בשיתוף בית החולים רמב"ם
בשנים האחרונות, פרופ' סאלם בלאן פוגש מספר גדל והולך של חולים שהוא כמעט ולא הכיר בעבר. "אלה חולים צעירים יחסית, שלא מעשנים ולא שותים אלכוהול בכמויות גדולות, ובכל זאת הם סובלים מסרטן באזור ראש צוואר – באזור השקדים ובסיס הלשון ", מספר פרופ' בלאן, מנהל המכון לטיפולי קרינה (רדיותרפיה) בבית החולים רמב"ם ומומחה לטיפול בגידולי סרטן באזור הראש הצוואר. לדבריו, מגמה זו מוכרת גם ממדינות שונות בעולם המערבי, בהן בריטניה וארה"ב, וצפויה להתגבר בשנים הקרובות. הסיבה לעלייה זו היא התפשטות נגיף הפפילומה, המוכר יותר ממעורבותו בהתפתחות סרטן צוואר הרחם, שהמקור שלו הוא יחסי מין אוראליים. אם כן, מה ניתן לעשות כדי למנוע את המחלה, וכיצד מטפלים בסוג זה של סרטן?
"הפתרון למגמה זו הוא החיסון, אבל רק בשנים האחרונות החלו לחסן את הילדים, לכן אנחנו צפויים לראות עלייה משמעותית בשכיחות המחלה, לפני שהיא תתחיל לרדת בעשורים הבאים. בדומה לצוואר הרחם, באזור השקדים יש רקמה שמתאימה לשגשוג הנגיף. היום בארה"ב ובבריטניה השכיחות של סרטן השקד עולה כבר על זו של סרטן צוואר הרחם", מוסיף פרופ' בלאן. "ולהבדיל מסרטן צוואר הרחם, בסרטן השקדים אין כיום כלים לאבחון מוקדם של נגעים טרום סרטניים כמו בבדיקת הפפ, לכן בדרך כלל מגלים אותו בשלב מאוחר יותר".
"סיכויי ההחלמה – מעל -90% בהשוואה לגידולים כתוצאה מעישון ואלכוהול"
ברוב החולים המחלה מופיעה כבר בשלב מתקדם יחסית עם הופעה של גוש בצוואר. סימנים נוספים שיכולים להעיד על גידול סרטני כוללים, כאב גרון או תחושה שמשהו "תקוע" בגרון שנמשך יותר מארבעה עד שישה שבועות, שיעול שלא חולף, ריח רע מהפה, כאבי אוזניים לאורך זמן וגם ירידה במשקל. תסמינים כגון אלו שנמשכים למעלה משלושה שבועות, חייבים להדליק נורה אדומה.
היתרון בהתמודדות עם סרטן באזור האורופרינקס, בדומה למרבית גידולי הסרטן ראש-צוואר (שכוללים את כל הגידולים באזורים הללו מלבד גידולי מוח, שלהם קטיגוריות וטיפולים נפרדים), הוא שהם רגישים במיוחד לטיפול קרינתי. "במרבית הגידולים הללו, מלבד גידולים בחלל הפה עצמו שבהם מתחילים קודם בניתוח, עיקר הטיפול הוא בעזרת הקרנות", מסביר המומחה לרדיותרפיה. "לעתים קרובות, ניתוח להשיג ריפוי בעזרת קרינה בלבד, ואיך צורך בניתוח בקרבת איברים רגישים שעלול לגרום למומים קשים".
באופן ספציפי, הגידולים הנגרמים כתוצאה מנגיף הפפילומה רגישים במיוחד לטיפולי קרינה, מוסיף פרופ' בלאן. "סיכויי ההחלמה בגידולים אלה הוא מעל ל-90%, בהשוואה לגידולים שנגרמים כתוצאה מעישון ושתיית אלכוהול". למרות זאת, הוא מדגיש כי לטיפולים יכולות להיות השלכות משמעותיות של פגיעה באיכות החיים. "יש מחקרים שמעידים על כך שעד מחצית מהחולים סובלים מפגיעות שעלולות לגרום להם אף לאבד את מקום עבודתם", הוא מסביר.
הפיתוחים שמצמצמים את תופעות הלוואי
כיום, מאמצים ניכרים נעשים כדי לצמצם ככל הניכר את הנזק ההיקפי ותופעות הלוואי של טיפולי הקרינה. "במהלך השנים, עם התקדמות הטכנולוגיה והמחשוב, הצלחנו לשפר באופן משמעותי את הדיוק של טיפולי הקרינה" מספר פרופ' בלאן. "עד לפני שלושים שנה תכנון ההקרנות היה בצורה דו ממדית. החולה היה נשכב, שם מסכה על הפנים והיינו נותנים לו את הקרינה משני הצדדים – וכל מה שהיה נמצא בדרך לגידול היה מקבל את מלוא מנת הקרינה, בלי להבדיל בין רקמה בריאה, איברים רגישים והגידול עצמו. כתוצאה מכך לטיפולים היו תופעות לוואי קשות מאוד, כולל מוות".
הרי באזור הראש והצוואר יש מספר רב של איברים רגישים ובצפיפות גבוהה – עיניים, אוזניים, בלוטות רוק, עצבים חשובים ועוד. "כל הקרנה יכולה לגרום לתופעות לוואי קשות מאוד, והאזור נחשב למסובך ביותר בתחום הקרינה זה לא כמו גוש ברגל שאפשר להקטין בלי להסתבך יותר מדי".
בהתאם לכך בשני העשורים האחרונים, טיפולי הקרינה השתכללו והפכו למדויקים יותר בעזרת יצירת מודלים תלת ממדיים שמאפשרים לתכנן את הכיוון שבו תינתן הקרינה בצורה כזו שתצמצם למינימום את הפגיעה באיברים רגישים. "בעשור וחצי האחרונים הטכנולוגיה הלכה והשתכללה ונכנסה לשימוש שיטה שנקראת IMRT – שבעזרת מחשב מתכננת את האופן שבו שדה הקרינה יפעל כך שהמנה העיקרית של הקרינה תגיע בדיוק לאזור הגידול, ומנת הקרינה שתפגע באיברים אחרים תהיה מינימלית. השיטה מאפשרת להקטין את הפגיעה, בייחוד בבלוטות הרוק, וכך לצמצם את תופעות הלוואי".
החידוש האחרון, שנכנס לשימוש בשנה האחרונה ברמב"ם וקיים בארץ רק בבית חולים אחד נוסף, הוא השימוש בסימולטור MRI כדי לתכנן את הטיפול. "ה-MRI מאפשר לראות את הגידול ברזולוציה גבוהה בהרבה ומאפשר כך לסמן במדויק איפה יש רקמה סרטנית ואיפה יש רקמה בריאה וכך לצמצם את הנזק הנלווה".
לדברי פרופ' בלאן, "השילוב בין הטכנולוגיות הללו הביא את מידת הדיוק של טיפולי הקרינה, ואת האפשרות לתת מנה עצומה וממוקדת, לכזו שבמקרים שונים היא מסוגלת להחליף את הסכין בהסרה של גידולים וגרורות במקומות רגישים".
איך אפשר לטפל במחלה?
הדור הבא של הטיפולים, מספר פרופ' בלאן, שכבר החל להיכנס לטיפול במקומות שונים בעולם ובתקווה יגיע לארץ בשנים הקרובות, הוא טיפול בקרינת פרוטונים, חלקיקי היסוד שמרכיבים את גרעין האטום. "הקרינה היום היא קרינה של פוטונים, חלקיקי אור שמואצים למהירות גבוהה במאיץ חלקיקים ייעודי. הפוטונים פוגעים בתאים הסרטניים ובאופן עקיף וישיר גורמים לנזק לדנ"א שמביא למוות של התא. הבעיה בפוטונים היא שהם לא עוצרים באזור הגידול, ולכן למרות ההתקדמות בדיוק של פיזור הקרינה, חלק מהפוטונים פוגעים גם ברקמה שנמצאת מעבר לגידול. היתרון בפרוטונים הוא שהם נעצרים בגידול ולא ממשיכים הלאה. לכן הפגיעה הנלווית וארוכת הטווח מצומצמת עוד יותר".
למרות ההתקדמות הרבה, פרופ' בלאן מסביר כי צריך להבין שהטיפול בסרטן השקד בפרט ובסרטן ראש-צוואר בכלל, מלווה לרוב בתופעות לוואי. "הקרינה גורמת לכוויות בדומה לכוויות שמש. תיתכן פגיעה ברירית שגורמת לפצעים בפה, כאבים קושי בבליעה וירידה במשקל. יכולה להיות גם פגיעה בבלוטות הרוק שמביאה ליובש בפה. הרוק חשוב לשמירה על בריאות השיניים, לעיכול וגם לטעם, ופגיעה זו יכולה להביא לירידה משמעותית באיכות החיים".
מגוון הסיבוכים האפשריים הללו, הוא מוסיף, מדגישים את הצורך בצוות רפואי רב-מקצועי בעל ניסיון ומיומנות רבים, שיוכלו להתמודד עם מגוון ההתפתחויות האפשריות וידע כיצד לתת את המענה המדויק ביותר לכל מטופל ומטופלת, אם זה מומחי אף אוזן גרון שמתמחים בהפרעות בבליעה או מומחי פה ולסת במקרה של התפתחות בעיות בשיניים. "בהתאם לכך, מחקרים גם מראים שיש תוצאות עדיפות באופן מובהק לטיפולים אלה במרכזים רפואיים גדולים, כמו בית החולים רמב"ם", מסכם פרופ' בלאן.
בשיתוף בית החולים רמב"ם
