"איך מתחילים לבדוק אם יש בעיה?"; "האם יש להגיע לבדיקה בצום?"; "צריך להפסיק עם התרופה לפני?" אלו השאלות הנפוצות. כמה נפוצות? ההערכה היא שכל ישראלי עשירי יאובחן במהלך חייו עם הפרעה כלשהי בבלוטת התריס וסביר שעוד רבים יסבלו מתסמינים מבלי להיות מאובחנים. לרוב מדובר בנשים הסובלות מתת-פעילות של בלוטת התריס (או בקיצור: תת-תריסיות), העלולה לפגוע בבריאות ובעיקר באיכות החיים.
קראו עוד:
במצב של תת-תריסיות, קצב חילוף החומרים מוּאט, ויסות החום מתחיל להשתבש ומאזן האנרגיה נוטה לעודף. במקרים מתקדמים, מרגישים עייפים יותר, קשה לשמור על משקל תקין, ובין היתר עלולים לפתח אי סבילות לקור, נשירת שיער, עצירות ודכדוך.
הטיפול הקונבנציונלי אמנם כולל תרופות, אך ידוע שהבלוטה מושפעת גם מתורשה, מצב נפשי, מצב מערכת החיסון, תזונה ועוד. בלי בדיקות מותאמות אישית בתדירות הרצויה, או ללא ידע חשוב לקראתן, קשה להתאים טיפול יעיל לתת-תריסיות.
1 צפייה בגלריה
ידוע שהבלוטה מושפעת גם מתורשה, מצב נפשי, מצב מערכת החיסון, תזונה ועוד
(צילום: shutterstock)
בירור תת-תריסיות: בדיקות הדם הנחוצות
בדיקת TSH
- מה בודקים: ריכוז של ההורמון TSH המופרש מבלוטת יותרת המוח. הורמון זה משפיע על בלוטת המגן לייצר את הורמוני הבלוטה T3 ו־T4.
- מטרת הבדיקה: בירור ראשוני של תפקוד בלוטת התריס.
- מתי מומלץ לבצע: בחשש לתת-תריסיות או יתר-תריסיות. ניתן לשקול את ביצוע הבדיקה גם כאשר רוצים לנטר את תפקוד הבלוטה כאשר מטופלים תרופתית או מעוניינים בייעוץ תזונתי לבלוטת התריס.
- ערכי הבדיקה: 0.5 עד 4.8 מיל' יחב"ל לליטר (עשוי להשתנות בהתאם לערכי הייחוס במוסדות רפואיים, טווחי גילאים ושלבי היריון שונים).
- פענוח התוצאות: ערך גבוה מהטווח עלול ללמד על תת-תריסיות (למעט מקרים של חום, זיהום ומחלות שונות). לעיתים קיים פער זמנים של מספר שבועות בין התייצבות הורמונלית לחזרה של TSH לטווח הנורמה.
בדיקת FT4
- מה בודקים: ריכוז של ההורמון T4 חופשי המיוצר בבלוטת התריס.
- מטרת הבדיקה: להשלים בירור כשהערך של TSH גבוה או נמוך מהתקין.
- ערכי הבדיקה: הטווח התקין של FT4 עשוי להשתנות בין מוסדות רפואיים, גילאים, שלבי היריון שונים ובעת נטילת תרופות מסוימות (למשל אנטי-אפילפטיות).
- פענוח התוצאות: לרוב, ערכים נמוכים מצביעים על תת-תריסיות.
בדיקת FT3
- מה בודקים: ריכוז של ההורמון T3 חופשי. הורמון זה מיוצר בבלוטת התריס בהשפעת ההורמון TSH ומושפע גם משינוי בהורמון T4 (הכולל הפחתת אטום יוד בודד). המהימנות של 3FT מוגבלת ולכן הבדיקה לא נמצאת בשימוש שגרתי ברוב המוסדות הרפואיים בארץ.
- מטרת הבדיקה: הערכת חילוף חומרים ראשונית של בלוטת התריס או השלמת בירור כאשר ערך FT4 אינו תקין. בין היתר, ניתן לברר האם מדובר במצב שבו הורמון ה-TSH גבוה ו-FT4 ו/או FT3 נמוכים מהנורמה (תת-תריסיות קלינית) כחלק מהערכה ראשונית אודות המרה לקויה של T4 ל- T3.
- ערכי הבדיקה: הטווח התקין של FT3 עשוי להשתנות בין מוסדות רפואיים, גילאים ושלבי היריון שונים.
- פענוח התוצאות: ערכים נמוכים, יחד עם ממצאים אחרים, עלולים להצביע בדרך כלל על תת-תריסיות קלינית.
בדיקת נוגדני TPO
- מה בודקים: נוכחות נוגדנים עצמיים בדם לתירואיד פראוקסידאז, האנזים (חלבון תפקודי) החשוב ליצירת T3 ו-T4 בבלוטת התריס.
- מטרת הבדיקה: בירור קיומן של מחלות אוֹטוֹאימוּניוֹת (נוֹגדנוּת עצמית) של בלוטת התריס, כגון דלקת ע"ש האשימוטו (השימוטו) ותהליכי המשך של המחלה ע"ש גרייב (גרייבס).
- ערכי הבדיקה: הטווח התקין של נוגדני TPO עשוי להשתנות בין מוסדות רפואיים שונים.
- פענוח התוצאות: ערכים גבוהים מעל לטווח התקין עלולים להצביע על נוֹגדנוּת עצמית של בלוטת התריס. לחלק קטן מהאנשים (כולל קרובי משפחה של חולי השימוטו וגרייבס) יש רמת נוגדני TPO חריגה, ללא מחלה פעילה כלשהי בעת הבדיקה או בכלל.
איך להתכונן לבדיקות
הבדיקות אינן מצריכות צום מקדים. ברוב המקרים, יש ליטול את התרופות השגרתיות (כולל לטיפול בתת-תריסיות), אלא אם הומלץ אחרת ע"י הרופא המטפל, אולם יש להימנע מכל תוסף תזונה המכיל ביוטין לפחות 48 שעות קודם לבדיקה, כדי לצמצם השפעה על התוצאות. לנוטלות תכשירים מכילי אסטרוגן (לרבות גלולות למניעת היריון וטיפול הורמונלי לאי פריון או גיל המעבר), תתכן עלייה קלה בתוצאת ה-TSH.
הבדיקה שלי מחוץ לטווח - מה עושים?
תוצאה חריגה אינה בהכרח עדות למחלה, אך חשוב לפנות להתייעצות עם גורם רפואי מוסמך, כי יש מקרים שבהמשך מתפתחת הפרעה בבלוטת התריס. לעיתים, זה קורה בהיעדר טיפול מונע, לרבות רפואה משלימה, בדגש על תזונה היכולה לכלול צריכה נבונה של ויטמינים, מינרלים וצמחי מרפא, לצד צמצום חשיפה אפשרית למשבשים הורמונליים וכן דיקור, הפגת מתחים (במידת הצורך) ועוד.
כך למשל, צריכת מזונות או תוספים עתירי יוד ללא פיקוח רפואי עלולה להחמיר את מצב הבלוטה, ותזונה אנטי-דלקתית ארוכת טווח יכולה להועיל לסובלים מנוֹגדנוּת עצמית.
הניסיון מלמד שהפעולות הללו יכולות לנתב נכון יותר את הטיפול התרופתי או המשלים לבלוטת התריס ולשפר בכך את המצב הבריאותי.
ד"ר נירית ברק אבירן הינה רופאה מומחית לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית, מטפלת במחלות בלוטת התריס; ד"ר יניב עובדיה הוא תזונאי-דיאטן קליני מוסמך, מאבחן, מייעץ, חוקר ומרצה בתזונה, סביבה ובלוטת התריס
