לאחר שהצגנו בפניכם את הסיכוי להרות בכל גיל בכתבה הראשונה בסדרה - הגענו לשלב הביצועי. כשלב מקדים להפריית המבחנה, הרפואה מציעה את ההזרעה המלאכותית, הליך בו מוחדר נוזל הזרע לרחם האישה, בתקווה כי אחד ממיליוני הזרעונים שבדגימה יצליח לפגוש את הביצית ולהביא ליצירת העובר המיוחל.
"הזרעה מלאכותית שכיחה מאוד בעולם, יותר מאשר אצלנו", מסביר ד"ר ערן אלטמן, גינקולוג ומנהל בנק הזרע בבית החולים בילינסון, "בארץ יש נטייה לעבור מהר להפריה חוץ גופית, גם בגלל שהיא ממומנת בסל הבריאות, וגם כי היא יעילה יותר ומובילה ליותר לידות. להזרעה מלאכותית מגיעים זוגות עם בעיות פוריות או קשיים אצל הגבר, נשים שרוצות להרות באמצעות תרומת זרע ובמקרים של הורות משותפת אצל זוגות ללא בעיות פוריות".
קראו עוד:
"זוגות רבים מאוד מצליחים עם הזרעה מלאכותית ולא צריכים להגיע להפריה חוץ גופית", אומר ד"ר אלטמן, "זו אופציה טובה ופשוטה לזוגות שלא מצליחים להגיע להיריון ספונטני".
מה סיכויי ההצלחה בהזרעה?
ד"ר אלטמן: "כשבני הזוג במצב פוריות תקין וללא בעיות, סיכויי ההצלחה בהזרעה עם הורמונים הוא כ-15%, והנתון הזה, יחד עם התהליך המפרך של ההזרעה, יכול לשבור זוגות. לכן תיאום הציפיות מאוד חשוב וחלק ממנו הוא להסביר לזוגות שגם סיכויי הכניסה להיריון אצל זוג בריא וצעיר עומד על כ-20% בלבד. יש מיליוני תהליכים שצריכים לעבוד בתיאום מדויק כדי להוביל להיריון תקין ולילד בריא. אנחנו מכונה מסובכת, ולא פשוט ליצור בנאדם".
3 צפייה בגלריה
ד"ר ערן אלטמן. "זוגות רבים מאוד מצליחים עם הזרעה מלאכותית ולא צריכים להגיע להפריה חוץ גופית"
מה כולל ההליך של הזרעה מלאכותית?
"מדובר בתהליך שבו לוקחים חלק מנוזל הזרע של הגבר אחרי השבחת זרע. במעבדה מרכזים את הדגימה כך שריכוז תאי הזרע למיליליטר רב יותר, ותאי הזרע הטובים ביותר נבחרים. מאפשרים לתאי הזרע לשחות, ואלה שהצליחו להגיע אל 'קו הסיום' בדגימה – נלקחים. את תאי הזרע המתים או את אלה שלא נעים בצורה טובה - אפשר לברור החוצה, כך שבהזרעה ישתתפו רק הזרעונים שלהם יש סיכוי גבוה יותר להגיע אל הביצית ולהפרות אותה.
"לזרעון יש דרך ארוכה מאוד להגיע לביצית, שנמצאת בקצה החצוצרה, ולכן חשוב מאוד שתהיה תנועתיות תקינה. וזה לא פשוט, כיוון שב-50 השנים האחרונות יש ירידה משמעותית בספירות הזרע בעולם המערבי. הסברה היא שאולי יש קורלציה לאורח החיים ולזיהום סביבתי, אך עדיין לא יודעים בוודאות".
מה לגבי זרעונים בעלי צורה לא תקינה?
"בתהליכי ההזרעה הרגילים לא בוחנים מורפולוגיה (הצורה של הזרע, א"ג), אלא רק את תנועתיות הזרעון. אנחנו משערים שהמורפולוגיה לא גורמת ליותר מומים, ויש עדיין סימן שאלה גדול בשאלה האם מורפולוגיה לא תקינה של הזרעון פוגמת בפוריות ומפחיתה את הסיכוי להיכנס להיריון. באופן עקרוני אפשר לומר, שאצל גברים שהבעיה היחידה שלהם היא מורפולוגיה לא תקינה של תאי הזרע, סביר שיצליחו להיכנס להיריון ספונטני עם האישה וגם אם לא, הזרעה עשויה להוביל להיריון בסבירות גבוהה. בגדול, מורפולוגיה לא תקינה היא לא סיבה לגשת ישר להפריה חוץ גופית".
איך מתבצעת ההזרעה?
"הגבר נותן זרע שמועבר בתוך שעה מהפליטה למעבדה, לעיבוד של נוזל הזרע (שנקרא גם "השבחה", א"ג). מרגע שהושלם העיבוד, יש צורך בביצוע ההזרעה לרחם האישה בתוך ארבע שעות. את ההזרעה ניתן לבצע באמצעות מעבדות זרע חיצוניות בקהילה, או במרכזי פוריות בבתי חולים, שם התהליך כולו מתבצע תחת קורת גג אחת. את דגימת הזרעונים חשוב לשמור בטמפרטורה נכונה, שאינה קרה או חמה מדי, ולכן נהוג להמליץ לגבר להצמיד את המבחנה לגוף, למשל מתחת לחולצה או לתחתונים".
מה קורה על מיטת הגינקולוג?
"כדי שנכניס את תאי הזרע לתוך הרחם, אנחנו צריכים לראות את צוואר הרחם, ולפיכך יש צורך בבדיקה עם מכשיר הספקולום בעזרתו מפסקים את הנרתיק. במקביל, שואבים את נוזל הזרע לתוך מבחנה דקה עם קטטר דק מאוד, שלא מורגש על ידי האישה, ומכניסים אותו דרך תעלת צוואר הרחם עד הרחם, ואז מזריקים את נוזל הזרע".
3 צפייה בגלריה
ד"ר ערן אלטמן בעת ההזרעה. "התהליך מתחיל אצל רופא פוריות עם שני בני הזוג, כי בכ-30% מהמקרים הבעיה היא אצל הגבר"
אלו בדיקות צריך לבצע לפני ההזרעה?
"לפחות שלושה חודשים לפני כל היריון על האישה ליטול חומצה פולית למניעת מומים מולדים. מומלץ לבצע סקר גנטי כדי לבדוק האם האישה נשאית למחלות גנטיות כלשהן, ואם כן – שולחים את בן הזוג לבדיקה כדי לבדוק האם הוא נשא של אותה מחלה, ואז יש סיכוי של אחד לארבעה שהילד יהיה חולה. את זה ניתן למנוע באמצעות הפריה חוץ גופית על ידי ברירת העוברים הבריאים בשיטות מתקדמות. הסקר הגנטי בסל הבריאות כולל את הבעיות השכיחות לפי מוצא, ויש בדיקות פרטיות שבודקות עד 500 מחלות והן עדיין לא בסל הבריאות.
"בנוסף, נערוך לאישה בדיקות כדי לוודא שאין בעיה אנטומית כמו חצוצרות חסומות שימנעו מהזרע להגיע לביצית, מה שיצריך לדלג ישר להפריה חוץ גופית. הבדיקה הקלאסית היא צילום רחם, בו מזריקים חומר ניגוד על בסיס יוד ומבצעים שיקוף בכמה שלבים לבדיקת חסימה ברחם, הידבקויות או בעיה באגן. הבדיקה לא הכי נעימה ולנשים מסוימות היא אף כואבת, אך בדיקת אולטרסאונד רגילה אינה מאפשרת להבחין בחסימות".
בדיקה שנוספה לאחרונה היא הידרוסונוגרפיה, אותה מבצעים ביחידת אולטרסאונד. ד"ר אלטמן מסביר שבמהלך הבדיקה מוזרק חומר הנקרא EXEM ובאמצעות האולטרסאונד עוקבים אחר המילוי שלו והמעבר בחצוצרות. כך נחסכת קרינת הרנטגן, והבדיקה כואבת פחות לחלק מהנשים. בבדיקה זו, שנמשכת כרבע שעה, מבצעים גם אולטרסאונד תלת ממד המאפשר להבחין במבנה הרחם.
בדיקות נוספות כוללות פרופיל הורמונלי בין היום השני לרביעי של המחזור החודשי, אשר נותן מדד על חוסר איזון הורמונלי ורזרבה שחלתית, בדיקות סרולוגיות ל-HIV, הפטיטיס B ו-C. את הגבר שולחים גם לבדיקת זרע: אם הספירה נמוכה או התנועתיות נמוכה, הזרעה כאמור לא תתאים. בנוסף, לפני טיפול הורמונלי יש לוודא שיש לאישה בדיקת PAP תקינה בתוקף.
מהן ההנחיות לגבר לפני מתן הזרע?
"יש הממליצים לפני בדיקת זרע הימנעות מיחסי מין או אוננות של שלושה עד חמישה ימים. לפני מתן זרע להזרעה זה פחות חשוב - משום שבקיום יחסי מין, הזרע יכול לחכות עד שלושה ימים בחצוצרה של האישה לביצית. לכן יש מקרים שבהם מומלץ להימנע מאוננות, אך ניתן לקיים יחסי מין לפחות עד יומיים לפני ההזרעה. במתן הזרע עצמו, במקרים מסוימים המעבדה תבקש מהמטופל לתת זרע פעם שנייה".
מה אומרת ההלכה לגבי מתן הזרע?
"גברים דתיים בוחרים לעתים לקיים יחסים עם 'קונדום הלכתי' שבו יש חור קטן, שמבטל את 'השחתת זרע לבטלה' ואת הקונדום נותנים בתוך כוסית שמועברת למעבדה".
אילו טיפולים על האישה לעבור לפני ואחרי ההזרעה?
"תהליך הזרעה מתבצע פעם בחודש, והאישה מתחילה במעקב של אולטרסאונד ובדיקות דם עד שמתבצעת ההזרעה. ישנה הזרעה ללא טיפול, בו מתבצע רק מעקב, עם או בלי זריקת אוביטרל המכילה את ההורמון HCG שהוא טריגר לביוץ, ומאפשר לנו לתזמן את הביוץ ואת ההזרעה סביב הביוץ. טיפול זה אינו מתאים לזוג שמגיע עם בעיית פוריות, והוא לא ישפר את הסיכוי להרות. במקרה כזה נוטלים כדורים להשראת ביוץ במשך חמישה ימים, בדרך כלל החל מהיום החמישי של המחזור החודשי.
"בשלב הבא מתחילה ביקורת שכוללת בדיקות דם ומעקב זקיקים. מדובר באולטרסאונד נרתיקי שבוחן האם התפתחו זקיקים שגדלו והחלו להבשיל כשהם מעל 10 מילימטרים. בבדיקות הדם בודקים שלושה הורמונים: פרוגסטרון, אסטרוגן E2 (אסטרדיול) ו-LH. אנחנו קודם כול רוצים לראות שהאסטרדיול עולה, מה שמעיד על הבשלת הזקיקים, ומצד שני שעדיין לא עלו ערכי ה-LH והפרוגסטרון - מה שקורה לרוב רק סמוך לביוץ. הביוץ מתרחש כ-24 עד 36 שעות מרגע עליית ה-LH. את מעקב הזקיקים ובדיקות הדם מבצעים כתלות בהתפתחות: הרופא המטפל מורה מתי לחזור למעקב חוזר – האם למחרת או תוך כמה ימים, כדי לדעת מהו המועד האופטימלי להזרעה".
הליך הזרעה נוסף שנחשב ליעיל יותר מאשר הזרעה טבעית או תחת טיפול בכדורים, הוא הליך הזרעה המשולב במתן הורמונים: "הליך כזה אמנם מגביר את הסיכוי להיריון אך הוא מגביר גם את הסיכון להיריון מרובה עוברים ולגירוי יתר שחלתי", מסביר ד"ר אלטמן, "זאת מכיוון שהתגובה חזקה יותר להורמונים, ולכן מתפתחים יותר זקיקים בשחלה, מה שמגביר את הסיכון להיריון מרובה עוברים.
מה הסיכוי להריון מרובה עוברים בהזרעה מלאכותית?
"הסיכוי להיריון מרובה עוברים עומד על 15% מכלל ההריונות בהזרעה עם הורמונים, בעוד שבטיפול עם כדורים הוא כ-8%, ובדרך הטבעית יש 3% סיכוי להיריון מרובה עוברים. המטרה של טיפולי פוריות היא היריון יחיד, למרות שהרבה זוגות רוצים הריונות מרובי עוברים כדי לצמצם פערים, אך זהו היריון בסיכון משמעותי גם לאישה וגם לתינוק. לאישה במקרה כזה יש יותר סיכוי לפתח סוכרת הריונית ורעלת הריונית. הסיבוכים העיקריים לעובר נובעים מלידה מוקדמת ופגות קיצונית, עד כדי פגיעה מוחית ומוות. ולכן משתדלים מאוד להימנע ככל האפשר מהיריון מרובה עוברים".
האם הטיפול מכוסה על ידי קופות החולים?
"הזרעה מבוצעת או במרפאת פוריות בבית חולים או, ברוב המקרים, בקהילה על ידי רופא פוריות. מקבלים הפניה דרך הקופה ולא משלמים, לא על הכנת הזרע ולא על ההזרעה עצמה. התהליך מבוצע ללא עלות משמעותית, פרט לרכישת הזריקות, שגם בהן הקופה נותנת הנחה של 80% לזוגות עם עד שני ילדים. התהליך מתחיל אצל רופא פוריות עם שני בני הזוג, כי בכ-30% מהמקרים הבעיה היא אצל הגבר".
