בחסות נובו נורדיסק ללא התערבות בתכנים
מסכים, קורונה, מלחמה ומשפיענים שמבשלים כל היום בטיקטוק – אלה הן רק חלק מהסיבות לעלייה בשיעורם של ילדים ובני נוער הסובלים מעודף משקל או השמנה. אלא שבעוד בקרב המבוגרים הולכת ומתבססת ההכרה כי השמנה היא מחלה כרונית, בקרב הצעירים לא תמיד תופסים את הבעיה בזמן. לטיפול הלקוי עלולות להיות השלכות בריאותיות כגון סכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב וריאות ועוד. ההשלכות הנפשיות קשות אף הן: ילדים ובני נוער הסובלים ממחלת ההשמנה עלולים לחוות קשיי הסתגלות חברתית ודימוי עצמי נמוך.
הנתון המדאיג במיוחד מראה כי כ-85% מהילדים שסובלים ממחלת ההשמנה הופכים להיות מבוגרים שסובלים מהמחלה. בכנס מיוחד, שנערך לכבוד יום ההשמנה הבינלאומי, נדרשו שורה של רופאים ואנשי מקצוע לסוגיות הללו. בין השאלות הבוערות על הפרק - האם מי שסובל ממחלת ההשמנה בילדותו, נגזר עליו לסבול ממנה לאורך כל חייו? מה הסכנות במחלת ההשמנה שאינה מטופלת בילדות? מה תפקידם של הרופאים ומה תפקידם של ההורים בהתמודדות עם המצב?.
צפו בדיון:
טיפול במחלת ההשמנה: ילדים ובני נוער
"את השינוי צריך לעשות כבר מגיל שנתיים-שלוש", קובע פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת. לדבריו, "זה האתגר העיקרי – לשנות את ההרגלים מגיל צעיר. ילד שישתה מים מגיל צעיר מאוד במקום שתייה מתוקה תוססת, ימשיך לשתות מים כשיגדל. אותו הדבר לגבי אכילה. עד גיל ארבע קל מאוד לעשות שינויים שהמוח יקלוט. אבל ילד שסובל ממחלת ההשמנה בגיל 6, כנראה יסבול ממנה גם בגיל 17". פרופ' רז מוסיף כי על פי מחקרים שנערכו בבריטניה בנושא, שיעור התמותה של בני 50, שסבלו ממחלת ההשמנה בגיל 17, ממחלת הסוכרת וממחלות לב הוא פי ארבעה מבני אותו הגיל שלא סבלו ממחלת ההשמנה בשנות העשרה.
הטיפול מתחיל כבר בגיל חמש
אז מתי, למעשה, מתחיל הטיפול? ד"ר שרון דמול-אליאז, מומחית אדוקרינולוגיה ילדים, מדווחת כי כבר בגיל 5 מגיעים ילדים למרפאה לצורך טיפול במחלת ההשמנה. "התקשורת נעשית בעיקר מול ההורים", היא מסבירה, "צריך לעורר בהם מוטיבציה, כך שיצליחו ליצור תא משפחתי שבו הם יכולים לספק דוגמה אישית – למשל להקפיד על ספורט ועל ארוחות משפחתיות, על שיח משפחתי סביב השולחן, כך שהאכילה לא מתבצעת מול המסכים".
אחד החששות שעולים במהלך הטיפול במחלת ההשמנה בקרב ילדים, בעיקר אצל משפחות שבהן גם ההורים סובלים מהמחלה, הוא שלא ניתן לטפל בה משום שיש בה מרכיב גנטי. אולם ד"ר דמול-אליאז מבהירה כי ניתן לטפל במחלת ההשמנה גם במקרים כאלה: "נכון שיש גנטיקה, אבל יש גם סביבה – ובסביבה אפשר לטפל ולהוביל לשינוי".
פרופ' יעל לבנטל, מנהלת המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בילדים בבית החולים דנה ע"ש דנה דואק בתל אביב, מסבירה כי בקהילת רפואת הילדים לקח שנים ארוכות עד שהשתרשה ההבנה שהשמנה בקרב ילדים היא מחלה. לדבריה, כדי לטפל במחלת ההשמנה בקרב ילדים ובני נוער, יש צורך בטיפול מותאם אישית, כאשר המטרה היא למקם את הבריאות במרכז הטיפול – ולא את המשקל. ההתאמה האישית באה לדי ביטוי גם בטיפול שהוא רב מערכתי. כלומר טיפול על ידי תזונאית, רופא המתמחה בהשמנת ילדים ולעיתים גם טיפול רגשי רלוונטי. בדומה למבוגרים גם אצל ילדים ובני נוער נוכל לדבר על מדרגות טיפול - תחילה שינוי באורח החיים, ובהמשך גם טיפול תרופתי.
"הטיפול הוא הרבה יותר ממספרים, מה-BMI או מהמשקל עצמו", היא מדגישה. "אנחנו שמים דגש על הרכב הגוף, אנחנו רוצים לשמור את מסת השריר, לבנות שרירים ולהרגיל את הילדים לנהל הרגלי חיים בריאים, למשל הקפדה על שינה מספקת, כי יש היום הרבה קשר בין היעדר שינה להשמנה ולתחלואה; על הרגלי תזונה בריאים; ועל פעילות גופנית, כאשר ההמלצה היא פעילות של 60 דקות ביום. למרבה הצער, אחוז קטן מאוד מבצע פעילות גופנית".
לדברי פרופ' רז, היעדר פעילות גופנית מהווה בעיה חמורה בקרב מי שסובל ממחלת ההשמנה בפרט ובמדינת ישראל בכלל. "בבתי הספר בארץ יש רק שעתיים של חינוך גופני", הוא מסביר. "אבל מחקרים מראים שהזמן הממוצע במהלכו ילד מבצע פעילות גופנית במוסד הלימוד הוא 15 דקות בשבוע בלבד. זאת בעיה יסודית שהמדינה צריכה לשנות".
להתמודד עם המחלה בעזרת המסכים
ד"ר סיגל סופר, דיאטנית ראשית בקופת חולים מאוחדת, מתייחסת לטיפול במחלת ההשמנה בקרב בני נוער. "בן נוער צריך עזרה של מבוגר, אבל המבוגר לא יכול לעשות את זה במקומו, כמו עם ילדים קטנים יותר", היא אומרת. לדבריה, אחת הבעיות בקרב בני הנוער היא שהם לא מגיעים לפגישות הקריטיות עם גורמי המקצוע משום שהם דבוקים למסכים. "אז יזמנו תוכנית שנקראת 'לצאת מהמסכים' בעזרת המסכים, ואנחנו מצליחים להגיע אליהם דרך הדיגיטל".
פרופ' לבנטל מוסיפה כי בעיה נוספת שנעוצה בצפייה ממושכת במסכים מתעוררת בעקבות הטרנדים העכשוויים של מובילי דעה בתחומי הבישול והאפייה. "בני נוער צופים המון במשפיענים שמבשלים ואופים, וזה מעורר את החשק לרצות לאכול כל הזמן", היא אומרת. "לכן אני מבקשת מהמטופלים להתמקד פחות במסרים האלה. מהלך נוסף שאני מציעה הוא צפייה בסרטונים לחיזוק שרירים – רק 7 דקות ביום".
לצד הכלים הפרקטיים שמסייעים בשינוי הסביבה ובהקניית הרגלים בריאים יותר, מצטרף גם הטיפול התרופתי. פרופ' רז מסביר כי טיפול כזה ניתן רק לבני נוער מגיל 12 ומעלה משום שטרם הסתיימו המחקרים בנושא לגבי גילאי 6-12. "צריך לקבוע קווים מנחים לטיפול במחלת ההשמנה, שיתחילו בגילאים צעירים מאוד וימשיכו לגילאי הנוער", הוא מוסיף. לדבריו, יש צורך במאמצים לאומיים כדי להתמודד עם המחלה, לקדם הרגלי תזונה נכונים ופעילות גופנית כבר מגיל צעיר, ולדאוג למעורבות התא המשפחתי, מערכת החינוך והמדיה.
בחסות נובו נורדיסק ללא התערבות בתכנים
