סרן סער גנור, קצין שריון ממושב רגבה, נפצע באחד הקרבות הקשים בתחילת המלחמה בעזה. הפיצוץ שבו נפגע, גרם לפציעות קשות בראשו. כשהגיע למרכז הרפואי סורוקה, התברר שהוא סובל משברים מרוסקים בגולגולת ומפגיעה חמורה בארובת עין שמאל, דבר שהוביל לאובדנה. ד"ר מיכאל פסיס, מומחה בכירורגיית פה ולסתות בסורוקה, שניתח אותו באחד הניתוחים המורכבים ביותר לשחזור פניו, מספר ל-ynet על הטכנולוגיה המתקדמת שבה השתמשו בניתוח, ואיך אחרי כל הניתוחים, סער כבר יכול לחייך. צפו בשיחה עימו:
משדר אולפן 14.11 - סיפורו של ס' ראיון עם ד"ר מיכאל פסיס מומחה בכירורגיית פה ולסת בסורוקה
( צילום: ירון ברנר)
סער גנור התגייס כבר ב-7 באוקטובר. הוא נפצע אנושות בקרב חאן יונס בדצמבר כתוצאה מירי של RPG לטנק שלו והובהל במסוק לחדר הטראומה בסורוקה. עם הגעתו לשם, בדיקות מקיפות הראו את חומרת הפציעות: פגיעות ראש מסוכנות, שברים מרוסקים בעצמות הגולגולת והפנים, ופגיעה קשה בעין השמאלית בנוסף לפגיעות אורתופדיות רבות. ניתוח חירום מיידי היה הכרחי כדי להפחית את הלחץ שהצטבר בתוך ראשו, עקב הדימום הפנימי והשברים המרוסקים.
"סער הגיע אלינו עם פציעה קשה, רב-מערכתית. הוא הגיע לחדר הלם וטופל בכל הפציעות שלו לייצוב ראשוני של מצבו וניתוחים מצילי החיים. באחד הניתוחים הראשונים, נכנסנו, אנחנו, מתחום הפה והלסתות ביחד עם הקולגות שלנו בתחום הנוירוכירורגיה ובמהלך הניתוח הגולגולת שלו הוסרה לצורך ייצוב מצבו הקשה", מספר ד"ר פסיס.
"מעבר לעניין של חלק מהגולגולת שהוסר בכוונת מכוון, היינו צריכים להשאיר את החלקים בפניו שספגו פציעה קשה מאוד. עשינו את כל מה שאפשר כדי להרכיב מהפאזל המורכב הזה של עצמות מאוד קטנות, שבורות ומפוזרות לכל כיוון את הפנים שלו. מה שניתן היה לייצב ולהשאיר, השארנו, החזרנו וחיברנו עם פלטות טיטניום שמחזיקות את הכול במקום. ככה שחררנו את סער בעצם להמשך טיפול עד שמצבו ישתפר, עד שנוכל לבצע ניתוחים יותר מורכבים", מסביר ד"ר פסיס.
כשסער עבר טיפולים רבים ותהליך שיקומי ארוך בבית החולים לוינשטיין, התחילו הרופאים בסורוקה לתכנן את השחזור עצמו. "השתמשנו בטכנולוגיה מוכרת בתחום הנוירוכירורגיה, אבל נעשה בה שימוש לראשונה בישראל לצורך שחזור חלק מהפנים וארובת העין שנפגעו קשה אצל סער. מדובר בעצם בטכנולוגיית תלת-ממד מתקדמת שבה אנחנו לוקחים את הדמיות CT ישנות של המטופל, עושים להן שחזור תלת-ממד ואז בונים את הדגם".
השתלים תוכננו במיוחד עשויים מחומר פוליאתילני מתקדם בשם SU-POR, המאפשר שחזור מדויק ועמיד במיוחד. המשתל תוכנן והודפס בטכנולוגיית תלת-ממד על ידי חברה אמריקנית בשם Poriferous. "עשינו עם המהנדסים של החברה האמריקנית המון ישיבות, תכננו כל פרט במילימטרים", סיפר ד"ר פסיס.
ד"ר מיכאל פסיס: "אני לא אשכח את הרגע שנכנסתי אליו יום אחרי הניתוח. ראיתי את סער הרבה זמן, ליוויתי אותו ואת משפחתו, ראיתי את ההרגשה על פניו, את ההבעות הקשות על פניו, וכשהוא ראה אותי בפעם הראשונה אחרי הניתוח, כשחייך והרים את היד להגיד 'היי', זה המיס אותי"
הוא הסביר איך בדיוק בוצע השחזור: "מה שעושים הוא, שלוקחים את הצד שלא נפגע ועושים 'מירורינג' - תמונת ראי ומעבירים את זה לצד הפגוע. כך הופכים ובונים כביכול שני צדדים זהים. את אותו החלק שחסר שנפגע, אנחנו משלימים על ידי החלק מהצד השני הלא פגוע של המטופל ואז אנחנו בונים לנו את אותו משתל. הבחירה בחומר זה נעשתה מתוך שיקול של הימנעות מניתוחים באזורים נוספים בגופו של סער לצורך קצירת עצמות תורמות ושימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר הקיימות היום ברפואה".
לדברי ד"ר פסיס, "במקרים מאוד נדירים יש סיבוכים של זיהומים או חשיפות של המשתלים האלה ואז יש צורך לעשות תיקונים או להוציא ולהחליף. כאשר המשתל הזה הוא לא מטיטניום, הוא עשוי מחומר שנקרא פורוס פוליאתילן, חומר שלא מעביר חום ולא מעביר קור אז לעומת המשתלים הגדולים שנעשה בהם שימוש פעם, היו מקרים שאנשים הרגישו את חילופי הטמפרטורות בחוץ על גופם. כיום זה לא קורה".
בניתוח המורכב של סער השתתף צוות מולטידיספלינרי בהובלת מנהל המחלקה לניוכירורגיה, פרופ' ישראל מלמד, ומנהל מערך פה ולסתות בסורוקה ד"ר נבות גבעול יחד עם ד"ר מיכאל פסיס, סגן מנהל המחלקה לנוירוכירורגיה, ד"ר יובל סופרו, צוות הרדמה וראש צוות אחיות חדר ניתוח, גלי שגיא.
עם תום הניתוח והשלב השני של השיקום, חזר סער לחיים כמעט רגילים. המסע לא היה פשוט, וכלל כאבים וקשיים, אך התמדה, כוח רצון ותמיכת הצוות הרפואי מאפשרים לו להתגבר על המכשולים.
ד"ר פסיס: "כמובן שחלק מהעצבים שלו בפנים שנפגעו בפציעה שלו, לצערי יישארו ככה, אבל רוב ההבעות שלו חזרו לעצמן. עם זאת, יש עוד עבודה לפנינו, יש עוד טיפולים שסער צריך לעבור כמו טיפולים קוסמטיים ופלסטיים, כדי שהפנים לו ייראו טוב יותר".
הוא מספר בהתרגשות שעכשיו סער כבר יכול לחייך. "אני לא אשכח את הרגע שנכנסתי אליו יום אחרי הניתוח. ראיתי את סער הרבה זמן, ליוויתי אותו ואת משפחתו, ראיתי את ההרגשה על פניו, את ההבעות הקשות על פניו, וכשהוא ראה אותי בפעם הראשונה אחרי הניתוח, כשחייך והרים את היד להגיד 'היי', זה המיס אותי".
לדברי ד"ר פסיס, הניתוח והשימוש בטכנולוגיה הם לא יוצאי דופן במונחים עולמיים, אבל זה בהחלט שם את ישראל בשורה הראשונה מבחינת טכנולוגית. "רק בשנה שעברה חזרתי מהשתלמות עמיתים בבזל, שווייץ, באחד המרכזים הרפואיים המובילים בעולם בתחום, ובעקבותיה ייבאתי את זה לסורוקה והרופאים מיישמים את הדברים שלמדתי שם ובונים מעבדת תלת-ממד.
"כיום אנחנו כבר מסוגלים עם המהנדסים שלנו ועם החברי צוות שלנו לבנות ולתכנן את המשתלים האלה אצלנו In house. אנחנו עובדים עם חברות ישראליות ובינלאומיות כדי להדפיס את המודלים האלה וכדי לייעל את המודלים האלה. אנחנו מביאים את הרפואה לעתיד".
