגעים – ולטפל בתלונות על חשיפה של אנשים לעישון כפוי".
84% מהנחשפים לעישון מדירה אחרת סובלים מהעשן
גם משרד הבריאות הוא בין המשיבים לעתירה. הפיקוח על העישון בישראל הועבר לאחריות משרד הבריאות, בהחלטת ממשלה משנת 2011, בהתבסס על המלצות הוועדה הציבורית למניעת נזקי עישון.
מהסקר של מינה צמח, שצורף לעתירה, עולה כי כ-84% מהנחשפים לעישון כפוי מדירה אחרת, אומרים שהם סובלים מהעשן, "וזאת כשאנחנו נחשפים במקום שאמור להיות המוגן ביותר – בבית שלנו", מדגיש עו"ד האוזנר. בארה"ב, אגב, הנושא קיבל מענה עד כה בתחום הדיור הציבורי המסובסד. ביולי 2018 קבע משרד השיכון האמריקאי לאסור לחלוטין על העישון בדיור הציבורי, כאשר מי שנתפס שלוש פעמים מפר את האיסור – מאבד את זכאותו לדיור ציבורי.
"אנחנו לא מגיעים לזה, אלא דורשים פשוט להכיר בעישון כזיהום אוויר, ושמי שמעשן ידאג לזה שאחרים לא ייפגעו כתוצאה מזה – ידאג לאמצעי בידוד, יסגור את החלון – אתה צריך לקחת על עצמך לוודא שהשכן שלך לא ייפגע. לא יכול להיות שאדם יוצא לעשן במרפסת או ליד החלון כדי שלא לפגוע בבני המשפחה שלו – וכתוצאה מכך פוגע בשכנים".
רוח גבית (נקייה מעשן) קיבלו ממש לאחרונה העותרים בעקבות פסק דין שניתן בבית משפט השלום בפתח תקווה, בתביעה לתשלום פיצוי לטובת משפחה שנחשפה לעישון השכנה. התובע, אורי ריכטר, הגיש לתמיכה בטענותיו חוות דעת של שמאי, ולפיה החשיפה לעשן מורידה מערך דירתו באופן משמעותי. עוד צורפה חוות דעת של כלכלן בריאות, בדבר הירידה בתוחלת החיים כתוצאה מן החשיפה לעישון השכנה. בית המשפט פסק פיצוי בסך 28,000 ש"ח לטובת ריכטר, במסגרת פסק דין של פשרה, וזו ככל הידוע הפעם הראשונה שבה נפסק פיצוי בגין נזק מחשיפה לעישון השכנים. אגב הסכום האמור נפסק, על אף שהשכנים המעשנים כבר עזבו את הבניין בראשיתו של ההליך המשפטי.
"אני נחשפת לעישון אפילו ברמה גבוהה מזו שנחשפה אליה משפחת ריכטר", אומרת שחף אהרוני שפירא, תושבת רחובות, חלק מקבוצה של 20 נפגעי עישון כפוי, שפועלת לקדם את הנושא באמצעות פנייה לשרים בממשלה ולתקשורת ולהגביר מודעות לבעיה.
לפני שנתיים קנו שחף ובן זוגה דירה ברחובות, בעודם מצפים ללידת הבן הבכור. "ובזמן החיפוש הקפדתי לשאול האם יש שכנים מעשנים והאם עשן נכנס הביתה. גם בחרנו בדירה בקומה גבוהה, בהנחה שיהיה שם אוויר טוב יותר. ביום הראשון שנכנסנו לדירה הבנו שיש לנו בעיה. התברר שהשכנים בדירה לידינו מעשנים בתדירות של שלוש-ארבע סיגריות בשעה כל אחד וגם האורחים שלהם. הם התחילו משעה שש בבוקר ובעשר בלילה כשהלכתי לישון, הם עדיין ישבו שם מעשנים. לא הייתי יכולה לפתוח את המרפסת ושניים מהחלונות בבית שלי. הם שניהם עובדים מהבית עוד מלפני הקורונה ולא הסכימו לקבוע שעות מסוימות ללא סיגריות, אפילו לא נתנו לי הזדמנות להכניס את הבן שלי מהמרפסת הביתה, לפני שהיו מדליקים את הסיגריה".
"את לא יכולה לטגן, את לא יכולה לתלות כביסה, את לא יכולה לאוורר את הבית כשהילד חולה. אנשים לא תמיד מבינים מה זה לחיות ליד שכן מעשן, ועוד כזה ללא התחשבות, שחושב שזו פשוט הזכות שלו"
שחף מספרת על "סבל בלתי יתואר, כבר שקלנו לעבור דירה. הייתי במגעים עם בעל הבית, עם ועד הבית, עם האגודה למלחמה בסרטן – עם מי שאת לא רוצה. ניסינו להתקין סככה במרפסת, שמנו מאוורר, כלום לא עזר. היינו אפילו מוכנים לשלם לבעל הבית כדי שלא ישכיר את הדירה למעשנים. חשבנו לעשות מערכת אוטומטית שתנטר את צפיפות החלקיקים באוויר ותסגור את החלונות, אבל ראינו שזמן התגובה של המערכת גדול מדי והעדפתי להישאר עם החלונות סגורים".
כלואה בבית שלך.
"ממש ככה. ויש לזה מחיר: את לא יכולה לטגן, את לא יכולה לתלות כביסה, את לא יכולה לאוורר את הבית כשהילד חולה. אנשים לא תמיד מבינים מה זה לחיות ליד שכן מעשן, ועוד כזה ללא התחשבות, שחושב שזו פשוט הזכות שלו". אתמול נכנסו דיירים חדשים לבניין של שחף. "אני בחרדה ממשית שמא הם גם מעשנים. אם זה יהיה המצב, החלטתי שעכשיו גם אני תובעת".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "נזקי העישון הם נזקים בריאותיים המטופלים באופן קלאסי, בהקשר הבריאותי שלהם. כך, גם בישראל, נושא העישון מטופל במסגרת החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון שעליו ממונה שר הבריאות. חוק אוויר נקי אינו מתאים כלל להתמודדות עם הנושא, מכיוון שעישון סיגריה מהווה מקור פליטה זניח שהחוק אינו מסדיר אותו. ישנם היבטים הנוגעים למטרדי ריח מעישון, אך הם אינם ההיבטים העיקריים של הנושא. עמדת המשרד להגנת הסביבה היא כי נכון שמשרד הבריאות יבחן את הצורך בהרחבת חוק החשיפה לעישון, גם על המקרים שבהם עוסקת העתירה".
ממשרד הבריאות נמסר: "לאור היותה של העתירה תלויה ועומדת, עמדת משרד הבריאות תוצג במסגרת עמדת המדינה בבג"ץ".
