דיון בוועדת העבודה והרווחה בכנסת חשף - ולא בפעם הראשונה - את הפערים במספרי הפצועים והנפגעים בין צה"ל לבין אגף השיקום במשרד הביטחון. ראש אגף השיקום, לימור לוריא, אמרה בדיון שמתחילת המלחמה נמנו 2,816 מטופלים חדשים באגף השיקום, ואולם לפי העדכון האחרון של דובר צה"ל נפצעו 1,860 חיילים מאז 7 באוקטובר.
ייתכן שהפער הזה בין צה"ל לאגף השיקום נובע מכ-300 פצועי שב"כ, שוטרים ואנשי כיתות כוננות שנפצעו בימי המלחמה. לכך יש להוסיף חיילים שנפצעו באירועי שגרה שאינם קשורים למלחמה, כולל בשטחי כינוס או בדרכים. גורמים המעורים בנושא אומרים שאגף כוח אדם בצה"ל לא סופר ברשימת הפצועים את מי שטופלו במיון והשתחררו בלי אשפוז או מבלי שנקבעה להם חומרת פציעה (כאלה שאפילו לא נספרו בפצועים באורח "קל"). עם זאת, חלק מאותם פצועים יידרשו לשיקום ולטיפול - רבים מהם עלולים לסבול מבעיה נפשית שדורשת טיפול.
בצה"ל מפנים גם למה שנכתב באתר דובר צה"ל שמעדכן מדי יום בשעה 13:00 את מספרי הפצועים: "מספרים אלה לא כוללים את מפוני השגרה שלא כתוצאה מאירוע מבצעי, ומי שהגיעו למיון ולא אושפזו/לא הוגדרה להם חומרת פציעה (כולל קל) ומעלה".
אגף השיקום מטפל בחיילים ששוחררו משירותם הצבאי בגלל פציעתם והקל מאוד בהליכים להכרה בנכותם. בשל כך נדחו הוועדות הרפואיות בארבעה חודשים וכנראה יידחו לשנה שלמה. חשוב להדגיש שלא כל מי שמטופל בידי אגף השיקום יוכר בסופו של דבר כנכה צה"ל, על כל המשמעויות התקציביות הכבדות שיש להכרה שכזו.
ראש אגף השיקום לימור לוריא אומרת ש-91% מהמטופלים החדשים בידי האגף מוגדרים כפצועים קל, 6% בינוני ו-3% קשה. % 48 פצועים בגפיים ו-18% סובלים מתגובות נפשיות ופוסט-טראומה (PTSD). לדבריה, "התפיסה השתנתה. אם פעם היינו מגיעים לפצועים אחרי המלחמה או שהם אלה שהיו פונים אלינו, היום אנחנו מבינים שככל שנקדים להגיע אליהם אולי נמנע בעיות בעתיד. לכן, אגף השיקום נמצא בכל בתי החולים, מגיע אקטיבית לפצועים וברגע שהם מסכימים לקבל טיפול של אגף השיקום הם מקבלים חבילת סיוע להם ולבני משפחתם. החייל ובני המשפחה שלו מקבלים מאיתנו מענים נפשיים וכמובן את כל הטיפולים הרפואיים. קיבלנו אישור לתת מענה במשך שנה ללא צורך בוועדות".
האם אגף השיקום ערוך לטפל בפצועי המלחמה?
(צילום: ערוץ כנסת)
נציגים של נכי צה"ל נפגעי פוסט טראומה קטעו את דבריה של לוריא. נדב וירש, פעיל למען זכויות נפגעי פוסט טראומה, אמר כי אגף השיקום לא ערוך לטפל בנפגעי המלחמה: "תגידו את האמת. המצב לא טוב. אין לכם את המשאבים ולא את העובדים לטפל באנשים האלה. אתם מפקירים את הלומי הקרב וגם את הנפגעים פיזית".
אביחי לוי, נכה צה"ל שסובל מפוסט-טראומה, אמר: "אתם מדברים על הנכים החדשים והנכים שיושבים פה מופקרים. אני הפכתי לאלכוהליסט ואלים. יש לי חובות של יותר מ-800 אלף שקל. אני מחכה לרכב שירות, להלוואה, מתחנן שנה וחצי לפשיטת רגל. אני נלחם כל יום. איפה עובדי השיקום? אני הלכתי להיהרג בשביל כל אחד ואחת פה ואני זועק לעזרה".
יו"ר ארגון נכי צה"ל, עו"ד עידן קליימן, אמר בדיון: "הקרבות שהיו פה לא דומים לכלום שהיה בעבר. אנשים עברו לחימה וראו דברים מטורפים וזה צף. אנחנו מצפים ללפחות 10,000 נפגעי פוסט-טראומה, בנוסף ל-5,000 עם פציעות פיזיות ואנחנו חייבים להשקיע בפעילות מניעה. כיום אנחנו פועלים בשיתוף פעולה הדוק עם אגף השיקום וצה"ל ומסייעים לפצועים במה שצריך. בתי החולים משחררים אנשים מהר בגלל כמות הפצועים ואסור שאנשים יישארו לבד".
סיגל לוריא הודתה בדיון בכנסת שאגף השיקום במשאביו הנוכחיים לא יוכל לספק מענה לכלל הפצועים ולנכי צה"ל הקיימים וקראה לתגבור והקצאה נוספת של משאבים ועובדים לאגף: "אנחנו בקשר עם הגורמים הרלוונטיים בנוגע לזה. צריך לשחרר ביורוקרטיות, לפתוח את היד ואת הלב ולאפשר את זה".
יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) דרש ממשרדי הממשלה ואגף השיקום לעמוד בהתחייבויותיהם כלפי הוועדה וחברי הכנסת ולוודא כי אגף השיקום יקבל מספיק כוח אדם כדי לתת מענה לצרכים להחלטות שאושרו טרם המלחמה. עוד הצהיר כי אם ההתחייבויות לא ימומשו, הוועדה תחייב את ביצוען בחוק.
