בשיתוף פארמה ישראל
מאז השבת השחורה ב-7 באוקטובר, ישראל מתמודדת עם אתגרים רבים, כמעט בכל היבט בחיי היום-יום. אחד מהאתגרים החשובים ביותר, המשפיעים על מיליוני ישראלים, הוא הצורך להבטיח את אספקת התרופות החיוניות לישראל, על רקע האטת הפעילות של חברות התעופה הזרות.
החל מהימים הראשונים לפרוץ המלחמה ועד היום, פועלת פארמה ישראל, המאגדת את 22 חברת פארמה הרב-לאומיות המיוצגות על ידה בארץ, מתוך מטרה להמשיך ולספק לציבור בישראל תרופות חיוניות. שוחחנו עם מנכ"ל פארמה ישראל, קובי צורף, על הקשיים, ההצלחות והצעדים הנדרשים לעתיד.
"נלחמנו על מקום במטוסים עבור תרופות ופתחנו מחקרים בזמן שירו טילים על תל אביב"
עם פרוץ המלחמה, חברות התעופה הזרות הפסיקו לטוס לישראל. על רקע העובדה כי מרבית התרופות מגיעות לישראל דרך האוויר, נדרשה פעולה דרמטית ומיידית על מנת לוודא את המשך אספקת התרופות החיוניות במדינה.
"פארמה ישראל, יחד עם חברות התרופות שהיא מייצגת, דאגה להגדיל את המלאים ולארגן רכבת אווירית של תרופות, בעבודה משותפת עם משרדי הבריאות והתחבורה", מספר צורף. "היינו צריכים להיאבק על מקום במטוסים המועטים שהגיעו לישראל באותם ימים".
הצלחה משמעותית נוספת של פארמה ישראל היא העובדה כי המחקרים הקליניים המשיכו כסדרם בזמן המלחמה, מתוך מטרה אחת ויחידה - לשמור על רצף טיפולי לחולים המשתתפים במחקר. המאמצים נעשו בשיתוף פעולה עם חטיבת הטכנולוגיות במשרד הבריאות, בתי החולים והחברות. "אפשר לראות למשל שברוסיה ואוקראינה אין מחקרים בימים אלו", אומר צורף. "אנחנו הצלחנו לשמור ואף לפתוח מחקרים בזמן שירו טילים על תל אביב. מדובר בהישג עצום למדינת ישראל".
"הייתי עובד מדינה במשך כל הקריירה שלי. זו הייתה הפעם הראשונה בה מצאתי את עצמי באירוע חירום שכזה שלא בתור עובד מדינה. זו הפעם הראשונה בה ראיתי איך החברה האזרחית והחברות הפרטיות יכולות להתגייס ולהשפיע לא פחות על המצב במדינה כולה".
חברות התרופות הרב-לאומיות הביעו תמיכה בלתי מסויגת בישראל
לצד המאמצים להבאת התרופות ולשמירה על המחקר הקליני, חברות התרופות הרב-לאומיות הביעו הזדהות והוציאו מטעמן הודעות תמיכה בישראל. "זה לא היה מובן מאליו, והחברות משלמות מחיר עד עכשיו על התמיכה", אומר צורף.
בנוסף, חברות התרופות החברות בפארמה ישראל גם תרמו קרוב ל-30 מיליון שקלים לגופים וארגונים בתחום הבריאות, אלפי עובדים הצטרפו להשבתת העבודה ל-100 דקות לציון 100 ימים של החטופים בשבי, החברות קיימו עצרות ולקחו חלק פעיל ביוזמות לשיקום עוטף עזה.
צורף, שהיה ראש מטה שר הבריאות בתקופת הקורונה, למוד ניסיון בהתמודדות של מערכת הבריאות עם מצבי קיצון בתחום הבריאות. במהלך המלחמה הנוכחית, מערכת הבריאות המקומית נאלצה לטפל באלפי פצועים, וגיבשה מודלים חדשניים למצבים שטרם נראו בעולם, כמו קליטה וטיפול בילדים שחזרו מהשבי.
"בשורה התחתונה, החוסן של מערכת הבריאות שלנו נובעת מההון האנושי שלה", מסביר צורף. "מדובר במערכת מורעבת מכל הכיוונים, אשר נאלצת לעבוד ביעילות מקסימלית בעקבות התקציב המוגבל. כל הרופאים, הרופאות והצוותים הרפואיים מפגינים מחויבות מופלאה ברמה האישית לטיפול בחולים".
אחרי אירוע כמו ה-7 באוקטובר ומה שמתרחש מאז, "הצוותים המטופלים נמצאים בשחיקה מטורפת. אם הם לא היו עושים מעל ומעבר מתוך אכפתיות אינסופית, היינו במקום אחר לחלוטין", הוא מציין..
"חברות התרופות משקיעות כ-500 מיליון שקלים בכל שנה - במחקרים בישראל"
אחד הגורמים החשובים ביותר להמשך ההצלחה של מערכת הבריאות בישראל הוא חברות התרופות הרב-לאומיות הפעילות בישראל. "האזרחים לא תמיד ערים לכך שהחברות הרב-לאומיות משקיעות בכל שנה יותר מאות מיליוני שקלים במחקרים חדשניים ופורצי דרך, המאפשרים לאלפי חולים בארץ לקבל תרופות ראשונים, הרבה לפני שהן מאושרות בארה"ב או באירופה", אומר צורף. "ההשקעות מאפשרות גם לרופאים ולרופאות בישראל לעמוד בחוד החנית של המחקרים בעולם. בלי התעשייה הזו, הכוללת באופן ישיר ועקיף יותר מ- 10,000 עובדים שמתוכם 80% נשים, מערכת הבריאות היתה נראית אחרת".
"דווקא בימים אלו, אנחנו פועלים במרץ כדי להסיר חסמים ולעודד התרחבות של ההשקעות בארץ", מוסיף צורף. "תעשיית תרופות המקור מובילה בעולם בשיעור ההשקעה הגבוה במחקר ופיתוח, בפער משמעותי מתחום ההייטק, למשל".
"אם לא יתבצעו שינויים מעמיקים, ישראל תאבד את היתרון שלה"
נכון להיום, ישראל היא אחת המדינות האטרקטיביות ביותר למחקרים קליניים בעולם, הודות לטיפול המתקדם במגוון עצום של תחומים, למטופלים הישראלים המוכנים להתנסות בטיפולים חדשניים, והודות לרופאים ולרופאות, החוקרים והחוקרות, אשר מובילים את המחקרים במכונים הרפואיים השונים.
מדינת ישראל, אומר צורף, טובה תמיד במצבי חירום. "זה קרה גם בקורונה – חברות התרופות שהיו צריכות להית הראשונות להגיב לאירוע ופיתחו את התרופות, הביאו אותן לישראל. גם בסיטואציה הנוכחית, הבאנו לארץ תרופות מצילות חיים - אחת מהחברות הבינלאומיות הביאה לישראל תרופה ניסיונית כדי לנסות להציל את החיילים שנדבקו בזיהום הפטריות החמור".
עם זאת, אומר צורף, "ישראל לא תהיה אטרקטיבית בעתיד הקרוב אם לא יתבצעו שינויים רגולטוריים מעמיקים. יש לקצר את לוח הזמנים ולעודד השקעות בארץ". צורף מספר על מאמצים רבים מצד הרגולטורים באירופה כדי למשוך מחקרים קליניים אל היבשת, "כך שאם רוצים להישאר תחרותיים מול אירופה, ארצות הברית ושאר העולם, צרכים לנקוט בצעדים דרמטיים".
אחד הצעדים החיוניים, לדבריו, הוא קידום הקמה של מרכזי פיתוח של חברות תרופות רב-לאומיות בשיתוף האקדמיה. "עם כמה שאנחנו סטארט-אפ ניישן, כשחברת תרופות רב-לאומית צריכה לקבל החלטה על מיקום של מרכז פיתוח, ישראל לא נמצאת ברשימת המדינות הפוטנציאליות. יש בישראל רק מרכז פיתוח אחד". עם זאת אומר צורף, "היעד אפשרי בהחלט".
בשורה התחתונה, אומר צורף, כי במחקר קליני כולם מרוויחים: האזרחים מקבלים את הטיפולים המתקדמים ביותר ומצילי חיים, החוקרים והרופאים נמצאים בחזית המחקר בעולם, ומערכת הבריאות מקבלת תקציב משמעותי להרחבת השירותים למטופלים.
בשיתוף פארמה ישראל
