בשיתוף אסטרהזניקה
אסתמה היא אחת המחלות הכרוניות השכיחות ביותר בקרב האוכלוסייה ועל פי ההערכות כעשרה אחוזים מהאוכלוסייה הכללית סובלת מהמחלה. "אנחנו יכולים להעריך שיש אחוז לא מבוטל של אנשים שסובלים מאסתמה אך לא אובחנו מעולם. אלו הם אנשים שהתרגלו לסבול, להגביל את עצמם ולא לנשום טוב", אומרת פרופ' ננסי אגמון-לוין מנהלת המכון לאימונולוגיה קלינית, אנגיואדמה ואלרגיה בבית החולים שיבא.
אסתמה היא למעשה רגישות יתר של סמפונות הריאה. "זה מצב בו דרכי האוויר רגישות יותר. זה בא לידי ביטוי בכך שמערכת החיסון שנמצא בסמפונות פעילה הרבה יותר, וגורמת לתהליך דלקתי כתוצאה מחשיפה לגורמים שונים", מוסיף ד"ר אמיר בר-שי מנהל מערך רפואת הריאות במרכז הרפואי ברזילי, "זו דלקת שאין בה חיידקים או וירוסים אלא זו דלקת שמערכת החיסון שלנו יוצרת". הסימפטומים של המחלה כוללים קוצר נשימה, צפצופים, שיעול ממושך וכרוני, ליחה וכדומה. "במקרים שהתסמינים האלו מופיעים, צריכות להידלק נורות אדומות ומומלץ ללכת לבדיקה", מוסיף ד"ר בר-שי.
איך מתבצע האבחון? האבחון נחשב לפשוט ובסיסי, אך הוא חייב להיות יסודי על מנת לקבוע אם מדובר באסתמה או במחלות אחרות עם תסמינים דומים. "ברוב המקרים מבצעים בדיקת תפקודי ריאות אולם יש מטופלים שזקוקים לבדיקות מורכבות יותר", מסבירה פרופ' אגמון-לוין, "כמו-כן, על מנת לקבוע אם אדם סובל מאסתמה אלרגית צריך לבצע תבחין אלרגיה. באופן עקרוני תוך שעה-שעתיים ניתן לצאת מהמרפאה עם אבחנה מדויקת". ד"ר בר-שי מוסיף: "לעיתים אנחנו נעזרים גם בבדיקות דם על מנת להתאים טיפול ביולוגי ספציפי. חשוב להזכיר שגם הערכה של הרופא שמומחה בטיפול באלרגיה ובאסתמה היא משמעותית מאוד, ולחוות הדעת שלו יש משקל נכבד בעת אבחון המחלה".
לחיות עם אסתמה ללא כל מגבלה
אסתמה היא מחלה כרונית התקפית. חולה מאובחן על פי דרגת החומרה שלו ועל פי השליטה במחלתו (תדירות הופעת התקפים). "החולה יכול להיות במשך תקופה ארוכה ללא תסמינים או התקפים אולם המחלה לא נעלמת", אומרת פרופ' אגמון-לוין, "צריך לדעת לטפל באסתמה גם באופן קבוע וגם באופן זמני. אסתמה היא מחלה כרונית, אם כי הביטוי שלה יכול להיות תקופתי". ד"ר בר-שי מוסיף: "אנחנו יודעים שעלול להיגרם נזק בלתי הפיך כתוצאה מאסתמה שאיננה בשליטה ושאיננה מאוזנת. לצערנו, לעיתים מטופלים לא מגיעים לבדיקה כי הם מרגישים טוב או שהם מקבלים טיפול אבל הוא לא האופטימלי ביותר עבורם. אם רק ניתן להם טיפול טוב יותר – נוכל למנוע את הנזק הזה". צריך לזכור שגם מטופל שנוטל טיפול באמצעות משאף אך עדיין נמנע מלבצע פעולות מסוימות כמו, למשל, לצאת לטיולים או לעשות ספורט הוא איננו מאוזן ואיכות חייו נפגעת. לדברי ד"ר בר-שי, אסתמה יכולה גם להרוג. על פי מחקרים בעולם, הרבה ממקרי המוות כתוצאה מהמחלה היה ניתן למנוע לו היו מאבחנים ומטפלים כראוי ובזמן.
אחד האלמנטים החשובים ביותר בטיפול באסתמה הוא שהמחלה תהיה בשליטה ומאוזנת. "אסתמה מאוזנת היא מחלה שתקינה בשלושה פרמטרים: שתפקודי הריאות תקינים; שאין התלקחויות או התקפי אסתמה משמעותיים, ושאין סימפטומים", מסביר ד"ר בר-שי, "אם אחד מהפרמטרים אינו מתקיים – האסתמה אינה בשליטה. אם אדם סובל מתסמינים יותר מפעם או פעמיים בשבוע אז הוא צריך לפנות לרופא על מנת לשדרג את הטיפול בו שיאפשר לו לשלוט במחלה".
סטרואידים: מה ההבדל בין סטרואידים בשאיפה לסטרואידים בבליעה?
לעיתים חולי אסתמה משתמשים במשאף כחול שנותן להם מענה מִיָּדִי. פרופ' ננסי אגמון-לוין סבורה שהשימוש במשאף הזה צריך להיות רק למקרה חירום והיא איננה ממליצה לעשות בו שימוש קבוע. "המשאף הזה אמור להיות לטיפול חירום בלבד. אם יש חולה שזקוק לזה פעם בשנה – זה לא נורא, אבל בוודאי שלא מומלץ להשתמש בו על בסיס קבוע. במקרים שהשימוש במשאף הזה נעשה בתדירות גבוהה כדאי להגיע לרופא להתאמת טיפול אחר". ד"ר בר-שי: "המשאף מכיל חומר שמרחיב סמפונות לטווח הקצר ובאופן מהיר. לכן כשנוטלים את המשאף הכחול, הסמפונות מתרחבות וזה מקל על התסמינים. הבעיה שזה טיפול בתסמינים בלבד, ולא בגורם של המחלה. לעומת זאת, כשנוטלים תרופה נוגדת דלקת כמו סטרואידים בשאיפה, מטפלים בגורם המחלה ולא רק בתסמינים שלה".
יחד עם זאת, ישנם משאפים משלובים המכילים גם סטרואידים וגם מרחיבי סמפונות שמומלצים על פי הנחיות מקצועיים לטיפול בחולים באסתמה בכל דרגות החומרה. "יש משאפים שהם כוללים מרחיבי סמפונות יחד עם סטרואידים-נשאפים שמורידים את רמות הדלקת", מסביר ד"ר בר-שי.
חלק מהחולים עם אסתמה נוטלים סטרואידים סיסטמיים. אלו טיפולים שניתנים באמצעות כדורים לבליעה או זריקות והם מלווים בתופעות לוואי. חשוב להבדיל בין טיפול בסטרואידים סיסטמיים שעלולים לגרום לתופעות כמו השמנה, שיעול יתר, הדללות עצם, הפרעות במצב הרוח וכדומה לבין נטילת סטרואידים באמצעות משאפים, שהם דווקא מומלצים לשימוש על ידי הקווים המנחים לפיהם פועלים הרופאים המטפלים באסתמה.
"יש מחקרים שנעשו בשנים האחרונות שמראים שגם נטילה של סטרואידים סיסטמיים שלוש פעמים בשנה למשך עשרה ימים לאחר התקף אסתמה, עלולה לגרום לנזק למערכת החיסון, הרבה יותר ממה שחשבנו בעבר", אומר פרופ' אגמון-לוין. ד"ר בר-שי מוסיף: "ישנם חולים שנוטלים סטרואידים סיסטמיים בזמן התקף ולאחר מכן, כשאנחנו מנסים להפחית להם את המינון, הם פתאום שוב מתלקחים. אלו חולים שנמצאים כל הזמן על סטרואידים סיסטמיים. זו למעשה האוכלוסייה שאנחנו צריכים להציע להם טיפולים אחרים וחדשים שקיימים כיום בארסנל התרופות".
טיפולים חדשים שיכולים לשנות את חיי המטופלים
בשנים האחרונות פותחו טיפולים ותרופות חדשות שיכולות לתת מענה מיטבי לחולים עם אסתמה קשה. "עד לאחרונה ההיצע היה מוגבל והחולים קצת היו מיואשים", נזכרת פרופ' אגמון לוין, "אבל אנחנו נמצאים בעידן הביולוגי – עידן בו פותחו תרופות מכוונות למטרה שמכוונות בדיוק לאותו חלבון או חומר בגוף שמעורר את הדלקת אצל החולה מבלי לפגוע בכל המערכת כמו בסטרואידים". לדבריה, כיום לרופא יש מגוון רחב של בדיקות שיכולות להעריך את רמת האלרגיה, את סוג הדלקת (למשל דלקת אאוזינופילית) וכדומה, ומגוון של טיפולים מכווני מטרה שיכולים להתערב במסלולים הביולוגיים המעורבים בתהליכים הדלקתיים שגורמים לתסמינים של מחלת האסתמה. "כיום כשמגיע אלינו מטופל עם אסתמה קשה ואנחנו מאבחנים את הגורם לתהליך הדלקתי, יש ביכולתנו לכוון 'תותחים לעבר המטרה' ולנטרל את המחלה שלו עם הרבה פחות תופעות לוואי. אנשים שנטלו סטרואידים בבליעה, מקבלים זריקה של תרופה ביולוגית – ומתחילים לחיות".
ד"ר בר-שי: "חולים שסובלים מהרבה התלקחויות שצריכים או תלויים בסטרואידים בבליעה יכולים בזכות הטיפולים הביולוגים להפטר מהם לחלוטין. ההצלחות של הטיפולים הביולוגים הן מדהימות. המטופלים שמקבלים את התרופות מתארים שחייהם השתנו לחלוטין. הם הפכו מאנשים נכים שמחמיצים ימי עבודה, שסובלים מתופעות לוואי של סטרואידים כמו השמנה, יתר לחץ דם וסוכרת, לאנשים שמסוגלים לבצע פעילות גופנית, שאין להם התקפים, שאין להם התלקחויות, שלא צריכים אשפוז. זה ממש משנה חיים".
מוגש כשירות לציבור מטעם חברות אסטרהזניקה
