בשנה האחרונה פורסמו נתונים רבים על עלייה בהתמכרויות לחומרים מסוכנים בישראל. עכשיו מפרסמים המרכז הישראלי להתמכרויות וקופת חולים כללית מחקר שמאשר כי בשנים האחרונות חלה בארץ עלייה חדה בשימוש במשככי כאבים (אופיואידים) הן בקרב בגירים והן בקרב בני נוער. התמכרות למשככי כאבים כבר הוכרזה כמגפה בארצות-הברית, שם נרשמו, רק בשנה האחרונה, למעלה מ-100 אלף מקרי מוות משימוש לא נכון במשככי כאבים.
קראו עוד:
המחקר בישראל מעיד כי מספר המבוטחים בכללית שהיו מכורים לאופיואידים ב-2019 היה יותר מכפול מהמספר ב-2013: 271 לעומת 126. גדל גם מספר המבוטחים שאובחנו עם הפרעת שימוש באופיואידים (168 ב-2019 לעומת 78 ב-2013), וגדל מספר המבוטחים שמתו ממנת יתר כתוצאה משימוש באופיואידים (85 לעומת 45).
יודגש כי מספרים אלו מתייחסים רק לקופת חולים כללית, ושמספר המכורים שאינם פונים לטיפול ואינם מוכרים לרשויות הוא הרבה יותר גדול.
1 צפייה בגלריה
משככי כאבים מסוג אוקסיקודון. "ההתמכרויות גורמות לבזבוז משאבים אדיר"
(צילום: Shutterstock)
"אחד מכל עשרה ישראלים מתמודד עם התמכרות", אומר פרופ' שאולי לב-רן, מייסד שותף ומנהל אקדמי במרכז הישראלי להתמכרויות. "מי שמתמודדים עם התמכרות הם לא אלה שנהוג לחשוב עליהם כמכורים: לא מדובר בדרי רחוב או במכורים להרואין, אלא בכולנו. ההתמכרות פוגעת בכל המעמדות ובכל המגזרים, בכל העשירונים הסוציו-אקונומיים ובכל המגדרים".
לפי המחקר, שיעור ההתמכרות בקרב החילונים עומד על 11.3%; בקרב המסורתיים השיעור זהה; בקרב הדתיים - 11.7%; ואצל החרדים - 5.9%.
עוד מתברר, שההוצאות החודשיות של קופות החולים על אדם שמאובחן עם הפרעת שימוש או התמכרות לתרופות מרשם אופיואידיות הן פי 5.2 בממוצע בהשוואה לאדם ללא אבחון כזה: 3,555 שקל בחודש לעומת 681.
מתברר גם ששיעור ההתמכרות לתרופות מרשם בישראל גבוה יותר בהשוואה לשלוש מדינות גדולות לפחות: 4% בישראל לעומת 2.3% בקנדה, 3% בארה"ב ו-3.4% באנגליה.
הנזקים הבריאותיים שההתמכרות עלולה לגרום: שבץ, צהבת, מחלת ריאות, השמנת יתר, יתר לחץ דם ועוד. וזה עוד לפני שבוחנים את הנזק האישי של כל מכור בכל הקשור למקום עבודתו והתנהלות חייו.
פרופ' שאולי לב-רן: "אחד מכל עשרה ישראלים מתמודד עם התמכרות. מי שמתמודדים עם התמכרות הם לא אלה שנהוג לחשוב עליהם: לא מדובר בדרי רחוב או במכורים להרואין, אלא בכולנו. ההתמכרות פוגעת בכל המעמדות ובכל המגזרים, בכל העשירונים הסוציו-אקונומיים ובכל המגדרים"
"יש פה מגפה שקטה שפרצה עוד לפני הקורונה ושגורמת נזקים אדירים לכולם: גברים, נשים וגם ילדים ובני נוער, שאצלם אנחנו רואים עלייה בשימוש בחומרים ממכרים בתקופת הקורונה", אומר פרופ' לב-רן. "החל מ-2015 קופות החולים מממנות טיפול בבריאות הנפש. אדם שמתמודד עם דיכאון - קופות החולים משלמות על זה. אבל אם אני חייל שסובל מפוסט טראומה, מכאבים כרוניים ומהתמכרות למשככי כאבים - אני 'יתום טיפולי' במדינה. ישלחו אותי למשרד הרווחה לטיפול פסיכולוגי, למשרד הבריאות ולקופות החולים. אנשים שקשה להם לצאת מהבית, לא ייצאו לשלושה מוקדים כדי לקבל טיפול. המשמעות: כ-90% מאלו שמתמודדים עם התמכרות, לא זוכים לטיפול. רק כ-10% מהמכורים - מטופלים.
"ההתמכרויות גורמות לבזבוז משאבים אדיר: ככל שיש יותר שימוש לרעה בחומרים, גדלים מספר האשפוזים ומספר האשפוזים החוזרים. קופות החולים משלמות הרבה יותר על טיפולים ואשפוזים כי לא מטפלים במכורים כמו שצריך".
"הטיפול בהתמכרויות נשאר בצד"
הבוקר (ג') התכנסה הוועדה המיוחדת של הכנסת, שדנה בהצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, כדי לדון בהעברת הטיפול במכורים לאחריות קופות החולים.
ד"ר פאולה רושקה, מנהלת המחלקה לטיפול בהתמכרויות במשרד הבריאות, אמרה: "הטיפול בהתמכרויות נשאר בצד. הרבה אנשים הופכים להיות חולים ופסיכוטיים בעקבות החומרים שהם לוקחים. הרבה שירותים עלולים לקרוס אם המעבר יעשה בצורה בלתי מבוקרת ומהירה. הוקמה ועדה במשרד הבריאות, שאנחנו שותפים לה. ביצענו הרבה דיונים, ואנחנו לקראת סיום הסקת המסקנות. רוב הקופות מבינות שהן צריכות לקחת על עצמן משהו, אפילו באופן מדורג, אבל יש קופות שמתנגדות לזה. אנחנו נחייב אותן, לפחות במקרים מסוימים של תחלואה נפשית מלווה בהתמכרות וטיפול בהתמכרות לתרופות מרשם. הזיהוי המוקדם של האנשים שמתחילים להתמכר צריך להיות גם בקופות החולים".
יו"ר הוועדה, ח"כ שרן השכל, מסרה: "אני מבינה את המצוקות של הקופות. אנחנו מתכוונים לעשות פה טיפול שורש יסודי. אני מציעה שבוועדת החינוך נכנס את המועצה להשכלה גבוהה ואת האוניברסיטאות ונקיים שם דיון חירום בנושא. לא נפטור את קופות החולים מטיפול בהתמכרויות. כשלקופות תהיה שליטה על הטיפול, הן יידעו לתת טיפול מיטבי וגם לחסוך בין 30 ל-40 מיליון שקל בשנה על טיפולים עודפים לאותם אנשים שמגיעים למצבים קשים".
