פרופ' אבי ריבקינד שנבחר הערב (יום א') להשיא משואה בטקס יום העצמאות ה-75 למדינת ישראל הוא עבור פצועי פיגועים רבים האדם שהם חבים לו את חייהם, כמי שעמד בחזית המענה הרפואי לנפגעי טרור. את המשואה ידליק עם ד"ר חתאם חוסיין מבית החולים רמב"ם בחיפה, שניהלה את מערך הקורונה בבית החולים.
פרופ' ריבקינד, כירורג בכיר במרכז הרפואי הדסה, מחלוצי רפואת הטראומה בישראל, נבחר מקרב מומלצי הוועדה הציבורית המייעצת והשרה מירי רגב, הממונה על האירועים, הודיעה לו על כך. "עבודתו החלוצית של פרופ' ריבקינד הצילה אינספור בני אדם, בלי כל הבדל דת גזע ומין. במקצוענות שלו, באהבת האדם שלו, במסירות ובמרץ הבלתי נלאה, פרופ' ריבקינד הוא הסמל של רפואת הטראומה הישראלית", מסרה רגב.
עם קבלת ההודעה אמר פרופ' ריבקינד ל-ynet: "קיבלתי בהתרגשות מרובה את הבשורה. הפתיעה אותי הפנייה אליי כי אני לא בדיוק איש של פרסים". הוא הוסיף: "זוהי סגירת מעגל עבורי ועבור משפחתי, וכבן לניצולי שואה שחוו תלאות קשות ביותר עד הגעתם ארצה, אני מקדיש להם את התואר והכבוד הגדול".
פרופ' ריבקינד: "נושא הרפואה הוא מחוץ לשיח הפוליטי. אנחנו הרופאים צריכים להיות המובילים בחוד החנית של השיח לסובלנות, לאחדות, לטורלנטיות ולקבלת האחר. טיפלתי במחבלים ואני מטפל בכל עמך ישראל, וגם טיפלתי במחבלים וגם בארכי-מחבלים בשמחה ובאהבה"
בנוגע לקריאות לסרב להדליק משואה על רקע המהפכה המשפטית, אמר: "אין לי שום היסוס. אני לא נכנס לפוליטיקה הזו. במהלך כל מה שקורה בחודשים האחרונים אני רק מטפל בחולים ופצועים ועל זה יש לי קבלות - לטפל בכל אחד ללא כל הבדל של דת, גזע, מין ולאום. טיפלתי במחבלים ואני מטפל בכל עמך ישראל, וגם טיפלתי במחבלים וגם בארכי-מחבלים בשמחה ובאהבה.
"נושא הרפואה הוא מחוץ לשיח הפוליטי. אנחנו הרופאים צריכים להיות המובילים בחוד החנית של השיח לסובלנות, לאחדות, לטורלנטיות ולקבלת האחר. אני א-פוליטי לגמרי בנושאים האלה. לא שבתתי מעולם ולא הפגנתי אף פעם. אמרתי לשרה שזו מטלה רצינית לקבל את הכבוד הזה ולהשיא את המשואה. העיניים נשואות אליך ואתה משמש דוגמה ומודל. אם גיבור ישראל כמו אביגדור קהלני מדליק משואה, אני בחברה טובה".
פרופ' ריבקינד, בן יחיד לניצולי שואה, החל בשנת 1973 את לימודי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה. שבע שנים אחר כך החל התמחות בכירורגיה כללית, תחת שרביטם של פרופ' נתן זלץ, חתן פרס ישראל לרפואה, ופרופ' אריה דורסט ולאחר מכן התמחה ביחידת שוק טראומה של אוניברסיטת מרילנד בארצות הברית. עם חזרתו לישראל, החל ריבקינד בהקמה של יחידת הטראומה בבית החולים הדסה עין כרם, מיזם שעורר לא מעט ספקות באשר להצלחתו ולנחיצותו.
מסירות למען הצלת חיים - מנפאל ועד ארגנטינה
כשנחנכה בשנת 1992, הייתה זו יחידת הטראומה הראשונה והיחידה בישראל. אל יחידת הטראומה בהדסה עין כרם הגיעו לאורך השנים פצועים מאירועי טרור בירושלים, מהאינתיפאדה הראשונה והאינתיפאדה השנייה ומארועי הטרור שבאו לאחריהן. פרופ' ריבקינד וצוותי היחידה טיפלו באלפי פצועים שהגיעו ברובם במצב קשה ואנוש לבית החולים והצילו חייהם של רבים. לאורך השנים נקרא לטפל בין השאר בפצועי הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה (AMIA) בבואנוס איירס ב-1994, בנפגעי הפיגועים בקניה (2002), בנפגעי הצונאמי בסרי לנקה (2004), ובנפגעי אסון סופת השלגים ברכס אנאפורנה בנפאל (2014).
נוסף לעבודה בבית החולים הדסה, מוביל פרופ' ריבקינד את המיזם הארצי "צעירים נוהגים אחרת" להסברת הסיכון שבנהיגה לא זהירה. פרופ' ריבקינד מלווה בהתנדבות ארגוני רפואה וסיוע רבים, מייעץ לקצין רפואה ראשי בצה"ל בתחום כירורגיה כללית וטראומה, ומוביל את "ועידת ישראל לרפואה" שאותה יזם והקים. פרופ' ריבקינד יצא לפני כשנה וחצי נגד טענות המתמחים במאבק שלהם לקיצור התורנויות, וטען כי אם יוחלט לקצר את שעות העבודה, יש להאריך את תקופת ההתמחות. "כמי שצעד ועדיין צועד במסדרונות בית החולים אני יודע היטב מהי תורנות של 26 ואפילו 48 שעות ויותר. לא עוזבים פצוע כשמצבו קשה ומעבירים אותו לטיפול אצל מתמחה אחר כי הסתיימה המשמרת או כי המתמחה עייף".
מנכ"ל הדסה, פרופ' יורם וייס: "פרופ' ריבקינד הוא בחירה ראויה ומתבקשת והבשורה כי ידליק משואה ביום העצמאות עוררה שמחה אמיתית בקרב עובדי הדסה והנהלתה ובקרב הדירקטוריון. אבי הוא כירורג אנושי ומקצועי, הקשור בקשרי עבותות בהתפתחותה ובשמה המפואר של הדסה בארץ ובעולם ובמיוחד אדגיש את תרומתו לטיפול בנפגעי הטראומה, תחום אותו הוביל במדינת ישראל. אני מברך אותו בשם אנשי הדסה ובשמם של אלפי חולים אשר חבים לו תודה עמוקה על הצלת חייהם".
"רגע מרגש וכבוד גדול"
כאמור, יחד עם פרופ' ריבקינד תדליק את המשואה ד"ר חתאם חוסיין מבית החולים רמב"ם בחיפה, שניהלה את מערך הקורונה בבית החולים.
ד"ר חוסיין התמחתה ברפואה פנימית ומחלות זיהומיות בקריה הרפואית רמב"ם ושימשה רופאה בכירה ביחידה למחלות זיהומית. ב-2011 התמנתה לרכז את תחום בקרת הזיהומים בבית החולים. כיום היא מנהלת את היחידה למניעת זיהומים ומובילה מחקר קליני חלוצי בנושא זיהומים נרכשים בבית החולים וחיידקים עמידים.
האזינו לראיון איתה ב:ynet radio
בתקופת המאבק בנגיף הקורונה ניהלה ד"ר חוסיין את מערך הקורונה בבית חולים רמב"ם ומונתה למנהלת שתי מחלקות ייעודיות לקליטת חולי קורונה. היא גם מרצה קלינית בכירה בפקולטה לרפואה של הטכניון וחברה בוועידות רפואיות.
השרה רגב: "ד"ר חתאם חוסיין, גאוות הכפר רמה והעדה הדרוזית, היא חלוצה בתחום הרפואי וחלוצה חברתית. חתאם היא השראה לצעירות ישראליות כולן ובייחוד לצעירות בנות העדה הדרוזית ומראה לכולנו שלעשיית טוב – אין גבולות".
"השיחה מהשרה רגב תפסה אותי באמצע ארוחת הערב", אמרה בשיחה נרגשת ל-ynet ד"ר חוסיין, הנמצאת בימים אלו בכנס רפואי בקופנהגן שבדנמרק. "זה רגע מרגש מאוד וכבוד גדול. לא לטלפון הזה ציפיתי. אני רואה בזה הוקרה על העשייה שלי, על המקום שלנו כרופאים, וגם על המקום של העדה הדרוזית בחיי העשייה של מדינת ישראל, כחלק מהמדינה הזאת, כחלק מהעם. גם כנשים דרוזיות מובילות, יש לנו את המקום שלנו".
ד"ר חוסיין נשואה ואם לשתי בנות (11 ו-13). "עבורי הרפואה היא דרך חיים. זה המקצוע שבחרתי בו. אני מאמינה בו, ביכולת שלך להשפיע על חיים של אנשים ולעזור להם. גם בשנים האחרונות, כשניהלתי מחלקת קורונה ברמב”ם וכל המאבק שניהלנו, זה רק הראה את המקום של הרופאים והצוות הרפואי בהצלת חיים".
ד"ר חתאם חוסיין: "זו הוקרה על העשייה שלי, על המקום שלנו כרופאים, וגם על המקום של העדה הדרוזית בחיי העשייה של מדינת ישראל, כחלק מהמדינה הזאת, כחלק מהעם. גם כנשים דרוזיות מובילות, יש לנו את המקום שלנו"
הטלפון הראשון שעשתה, אחרי שקיבלה את הבשורה, היה לבעלה ולאחר מכן לאחיה. "סיפרתי להם שנבחרתי להדליק משואה, אני באמת מתרגשת. כשאעמוד ואדליק את המשואה, אחשוב על אבא שלי, צדיק חוסיין ז"ל, שנפטר לפני שמונה שנים מדום לב", היא אומרת וקולה רועד, "ברגעים האלה אבא חסר לי מאוד. הייתי רוצה לראות אותו שם עומד וגאה בי, לדעת שאני מחזירה לו על כל התמיכה שלו בחיים, על האהבה שלו. אבא דחף אותי תמיד להצליח ולהגיע לאן שהגעתי".
מנהל רמב"ם פרופ' מיכאל הלברטל מסר בתגובה בחירה בד"ר חוסיין: "אני חש גאווה עצומה בבחירה של ד"ר חתאם חוסיין להשיא משואה. חתאם הוכיחה עצמה גם כאשת מקצוע מעולה בתחום. המאבק בזיהומים עם פרפקציוניזם לא מתפשר בדרישה מתמדת מכל מחלקות בית החולים להשתפר כל הזמן בתחום. אבל בתקופת הקורונה נחשפנו ליכולות מעולות שלה גם בתחום הניהול, כאשר לקחה על עצמה את ניהול מערך הקורונה של רמב"ם, שבתקופות מסוימות היה הגדול בארץ. היא עבדה ברציפות במשך שנתיים, יום ולילה תחת עומס אדיר והכל במאור פנים וגישה חיובית לחיים. חתאם היא לדעתי דוגמה לאשה פורצת דרך בתחומה שעתיד מזהיר עוד לפניה".
פורסם לראשונה: 20:44, 16.04.23