כחודש וחצי לאחר שמנתחים בניו יורק ביצעו השתלה משולבת של משאבת לב וכליה מחזיר מהונדס גנטית בליסה פיזאנו (54), שסבלה מאי-ספיקת לב וממחלת כליות סופנית - במרכז הרפואי NYU Langone Health נאצלו להסיר את הכליה שהושתלה. פיזאנו הייתה המטופלת השנייה בעולם שקיבלה כליה מסוג זה. המטופל הראשון, ריצ'רד סליימן (62) ממסצ'וסטס, מת בחודש שעבר, כחודש וחצי לאחר הניתוח שעבר.
2 צפייה בגלריה
47 ימים לאחר ההשתלה: הכליה הוסרה מליסה פיזאנו בשל "אתגרים ייחודיים"
(צילום: Handout / NYU LANGONE HEALTH / AFP)
ד"ר רוברט מונטגומרי, מנהל מכון ההשתלות במרכז הרפואי שבניו יורק, שהוביל את הניתוח של פיזאנו, הסביר כי הסיבה להסרת האיבר המושתל לאחר 47 ימים בלבד היא "אתגרים ייחודיים" שנוצרו לנוכח העובדה שלמטופלת הושתלה גם משאבת לב. לאחר הניתוח בחודש אפריל, אמר ד"ר מונטגומרי כי "יש עוד דרך ארוכה, אבל הכליה מתפקדת יפה והלב במצב הרבה יותר טוב".
ההשתלה של פיזאנו בוצעה בתחילת חודש אפריל בשני שלבים. הניתוח הראשון היה ב-4 באפריל, אז הושתלה לה משאבת הלב המכנית, וכשבוע לאחר מכן, ב-12 באפריל, הושתלה לה כליית החזיר שהונדס גנטית. הצוות הרפואי ציין אז שלא ניתן היה להשתיל בה לב או כליה רגילה, "בשל מצבים רפואיים כרוניים שהפחיתו באופן משמעותי את הסבירות לתוצאה טובה, ובגלל מחסור באיברים זמינים להשתלה".
לאחר הניתוח סיפרה פיזאנו על תחושות אופטימיות בנוגע לתוצאותיו, וציינה כי "במקרה הגרוע אם זה לא יעבוד עבורי זה עשוי לעבוד עבור האדם הבא. ככה לפחות מישהו ירוויח מזה".
2 צפייה בגלריה
ריצ'רד סליימן מת בחודש שעבר, כחודש וחצי לאחר הניתוח שעבר
(צילום: AP Photo/Michael Dwyer)
לפני כשלושה שבועות הודיע כאמור בית החולים הכללי של מסצ'וסטס (Massachusetts General) כי ריצ'רד סליימן, החולה הראשון שעבר השתלה של כליה מחזיר מהונדס גנטית, מת כחודש וחצי לאחר הניתוח. בית החולים ציין כי "אין לנו שום אינדיקציה לכך שזה נגרם כתוצאה מההשתלה שעבר".
הניתוח של סליימן בוצע בחודש מרץ האחרון והוא נמשך ארבע שעות. הרופאים ציינו אז כי הסימנים נראים מבטיחים, הכליה החדשה החלה לייצר שתן זמן קצר לאחר הניתוח ומצבו של החולה ממשיך להשתפר, הוא כבר הפסיק את הדיאליזה, מסתובב במסדרונות בית החולים ועשוי להשתחרר בקרוב.
השתלת איבר של בעל חיים באדם - הליך הנקרא Xenotransplantation - נחשבת לפיתרון פוטנציאלי שיכול להפוך את הכליות לזמינות בהרבה. ואולם, מערכת החיסון האנושית דוחה רקמה זרה, וגורמת לסיבוכים מסכני חיים. דחייה ארוכת טווח יכולה להתרחש גם כאשר התורמים מתאימים היטב. עם זאת, בשנים אחרונות הביאה התקדמות מדעית למצב שבו השתלות איברי בעלי חיים מהונדסים הפכו מציאות אפשרית תוך הקטנת הסיכון להידחות על-ידי מערכת החיסון.
