הליך רשלני וגם רישום רפואי לקוי: בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק לאחרונה פיצויים בגובה 1.9 מיליון שקל (כולל שכר טרחה והוצאות משפט) ליולדת בשל לידת ואקום רשלנית שגרמה לה לנזקים קשים ואשר נעשתה, כך התברר, לצורכי התנסות של המתמחה החדש במחלקה. על פי כתב התביעה, במחלקת היולדות של בית החולים שיבא תל השומר חשבו שמתמחה, שהיה בשלב מאוד ראשוני של ההתמחות שלו, יכול להתמודד עם לידת ואקום מורכבת ומסובכת, למרות שהוא לא עשה הליך רפואי כזה מימיו.
התוצאה: רשלנות רפואית קשה ונזק בלתי הפיך ליולדת, עורכת דין במקצועה, שהפכה לנכה ואף נאלצה לעזוב את עבודתה. ליולדת נגרמה פגיעה קשה בסוגרים שגרמה לה לבעיות תפקודיות נרחבות, חברתיות, מקצועיות ואישיות.
קראו עוד:
המקרה שאירע שבשנת 2018 נחשף בפסק דין שניתן לאחרונה נגד משרד הבריאות, המפעיל של בית החולים תל השומר. בית המשפט קבע, כי במקרה של היולדת היתה עדיפות ברורה לביצוע ניתוח קיסרי, שהיה מונע את הנזק שנגרם לה, אך רופאי בית החולים כלל לא דנו באפשרות הזאת – לא ביניהם ולא עם היולדת.
מתוך פסק הדין: "המתמחה ביצע את הליך הוואקום באופן רשלני, אגרסיבי וממושך, כאשר כיוון המשיכה לא היה נכון. המתמחה גם ביצע בעצמו חתך חיץ ובשל חוסר ניסיונו כשל בכך וגרם לקרע גדול ואחר ניסה לתקנו בעצמו, למרות שרופא בכיר היה צריך לעשות את זה"
היולדת הייתה בת 32 עם היריון ראשון. היא נכנסה לחדר לידה בארבע אחר הצהריים בשל תלונה על הפחתת תנועות העובר. תהליך הלידה היה איטי מאוד. למחרת היום, בחלוף מעל 24 שעות, נראתה לפתע האטה בדופק העובר ובוצעו מספר פעולות לזירוז הלידה, אבל בלילה פתיחת צוואר הרחם עדיין הייתה קטנה.
בשעה ארבע לפנות בוקר החלה למעשה הלידה אבל התהליך התקדם באיטיות רבה. בסופו של דבר הלידה בוצעה באמצעות ואקום והעובר יצא לאוויר העולם סמוך לשעה שלוש אחר הצהריים, מעל 48 שעות לאחר הגעת היולדת לבית החולים. עם סיום הלידה אובחן קרע מיילדותי קשה וחריג והיולדת הועברה לניתוח, אשר לא פתר את הבעיה.
"החלטה רשלנית של בית החולים"
עו"ד אבי שמואלישופטת המחוזי, ארנה לוי, קיבלה את רוב טיעוניה של היולדת ובא כוחה, עו"ד אבי שמואלי, וקבעה: "החלטת בית החולים להטיל על מתמחה צעיר לבצע לידת ואקום מסובכת ומסוכנת, הדורשת מיומנות מיוחדת, במטרה שיעבור הליך לימודי, הייתה רשלנית ומהווה ביטוי לקלות דעת ושאננות מצד הצוות הרפואי.
"המתמחה ביצע את הליך הוואקום באופן רשלני, אגרסיבי וממושך, כאשר כיוון המשיכה לא היה נכון וגם טרם ביצוע הואקום המתמחה לא ידע כי העובר נמצא במנח יוצא דופן ומסוכן של 'עורף לאחור'. המתמחה גם ביצע בעצמו חתך חיץ ובשל חוסר ניסיונו כשל בכך וגרם לקרע גדול ואחר ניסה לתקנו בעצמו, למרות שרופא בכיר היה צריך לעשות את זה".
על הצורך לתת למתמחים להתנסות בהליך רפואי אמרה השופטת: "זה אינו המקרה בו יש למסור למתמחה הנמצא בראשית ההתמחות שלו ביצוע לידה קשה לביצוע ומסוכנת. עם כל ההבנה לרצון ולצורך לאפשר למתמחים להתנסות בביצוע פעולות רפואיות וללמוד. שהות רופאה בכירה במקום לא הספיקה במקרה זה. הטלת הביצוע של הוואקום על המתמחה הצעיר הגבירה את הסיכון לתוצאת ההליך בגרימת נזק קשה ליולדת".
בנוסף לביקורת הקשה על שיבוץ המתמחה הצעיר לביצוע לידת הוואקום, בפסק הדין נקב, כי הרישום הרפואי שנוהל בעניינה של היולדת, על ידי רופאי בית החולים, היה לקוי לכל אורך שלבי הלידה. "במשך ארבע וחצי השעות האחרונות עד ללידה עצמה לא נרשם בתיק הרפואי דבר לגבי בדיקת רופאים וביצוע אבחנה מבדלת. מנח הראש החריג של העובר לא נבדק ולא זוהה והמהלך הבעייתי של הלידה לא עלה כלל לדיון".
תגובת בית החולים תל השומר: "מדובר באחד מסיבוכי הלידה השכיחים ביותר שאינו ניתן לחיזוי ומניעה מראש. במרכז הרפואי שיבא עושים את כל המאמצים על מנת לאפשר ליולדת ללדת בדרך שבה היא בוחרת, עם כמה שפחות התערבויות, תוך שמירה על בטיחות האם והילוד. כך היה גם במקרה זה".
