היום במשרד הבריאות דיון בשידור חי על חיסוני הילדים
(צילום: שמוליק דודפור)
היום (ה') צפוי להתקיים הדיון של חברי הצוות לטיפול במגפות (צט"מ) של משרד הבריאות בשאלת חיסוני הילדים בגילאי חמש עד 11, אלא שעל פי ההערכות – ההחלטה למעשה כבר נפלה.
לאחר שבתחילת השבוע, אושר החיסון בארה"ב, שם נערכים לשלב הבא, שצפוי להכריע משמעותית את המאבק בנגיף הקורונה ולבלום את המשך התפשטות המגפה: אלפי מרפאות כבר הזמינו את בקבוקוני חיסוני הילדים שייצרה פייזר, השונים מאלה של המבוגרים, ועשרות אלפי הורים כבר הזמינו תורים אצל רופאי הילדים בבקשה לחסן את ילדיהם בהקדם.
חיסוני הילדים שייצאו לדרך בקרוב מסמנים למעשה את אחד מציוני הדרך המשמעותיים והרגישים ביותר במאבק בקורונה. אלו הם חמשת הנושאים העיקריים שחשוב לדעת.
1. הסברה יעילה
המלצת הצט"מ היא כנראה החלק הכי קל במהלך חיסון הילדים. העבודה הקשה של משרד הבריאות תתחיל רק לאחר מכן. ההחלטה על חיסון הילדים תהיה של ההורים בסופו של דבר, ולכן מאמצי ההסברה והשכנוע יופנו אליהם. כפי שפורסם השבוע ב"ידיעות אחרונות", רופאי הילדים יעמדו במרכז הקמפיין, אבל על מנת להביא לשיעורי התחסנות גבוהים בקרב הילדים במשרד יצטרכו לעבוד הרבה יותר קשה, כשהפעם המסרים אמורים להיות עדינים יותר, והשאלות קשות יותר. כיצד יסבירו להורים שיש לחסן את הילדים על אף שיעורי הסיבוכים והאשפוזים הנמוכים יחסית בקרב ילדים? זו רק שאלה אחת שמהלך ההסברה צריך להשיב עליהן.
עוד על חיסוני הילדים:
2. מאמצים בקבוצות מוחלשות
מעמד סוציואקונומי הוא אחד המאפיינים הבולטים שמשפיעים על שיעורי ההתחסנות. מעבר לאחוז המתחסנים מקרב בני החמש עד 11, חשוב גם לבחון אילו ילדים יגיעו למוקדי החיסונים, ובעיקר מי נעדרים ממנו. בעוד שברעננה קרוב ל־80 אחוזים מהתושבים התחסנו במנה השנייה, בערערה בנגב התחסנו רק 26 אחוזים. תכנית ייעודית עם מטרות, יעדים, דרכי פעולה ובעיקר תקציבים ליישובי הפריפריה, לערבים ולחרדים נחוצה וקריטית בעניין זה.
3. חיסונים גם בבתי הספר
האופרציה של חיסוני הילדים כבר די ברורה, והיא תתמקד בקופות החולים. זה טבעי וברור: הן, הגוף המתאים והיעיל ביותר לצורך הוצאת המהלך לפועל. בנוסף, גם הרצון של ההורים להיות עם הילדים במעמד החיסון הוא מובן ויכול למעשה להתממש רק בקופות. מנגד, היקף ומועד תחילת החיסונים בבתי הספר היסודיים בשלב זה אינם ברורים. הלוגיסטיקה של מתן החיסונים בבתי הספר מסובכת יותר. ההתעקשות של משרד הבריאות לחסן גם בבתי הספר היא מובנת, אך מפאת הרגישות אולי יש מקום לשקול למקד את עיקר המאמצים בקופות החולים, לפחות בהתחלה.
4. שאלת הסנקציות
המורכבות של חיסוני הילדים תתבטא גם במציאות שהיא תיצור לאחר מכן, וביתר שאת נוכח הזכאות לתו הירוק שתינתן לילדים שיתחסנו, לעומת המשך בדיקות תכופות עבור ילדים שלא יתחסנו. על מערכת ומשרד החינוך להיות מעורבים היטב בתהליך כולו, כדי למנוע מצב של ילדים שיתויגו כמי שלא התחסנו לעומת אחרים שכן. גם כל נושא הסנקציות הנוספות ובהן התשלום על בדיקות, הכניסה לאירועים ואתרים של ילדים שטרם התחסנו מבקש תשומת לב.
5. הקשר לגל החמישי
בשבועות האחרונים הצטבר לא מעט מידע באשר ליעילות החיסון בילדים ובטיחותו. במילים אחרות, החיסון יעיל במניעת הדבקה ושיעור תופעות הלוואי שנמצאו לאחר קבלתו, נמצאו דומים לאלו שנרשמו בקרב מבוגרים. ואולם, שאלת הנחיצות של המהלך לצורך מניעת גל חמישי היא משמעותית במיוחד. ההורים יגיעו עם הילדים למוקדי החיסונים בין היתר אם ירגישו כי הפעולה הזו תביא לתועלת לכולם.
ישראל נערכת לחיסוני הילדים: ד"ר איתי גל עם הפרטים
(צילום: שחר גולדשטיין)
כך יתקיים הדיון בצט"מ
בדיון ישתתפו אנשי משרד הבריאות, רופאים מומחים ונציגי אקדמיה וציבור. יו"ר צט"מ הוא ד"ר בעז לב, מומחה לרפואה פנימית ולמחלות זיהומיות, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות וכיום נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות. מזכיר הוועדה הוא ד"ר טל ברוש, מומחה למחלות זיהומיות מאסותא.
בין המשתתפים הנוספים: ד"ר חנה צפריר, יו"ר ועדת הבחינות בסיעוד במשרד הבריאות; פרופ' נחמן אש, מנכ"ל משרד הבריאות; ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור; ד"ר אמיליה אניס, מנהלת האגף לאפידמיולוגיה; פרופ' ליטל קינן בוקר, מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות; עו"ד גדעון צוריאל, יועץ משפטי לנציב קבילות הציבור למקצועות רפואיים; ונציגי קופות החולים - ד"ר יאן מיסקין, ד"ר ארנון שחר, ד"ר דוד דביר וד"ר דורון דושניצקי.
בתחילת הדיון תוצג תמונת מצב של תחלואת הילדים הישראלים בקורונה, כולל המקרים הקשים, האשפוזים ומותו של הנער בן ה-16 מקריסת מערכות, לפני כחודש. בפני המשתתפים יוצגו נתוני מחקר הילדים של פייזר וההחלטות שהתקבלו בשבוע האחרון במינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) ובמרכז האמריקני לבקרת מחלות (CDC), שהובילו לפתיחת מבצע חיסוני הילדים בארצות הברית. יוצגו גם נתונים ממדינות נוספות שהחלו בחיסוני ילדים, מחקרים של פייזר ומודרנה והערכות אפידמיולוגיות לגבי הצפי לבלימת המגפה בעקבות חיסוני הילדים.
נראה שחלק ניכר מהדיון יוקדש לתופעות הלוואי הנדירות שמהן סבלו ילדים שהתחסנו, ולחשש מפני דלקת שריר הלב. על פי נתוני פייזר, לא דווח על אף מקרה של דלקת שריר הלב בקרב ילדים בני חמש עד 11, מה שמגביר את ההערכה שהחיסון יאושר בישראל.
חלק מהדיון יועבר בשידור חי, והציבור יוכל להביע דעות. בתחילת השבוע פתח משרד הבריאות את האפשרות להירשם לדיון, וחלק מהנרשמים יוכלו להציג את עמדתם בסוגיית החיסון. על פי בדיקת ynet, מרבית המשתתפים תומכים בחיסונים.
