פגיעה מינית בילדים ובמתבגרים אף פעם לא תופסת אותנו מוכנים: זה נושא שבדרך כלל נעדיף לא לחשוב עליו, ובוודאי לא נרצה לדמיין שילדינו עלולים להיפגע. עם זאת, מדובר בתופעה מוכרת ורחבה יותר ממה שניתן לשער. בגיל הילדות בנים ובנות נמצאים באותה רמת סיכון להיפגע, וברוב המקרים הפגיעות מתבצעות על ידי אדם המוכר להם, כך שחשוב לגלות ערנות ולהיות קשובים למה שעובר על ילדינו.
קראו עוד:
מהי פגיעה מינית, ומהם הסימנים לקיומה
פגיעה מינית במהותה היא מצב של עירוב קטין שאינו בוגר מבחינה התפתחותית בפעילות מינית שאותה אין הוא מבין, ואין ביכולתו לתת לה הסכמה מדעת. פגיעה מינית אינה כוללת רק מגע פיזי, אלא חשיפה מכוונת של איברים אינטימיים או הטרדה מינית מילולית (מרבית הילדים שמדווחים כי עברו פגיעה מינית מדברים על פגיעה שאינה פיזית). לפגיעה מינית השלכות משמעותיות וארוכות טווח ברמה הנפשית והתפקודית, ולכן זיהוי וטיפול מוקדם הוא בעל חשיבות מרכזית.
2 צפייה בגלריה
בגיל הילדות בנים ובנות נמצאים באותה רמת סיכון להיפגע, וברוב המקרים הפגיעות מתבצעות על ידי אדם המוכר להם
(צילום: shutterstock)
סימנים שעשויים לרמז על פגיעה מינית:
- סימנים פיזיים: קושי בהליכה או בישיבה, דימום או הפרשות מאברי המין או פי הטבעת, תלונות חוזרות על כאב, דלקות חוזרות בדרכי השתן, מחלות מין.
- התנהגות מינית לא תואמת גיל או הצגת ידע מיני שאינו תואם גיל.
- הפרעות בשינה: סיוטי לילה, קושי להירדם, התעוררות מוקדמת או שינה מוגברת.
- שינויים חדים במצב הרוח: הסתגרות ועצבות, הופעה של חרדות, התפרצויות זעם.
- שינוי חד בהתנהגות הילד: הימנעות ממקלחת והזנחה הגיינית, הפרעות באכילה, הסתגרות או התנהגות תוקפנית, החרפה בתפקוד הלימודי, חוסר ריכוז, הימנעות מאנשים או ממקומות מסוימים, ניכור ונתק חברתי.
- התנהגות רגרסיבית: הרטבת לילה, חזרה להרטבה במהלך היום, בריחת צואה או עצירות, דיבור תינוקי, מציצת אצבע.
- פגיעות עצמיות, אובדנות.
- בגיל הרך: החמרה של חרדת פרידה וכן חזרתיות של פעילויות שונות, בעיקר במשחק, כמו חיפוש טקס שירגיע.
יש לשים לב למכלול הסימנים המופיעים: לעיתים יופיעו רק חלק, לעיתים הם לא יופיעו כלל אלא בשלב מאוחר יותר, ולעיתים יש סיבות אחרות להופעתם. סימנים אלה לא מחייבים התרחשותה של פגיעה מינית, אך מהווים תמרורי אזהרה לשינוי במצבו הרגשי של הילד, שייתכן שנובע מפגיעה מינית. לכן, בכל מקרה של חשש או ספק, פנו בהקדם לאיש מקצוע בתחום.
שורת חיפוש: סקס ישראליות – פרק 1
חובת דיווח במקרה של פגיעות מיניות
במידה שקיים חשד סביר שקטין עבר פגיעה מינית, לכל אדם ואיש מקצוע יש חובה חוקית ומוסרית לדווח על כך. בהתייעצות עם איש מקצוע המומחה בתחום פגיעות מיניות, ניתן יהיה לחשוב איך לבצע תהליך זה באופן שייטיב עם הילד. אל תחששו לפנות לעזרה.
2 צפייה בגלריה
אם קיים חשד סביר שקטין עבר פגיעה מינית, לכל אדם ואיש מקצוע יש חובה חוקית ומוסרית לדווח על כך
(צילום: shutterstock)
חשיבות החשיפה המוקדמת של הפגיעה
חשיפה מאוחרת וטיפול מאוחר בפגיעה הם בעלי השפעה שלילית על הצלחת הטיפול וצמצום הנזק שנגרם. חשיפה מהירה של הפגיעה היא בעלת פוטנציאל חיובי כפול: מצד אחד, בלימת התוקף וסיום הפגיעה; מצד שני, תחילת תהליך ההתאוששות של הנפגע. מסיבות אלו יש חשיבות גבוהה גם לזיהוי המשתנים שעשויים לעודד את חשיפת הילד לפגיעה שחווה.
גורמים כגון בושה, פחד, חשש שהמשפחה תיפגע, חשש שלא יאמינו - כל אלה עלולים לעכב או למנוע את האפשרות שהילד יחשוף פגיעה שקרתה לו. לעומת זאת, קשר טוב עם מבוגר שהילד סומך עליו הוא גורם מרכזי המעודד את האפשרות שהילד יספר על פגיעה שעבר. מחקרים מצאו שמרבית הילדים שחשפו את הפגיעה, דיווחו שהחשיפה עזרה להם וגרמה להם להרגיש חזקים יותר.
מה צריך להדגיש בשיח עם ילד שמספר על פגיעה מינית
האמינו לילד: התייחסו לדבריו ברצינות והדגישו בפניו שאתם מאמינים לו (סיכוי נמוך שלא יאמר אמת בנושא כזה, וגם אם כן, עדיף לקחת את הסיכון). חשוב להישאר רגועים ולא להגיב בפניקה (או בניתוק רגשי) על מנת שהילד ימשיך לספר לנו ולא ייסגר.
אמרו לילד שהוא לא אשם.
חזקו אותו על השיתוף ועודדו אותו להמשיך לספר: "טוב שסיפרת לי, זה אמיץ מצדך, ואני רוצה לשמוע כל מה שיש לך לספר", "עכשיו אתה לא לבד בזה ונוכל לעזור לך".
הביעו אמפתיה לקושי שהוא מעלה. זה בוודאי קשה לו, מפחיד, עצוב. "אני מצטער לשמוע שעברת חוויה כזאת". להימנע מאמירות שעלולות להישמע שיפוטיות, כמו "למה לא סיפרת עד עכשיו?", "למה הסכמת?" וכו'.
החזירו לילד חוויה של ביטחון ושליטה. הביעו תמיכה בילד והבטיחו לו שתעשו כל שביכולתכם כדי להגן עליו ולעזור לו. הסבירו לו מה יקרה בהמשך (נתייעץ מה הפעולות הנכונות לעשות, נפנה לטיפול, נבטיח מוגנות).
חשוב להימנע מלחקור או לטפל ללא גורם סמכות הרשאי לכך, אלא לפנות להתייעצות עם איש מקצוע בתחום.
ולבסוף זכרו: ילד שעבר אירוע שעשוי לעורר אימה ובהלה, ובחר לפנות להוריו ולחשוף בפניהם את הפגיעה, הוא ילד שמבטא אמון וביטחון בקשר עמכם ובמסוגלות שלכם כהורים להוות מקור תמיכה משמעותי עבורו. אמון וביטחון אלו הם בין השאר תוצר של תקשורת מיטיבה בין ההורה לילדו עוד טרם הפגיעה. חשוב תמיד לחתור לתקשורת מיטיבה ולטפח את הערוץ הזה עם ילדינו, ערוץ שיש בכוחו להפחית מצבי סיכון אצל ילדים ולהגביר את הסיכוי שיפנו לבקשת עזרה במידה שייקלעו לצרה.
משכית פסגות היא עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית במרכז ד"ר טל לתמיכה רגשית ונפשית; ד"ר אילן טל הוא פסיכיאטר ומנהל המרכז
