האם חיידקי המעי שלנו קשורים למחלות עור? האם שינויים במעי יכולים לשמש טיפול במחלות עור שונות?
קראו עוד:
שני מחקרים גדולים שפורסמו לאחרונה דנים בקשר הזה ובאופציות הטיפוליות הנובעות ממנו. הראשון הוא מחקר שפורסם ב-2021 בעיתון הרפואי "מיקרואורגניזמים", והשני הוא מאמר שפורסם ב-2022 בעיתון הרפואי "מיקרובים של המעי". הכתבה הזו מתבססת על שני הפרסומים.
6 צפייה בגלריה
למיקרוביום של המעי תפקידים רבים, ובהם השפעה על המערכת החיסונית והגנה מפני מזיקים
(צילום: shutterstock)
תחום מחקר בתאוצה
העור שלנו מהווה את קו ההגנה הראשון שלנו מהסביבה החיצונית, ושטחו כ-25 מ"ר. גם המעי שלנו משמש קו הגנה מהסביבה החיצונית, כשמה שמצוי בצינור המעי נחשב לחיצוני לסביבת הגוף הפנימית. שטח פני המעי גדול מזה של העור ועומד על כ-30 מ״ר. גם העור וגם המעי מאוכלסים במיקרואורגניזמים רבים, וסך כל המיקרואורגניזמים בהם מהווים את המיקרוביום של המעי ושל העור. כיום יש לנו יכולת לזהות את החומר הגנטי שלו ולהגיע למסקנות שונות.
למיקרוביום של המעי יש תפקידים רבים המשפיעים על בריאות האדם, ובהם השפעה על המערכת החיסונית, הגנה מפני מזיקים, פירוק של חומרים מטבוליים ושמירה על מחסום מעי תקין. תחום מחקר שתופס תאוצה בשנים האחרונות נוגע ליכולת של המיקרוביום להשפיע על המערכת החיסונית ועל ידי כך להשפיע על איברים מרוחקים מהמעי, כמו הריאות, המוח והעור.
המנגנון שבו המיקרוביום של המעי משנה את המערכת החיסונית בעור - והתהליך ההפוך, שבו המיקרוביום של העור משפיע על המעי - הוא תחום מחקר פעיל היום. מספר מחלות עור מופיעות בו זמנית עם מחלות מעי, ומספר מחקרים הדגימו שקיים קשר דו-כיווני בין חוסר האיזון של מיקרוביום המעי (דיסביוזיס) למחלות עור רבות.
באופן תקין, חיידקי המעי שומרים על שלמותו של מחסום המעי, כך שחומרים זרים לא יכולים לחדור דרכו ולהגיע לזרם הדם. כשהמיקרוביום במעי מאוזן, שלמותו של מחסום המעי נשמרת במספר דרכים:
- חיידקי המעי מייצרים ויטמינים (K, B-12) וחומצות שומן קצרות שרשרת המזינים את תאי הציפוי של המעי ומעודדים את שלמות הציפוי בו.
- תאי המעי מצופים בשכבת ריר שמונעת חדירת חיידקים מחלל המעי לדופן שלו.
- תאי מערכת החיסון שנמצאים בדופן המעי מונעים חדירה של חיידקים מחלל המעי לדופן.
מצבים שונים יכולים לפגוע במיקרוביום של המעי. אלה יכולים להיות מרכיבים בתזונה, מחלות שונות, שינויים באורח החיים ואנטיביוטיקה. כתוצאה מכך, נוצר חוסר איזון של חיידקי המעי, ומתרחשים מספר תהליכים:
- יש פגיעה בשכבת הריר המכסה את התאים של ציפוי המעי.
- חיידקי המעי יכולים לחדור דרך הדופן שלו.
- יש ייצור של חומרים רעילים.
- מתרחשת הפעלה של המערכת החיסונית.
כיצד הפגיעה במיקרוביום המעי משפיעה על העור?
בעור תקין יש מאזן חיידקים תקין ומערכת חיסונית שפועלת בצורה תקינה. בעקבות התהליך שהתרחש כתוצאה מחוסר האיזון במעי, מגיעים לזרם הדם חיידקים, חומרים רעילים, נוירוטרנסמיטורים ותאי מערכת חיסון שהופעלו. כתוצאה מכך מופר האיזון של החיידקים בעור ושל המערכת החיסונית בו, ונוצר מצב של חוסר איזון בעור שמוביל למצב דלקתי ולמחלות עור.
מספר מחלות עור נמצאו קשורות למיקרוביום המעי.
6 צפייה בגלריה
האקנה היא מחלת העור הנפוצה ביותר בעולם המערבי, וכבר לפני עשרות שנים חשדו שיש קשר בינה לבין המעי
(צילום: shutterstock)
אקנה
זוהי מחלת העור הנפוצה ביותר בעולם המערבי, הפוגעת באחוז ניכר מהמתבגרים בו, וכבר לפני עשרות שנים חשדו שיש קשר בינה לבין המעי. המחקר הראשון בנושא נערך ב-1961, ובו השתמשו בפרוביוטיקה של לקטובצילוס לטיפול באקנה. ב-2007 התפרסם מחקר שהראה שדיאטה בעלת עומס גליקמי נמוך שיפרה את הסימפטומים של אקנה, ומחקר מ-2018 הראה שלסובלים מהמחלה יש מיקרוביום שונה במעי: מגוון המיקרובים נמוך יותר, ויש שכיחות יתר של חיידקים מסוימים ומחסור בחיידקים אחרים. מחקר מ-2019 הראה שאצל חלק מהסובלים מאקנה יש רמות נמוכות של חומצה בקיבה, מה שמאפשר שגשוג יתר של חיידקים במעי הדק, והתוצאה – פגיעה במחסום המעי והתפתחות של תהליך דלקתי בעור.
מספר מחקרים בדקו השפעה של נטילת תוספים פרוביוטיים דרך הפה על אקנה. התוצאות נראות מבטיחות, אבל בשל השוני בין המוצרים השונים ומגבלות של המחקרים, עדיין לא ניתן לקבוע חד-משמעית מהו הטיפול המומלץ. יש הסכמה שמיקרוביום המעי הוא אחד הגורמים לאקנה, ושיש לו השפעה על מצב העור אצל הסובלים מהתופעה – כנראה דרך המערכת החיסונית.
6 צפייה בגלריה
אצל הסובלים מאקזמה נראתה עדות למעי דליף בשל הפגיעה במחסום המעי. כתוצאה מכך, חדרו לזרם הדם חומרים רעילים
(צילום: shutterstock)
אטופיק דרמטיטיס (אקזמה)
אטופיק דרמטיטיס פוגעת ב-7% מהמבוגרים וב-15% מהילדים. זוהי מחלה דלקתית של העור המאופיינת בפגיעה במחסום העור, בדלקת כרונית ובחוסר איזון במיקרוביום של העור.
מספר מחקרים העלו שאצל הסובלים מהתופעה יש חוסר איזון גם של חיידקי המעי: חיידקים מסוימים נמצאים אצלם בשכיחות יתר. יש אצלם גם שכיחות מוגברת של מולקולות הפוגעות בציפוי המעי, ורמות נמוכות של חומצות שומן קצרות שרשרת (כמו בוטירט), שהן בעלות השפעה נוגדת דלקת ומגינות על מחסום המעי. אצל הסובלים מאקזמה נראתה גם עדות למעי דליף בשל הפגיעה במחסום המעי. כתוצאה מכך, חדרו לזרם הדם חומרים רעילים, חלקי מזון ופתוגנים שונים, שהגיעו בסופו של דבר לעור והובילו לתהליך דלקתי.
מתברר שגם תזונה יכולה להשפיע על אטופיק דרמטיטיס. תזונה המכילה גלוטן, למשל, יכולה לפגוע במחסום המעי ולהוביל למעי דליף. גם דיאטה ענייה בירקות, בפירות ובחומצות שומן מסוג אומגה 3 ועשירה בחומצות שומן מסוג אומגה 6, נמצאה קשורה לאטופיק דרמטיטיס. מספר מחקרים בדקו את השימוש בפרוביוטיקה מסוג לקטובצילוס וביפידובקטריום לטיפול באקזמה, ומחקר אחר, שסקר את נתוני המחקרים הקודמים, תמך בשימוש בפרוביוטיקה לטיפול בתופעה אצל פעוטות.
6 צפייה בגלריה
לחולי פסוריאזיס יש רמות מופחתות של מספר סוגי חיידקים מועילים במיקרוביום של המעי, וכתוצאה מזה, מחסום המעי נפגע, וחיידקים חודרים למחזור הדם
(צילום: shutterstock)
פסוריאזיס
זוהי מחלה המתאפיינת בנגעי עור אדומים עם קשקשים, שיכולים להופיע בכל אזור בגוף, ולחולים בה יש סיכון מוגבר לפתח מחלות אוטואימוניות של דרכי העיכול כמו מחלות מעי דלקתיות וצליאק. לחולי פסוריאזיס יש רמות מופחתות של מספר סוגי חיידקים מועילים במיקרוביום של המעי, וכתוצאה מזה, מחסום המעי נפגע, מה שמאפשר לחיידקים לחדור מהמעי למחזור הדם.
מספר מחקרים הראו שפרוביוטיקה יכולה לשפר את מהלך המחלה על ידי הורדת התהליך הדלקתי. מאמר שפורסם ב-2019 הראה שפרוביוטיקה שכללה מספר זני חיידקים שיפרה את מצב החולים. מאמר מ-2020 הראה שטיפול בחיידק יחיד, פרבוטלה היסטיקולה, הביא גם הוא לשיפור.
מחקר מ-2020 הראה שאלכוהול ועישון גורמים להתלקחויות של המחלה ולתגובה פחות טובה לטיפול, ושהשמנה היא גורם סיכון. מחקרים שהתפרסמו בין 2016 ל-2018 הראו שמשקל תקין הוא בעל השפעה חיובית על המחלה, ושירידה במשקל הובילה להטבה, בעוד תזונה עתירת שומן נמצאה קשורה בהחמרה של המחלה. מחקר מ-2016 הראה שדיאטה קטוגנית יכולה לשפר את התגובה לטיפול, ומחקר מ-2019 הראה שגם צום לסירוגין הביא לשיפור.
6 צפייה בגלריה
מחקר מ-2008 הראה שטיפול יעיל ב-SIBO הוביל להפחתה ניכרת בנגעי עור של רוזציאה
(צילום: shutterstock)
רוזציאה
זוהי מחלת עור דלקתית כרונית המתאפיינת בנגעי עור שונים, במיוחד על הפנים, ובהם אודם, פצעונים והתרחבות כלי דם. המחלה פוגעת בעד 15% מהאוכלוסייה הלבנה בעלת עור בהיר.
אצל הסובלים מהתופעה נמצאה שכיחות מוגברת של הפרעות בדרכי העיכול, שכיחות יתר של זיהום בהליקובקטר פילורי ושגשוג יתר של חיידקים במעי הדק (SIBO). מחקר מ-2008 הראה שטיפול יעיל ב-SIBO הוביל להפחתה ניכרת בנגעי עור של רוזציאה. מחקר אחר, שכלל 50 אלף נבדקים בדנמרק, הדגים שכיחות מוגברת של צליאק, קרוהן, קוליטיס כיבית, SIBO ותסמונת המעי הרגיז אצל אנשים הסובלים מרוזציאה. מחקר מ-2018 שבדק 12 נשים קוריאניות שסבלו מהמחלה, מצא הבדלים בהרכב המיקרוביום במעי אצלן לעומת קבוצת ביקורת.
התלקחויות של רוזציאה קשורות לעיתים קרובות לגורמים בתזונה כמו מזונות חמים, אלכוהול, קפסאיצין (הקיים בפלפל חריף) וסינמאלדהיד (הקיים בקינמון). אחד המנגנונים המוצעים להשפעות הללו הוא הקשר מעי-עור. מספר מחקרים בדקו אם שינוי במיקרוביום המעי יכול לשפר את הרוזציאה. במחקר מ-2016 ניתנה למטופלים פרוביוטיקה דרך הפה שהכילה חיידקים מסוג אי קולי ניסל, ומבין המטופלים שקיבלו אותה, אצל 89% חלו שיפור משמעותי או החלמה מוחלטת, בניגוד ל-56% בלבד בקבוצת הביקורת.
אלופציה אראטה
מחלה זו התפרסמה מאוד אחרי שהשחקנית האמריקנית ג'יידה פינקט-סמית חשפה שהיא חולה בה. היא מאופיינת באובדן שיער באזורים שונים בראש ובגוף ופוגעת בשני אחוזים מהאוכלוסייה.
כשמשווים את הסובלים מאלופציה אראטה לאוכלוסייה הכללית, מוצאים אצלם שכיחות יתר של קוליטיס כיבית, דבר שיכול להעיד על קשר בין המעי לבין המחלה. במאמר שפורסם ב-2017 תוארו שני חולי אלופציה אראטה שטופלו בהשתלת צואה: אצל שניהם צמח השיער לאחר הטיפול, והחוקרים ציינו שזה מעיד על קשר בין מיקרוביום המעי למחלה. מחקר שפורסם ב-2020 וניתח את מיקרוביום המעי אצל חולי אלופציה אראטה, מצא שקיימים הבדלים בינם לבין קבוצת הביקורת.
מספר מחקרים בדקו את הקשר בין המחלה הזו לבין תזונה, והתברר שאצל החולים בה יש שכיחות יתר של חסרים תזונתיים, בהם בברזל, באבץ, בניאצין ובביוטין. מחקר מ-2020 הראה שדיאטה ללא גלוטן הובילה לצמיחת שיער אצל מטופלים שסבלו משילוב של אלופציה אראטה וצליאק. מחקר אחר העיד שדיאטה ים-תיכונית משפרת את מצבם של החולים.
הכותבת היא מומחית ברפואת המשפחה וברפואה אינטגרטיבית ופונקציונלית
