יש רק דבר אחד שבלעדיו אני לא יוצאת מהבית: האוזניות שלי. בעיר רועשת ובעולם צווחני, האוזניות מפרידות ביני לבין מטרדי הרעש הנוכחים תמידית ברקע: אופנועים, תינוקות צווחים, נהגים צועקים ומקללים. אלו אומנם אוזניות פשוטות וכמעט רנדומליות, מאלו שנמכרות בזול בקיוסקים, אבל למעשה הן הרבה יותר מחתיכת פלסטיק צבועה בלבן. האוזניות הן השריון שלי מפני העולם. לאבירים בימי הביניים היו קוביות מתכת נוצצות על החזה כשהם יצאו לשדה הקרב, ולי יש אוזניות לבנות באוזניים שבהן אני חמושה מול העולם. היתרונות מוכרים: זרים ברחוב יפנו אלייך פחות, ואת יכולה ליהנות מאשליה של אוטונומיה במרחב גם במקום רועש. במקום רחשי הזולת, האוזניות פותחות בפניי את אוטוסטרדת הספוטיפיי. וכך, כדי להטביע את הסביבה, אני מגבירה עוד ועוד, עד לווליום המקסימלי. אך בכל פעם כזו, כך מתברר, אני פוגעת באופן אקטיבי בטווח השמיעה שלי. זה הפריע לי פחות כשהייתי טינאייג'רית שנהנתה להפציץ בווליום עם הראמונז בדיסקמן, אבל כבוגרת שאוהבת מוזיקה, חוסר ההבנה שלנו לגבי מה שהאוזניים שלנו צריכות ויכולות לספוג במהלך היומיום מדאיג בעיניי.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
שמיעה היא חוש פסיבי. כדי למשש, אנחנו צריכים לגעת. השמיעה פשוט שם, אלא אם נפריע לה באמצעות אטמים. כחוש שלא דורש מאמץ, אנחנו נוטים לקחת אותו כמובן מאליו. המומחים, עם זאת, מזהירים ומבהירים כי עלינו להנמיך ומיד. בכל פעם שאנחנו מגזימים עם הווליום אנחנו עושים נזק, והוא מצטבר. אם זה נשמע לכם חזק, סימן שזה חזק מדי.
"העוצמה שבה אנו מאזינים צריכה להיות 60% ממקסימום עוצמת הצליל של המכשיר", ממליץ ד"ר יהב אורון, מנהל יחידת שמיעה ודיבור ומרפאת אף אוזן גרון בבית החולים איכילוב. "עוצמה ומשך הם שני הפקטורים החשובים ביותר של האזנה באוזניות. כשאנחנו מתחילים לאבד את השמיעה אנחנו נכנסים למעגל כשפים כי אנחנו לא שומעים טוב, ואז מגבירים עוד ויוצרים עוד נזק".
למעשה, מסביר ד"ר אורון, כשאנחנו מגבירים את הווליום אנחנו מייצרים רעש ישיר שמסוכן לבריאות שלנו, כזה שבתעשייה למשל היו מתמגנים מפניו. "התחרות עם הרעש מסוכנת. כשאנחנו מנסים להתגבר על רעשי הסביבה, אנחנו מגבירים את הווליום ל-80 או ל-100 דציבלים. כשיש רעשים כאלו בתעשייה, אנחנו מבקשים מהעובדים להגן על האוזניים שלהם".
איך אנחנו יכולים להתמודד עם הסכנה הזו?
"צריך להיות מודעים ולהגביל את עצמנו. אנחנו צריכים לעשות הפסקות, למשל בכל חצי שעה לקחת הפסקה של חמש דקות. אם אתם לא רוצים לשמוע את הסביבה שלכם, עדיף להשתמש באוזניות מבטלות רעשים".
מה מייצר את הבעיה?
"כשאנחנו חושפים את תאי השערה שלנו לרעש רציף, הם נפגעים. תאים אלו מתווכים ומעבירים את הצלילים פנימה, ומבצעים את ההמרה של המידע אל המוח. חשיפה מתמשכת לרעש מזיקה להם יותר. אם ניתן להם להתאושש בין החשיפות לרעש, נגדיל סיכוי לכך שלא נסבול מפגיעת רעש".
הבעיה, מסביר ד"ר אורון, היא שאין לנו כיצד להחזיר את השמיעה שאבדה. "אי אפשר להחליף אוזן שניזוקה בגלל רעש. אפשר לשקם באמצעות מכשירי שמיעה".
האם הנזק תלוי בסוג הרעש או שרק עוצמת הדציבלים חשובה?
"יש אזורים באוזן שרגישים יותר לנזקי רעש, בדרך כלל בתדרים הגבוהים יותר, אבל זה לא אומר שניתן להיחשף לבאסים, התדרים הנמוכים, בשלווה. גם הם בעוצמה גבוהה יפגעו באוזניים שלנו ויורידו את השמיעה. הפגיעה הראשונית הקלאסית היא בדרך כלל בתדרים הגבוהים".
האם האוזניות גורמות לנזקים חמורים בגילים צעירים יותר?
"כן. אנחנו רואים את הנזק אצל אנשים יותר ויותר צעירים. אנחנו רואים בעיות שמיעה עצביות ותחושתיות בגילים צעירים יותר מבעבר. ההסבר הוא השימוש המוגבר באוזניות. הצעירים ביותר שמטופלים בנושא הם סביב גיל 17. כמובן שזה גם תלוי גיל וגנטיקה, אבל בגלל תוספת חשיפה של רעש, גם אנשים צעירים נזקקים למכשירי שמיעה".
לפי ד"ר ניר פינק, חבר סגל בכיר במחלקה להפרעות תקשורת באוניברסיטת אריאל וראש המעבדה למחקרי אקוסטיקה ורעש ובנוסף מדען ראשי בחברת "Betear", עלינו להקפיד על המינון של הרעש שמותר לנו ולא יגרום לפגיעה שמיעתית. כפי שלא נגזים בכמות הסוכר שנצרוך ביום אחד, כך אנחנו צריכים להקפיד שלא לחרוג ממכסת הרעש המותרת לאוזנינו.
"הרבה אנשים גורמים לעצמם נזק שמיעתי כי הם לא חשופים לאיש מקצוע, גהותן למשל, שמעריך את החשיפה שלהם לרעש", מסביר ד"ר פינק. "כשאנחנו רוכשים אוזניות ומשתמשים בהן באמצעות הטלפון הנייד, אנחנו לא יודעים בפועל מה סף הרעש שאנחנו חשופים אליו. קיימת מנה יומית מותרת לחשיפה לרעש. אם נחרוג ממנה, נגרום לעצמנו נזק שמיעתי".
מהי המנה המותרת?
"המנה היומית המותרת היא חשיפה מתמשכת של שמונה שעות לרעש ובעוצמה של 85. הנזק השמיעתי נובע משקלול של משך חשיפה ועוצמת הרעש. כלומר, אם ניחשף לעוצמה גבוהה יותר, למשל 88 דציבלים, זמן החשיפה המותר הינו ארבע שעות בלבד וחריגה ממנו עשויה להתבטא בתחושה של ירידה שמיעתית. לעיתים נראה התראה בטלפון הנייד אודות האזנה בעוצמה גבוהה, אבל מתעלמים ממנה, אומרים לעצמנו 'זה רק שיר אחד, לא נורא'. אסור להתעלם מהאזהרה הזו".
לפי המרכז האמריקאי לבקרה ומניעה של מחלות (CDC), רמת הווליום של המכשיר הסלולרי הממוצע נעה בין 105 דציבלים ל-110 דציבלים. רעש מתחת ל-60 דציבלים, שאופייני למשל לשיחה או להמהום של מזגן, לא יגרום נזק. ברגע שאנחנו חוצים את רף ה-80 דציבלים, עלול להיגרם נזק לצמיתות. לפי האתר של המרכז, האזנה בווליום של 110-105 דציבלים במכשירים שלנו, בין אם מדובר בטלוויזיה, ברדיו רועש או באוזניות, עלולה לגרום לנו נזק תוך פחות מחמש דקות.
חשיפה ממושכת לרמות גבוהות של דציבלים היא אחת הסיבות המרכזיות לאיבוד שמיעה. כפי שהסביר ד"ר אורון, בשנים האחרונות יש עלייה בנתונים, בעיקר בקבוצות גיל צעירות, ובהן ילדים ומתבגרים. לפי ה-CDC, יותר ממיליארד איש בקבוצת הגיל 35-12 נמצאים בסיכון גבוה לאובדן שמיעה עקב האזנה לא בטוחה.
ישנם גם נתונים מלחיצים אף יותר: מומחים מארגון הבריאות העולמי (WHO) שחקרו את הנושא מצאו שעד שנת 2050, כ-2.5 מיליארד אנשים יחוו אובדן שמיעה בדרגה כלשהי. בנוסף, כ-700 מיליון איש יזדקקו לשיקום שמיעתי. הסיכוי לפגיעה בשמיעה קיים אצל 12% מהאוכלוסייה הרחבה, ולפי ארגון הבריאות העולמי כ-33% מכל המקרים של איבוד שמיעה מתרחשים עקב חשיפה לרעשים חזקים.
"חשוב לשמור על איזון בין הנאה מהחוויה של שימוש באוזניות לבין הצורך להגן על השמיעה", מדגישה האודיולוגית וקלינאית התקשורת כוכב סיבידיה. בעבודתה בקליניקה במחוז הדרום במכבי שירותי בריאות היא רואה מקרים רבים של נזק מאוזניות בגילים צעירים. סיבידיה נזהרת מלבצע הכללות מכיוון שלא חקרה את הנושא, אך אומרת שנבדקים רבים בגילי העשרה המוקדמים מדווחים שהם משתמשים באוזניות וחווים אובדן שמיעה. "רבים מהם אומרים לנו שהם מבצעים שימוש לאורך זמן ובעוצמה חזקה באוזניות", היא מסבירה.
בנוסף לחוקי ההאזנה הנכונה שהוזכרו (להנמיך, להגביל חשיפה, לבצע הפסקות), סיבידיה מזהירה מפני נזק מצטבר. "חשוב לדעת שהנזק לשמיעה מצטבר לאורך הזמן. אם יש הרבה חשיפות קצרות לצלילים חזקים, זה ייצור נזק. כלומר, כשאנחנו נחשפים לרעש גדול במועדונים, באירועים או בהופעות ענק רועשות, אנחנו יוצרים נזק. זה בידיים שלנו למנוע את זה".
יש אינדיקציה כלשהי לדעת מהו הווליום הנכון?
"גם ווליום שנראה לנו נוח עלול להזיק. בהאזנה באוזניות, צריך לשאוף להגיע לעוצמה שמאפשרת לנו להבין את הנאמר. אנחנו צריכים להיות מודעים לגורמי הסיכון כדי לבצע החלטות מושכלות לגבי השימוש שלנו, ולהפחית את הסיכונים".
בנוסף, ישנו "אובדן שמיעה סמוי", מסבירה סיבידיה. "זוהי השלכה נוספת של שימוש לא נכון באוזניות. לא בהכרח נזהה את אובדן השמיעה הזה, מפני שבבדיקת שמיעה שגרתית אנחנו בודקים עד תדר מסוים. למשל, עד 8,000 הרץ. ייתכן שהנזק נעשה בתדרים הגבוהים יותר. כלומר, יש ירידה בשמיעה אבל לא נזהה אותה. מצד שני, ישנו חוסר תפקודי ביומיום. לכן זה נקרא 'אובדן שמיעה סמוי'. אנחנו לא מודעים אליו אבל מרגישים את ההשלכות שלו".
סיבידיה מצביעה על תופעות נוספות שעלולות להתרחש עקב חשיפה מוגברת לרעשים, כמו טינטון - תסמונת שבה ישנם אשליה של קול ומעין צפצופים באוזניים, שאינם מרפים מאלו שסובלים מהם. הם עלולים להקשות על השינה ועל התפקוד היומיומי. התופעה הזו נגרמת בין השאר עקב ירידה בשמיעה.
"טינטון זו תפיסה שלנו של צליל או רעש מתמשך באוזניים או בראש. בפועל, אין קול בחוץ", מסבירה סיבידיה. "אנחנו יודעים שטינטון משפיע באופן משמעותי על אורח החיים שלנו. בגלל שהוא מאתגר לטיפול, המפתח הוא מניעה. אין לי הרבה מה להציע לאלו שסובלים מטינטון. אפשר לנסות להבין מה סוג התדר והמשך שלו, אבל הטיפול עצמו לא קיים כיום".
אחד הנושאים המקטבים בתחום ההגנה על האוזניים הוא הנזקים הפוטנציאליים של סוגי אוזניות שונים. בעוד רובנו מתלבטים בין נוחות תפעול ונשיאה לבין שיקולי אסתטיקה, או בוחרים במחיר הנמוך ביותר, רופאי האוזניים טרם הגיעו להכרעה אם הנזק גדול יותר באוזניות שנכנסות לאוזניים (in ear), ומתיישבות בתוך תעלת האוזן שלנו, או באלו שמכסות את האפרכסת ואפילו לוחצות עליה (over the ear).
"ישנה מחלוקת", מאשר ד"ר אורון. "אישית אני חושב שעדיפות אוזניות over the ear (אוזניות על האוזניים). יש תוספת של כמה דציבלים כשאנחנו משתמשים באוזניות בתוך האוזניים. הם יכולים להיות משמעותיים, זה לא דבר של מה בכך, ולכן עדיפות האוזניות שעל האוזניים. עם זאת, גם האוזניות האלו עלולות לגרום נזק בשימוש לא נכון".
האוזניות שבתוך האוזן, מסביר ד"ר אורון, אינטנסיביות יותר. "אין בריחה או פיזור של האנרגיה האקוסטית, הכול מוזן ישירות לתוך התעלה. בנוסף, אוזניות בתוך האוזן יכולות להיות מקור לגירוי בתוך התעלה. זה לא בריא להיות עם אוזניות זמן רב כי האוזן אמורה להיות מאווררת. לכן עדיף להפחית בשימוש".
