ההבנה לגבי חשיבותה של בריאות המעי למערכות גוף רבות מתחזקת בשנים האחרונות על בסיס פרסומים מדעיים רבים. ד״ר וייל בולסוויץ, גסטרואנטרולוג מומחה מארצות הברית, מתאר בספר "מהפכת המיקרוביום", שתורגם לעברית, כמה מהתובנות ומהמחקרים החשובים שפורסמו בשנים האחרונות.
קראו עוד:
הנה כמה דברים שכנראה לא ידענו על החברים הסמויים שלנו ממעמקי הבטן.
2 צפייה בגלריה
האם יצאתם פעם לדייט וחשתם משיכה עזה או דחייה עזה כלפי הצד השני בגלל ריח הגוף? המיקרואורגניזמים אחראים לכך
(צילום: shtterstock)
39 טריליון מיקרואורגניזמים
המעי שלנו מכיל 39 טריליון מיקרואורגניזמים. אומנם, רובם חיידקים, אך יחד עמם חיים ופועלים גם שמרים, טפילים, וירוסים ומה שניתן לכנות "חיידקים קדמונים" (ארכאונים). מדובר בקהילה רחבה להפליא של מיקרואורגניזמים שחיים בהרמוניה, באיזון, ויש אף שיטענו שמתוך מטרה. את הקהילה הזו אנחנו מכנים "המיקרוביוטה של המעי", ואם אנחנו מתייחסים באופן ספציפי לצופן הגנטי של הקהילה, אז נשתמש במילה "מיקרוביום". ואל לנו לזלזל באלו: המספרים מראים שיותר מ־95% מהדנ"א שלנו מגיע ממיקרואורגניזמים.
בריאות המוח מתחילה למעשה במעי, שם יש כ-500 מיליון עצבים ששולחים על פי צורך משוב למוח דרך העצב התועה. זה המון מידע. המיקרואורגניזמים של המעי יכולים לתקשר עם המוח באמצעות מערכת החיסון ועל ידי שחרור מוליכים עצביים, הורמונים ומולקולות איתות.
למוליכים עצביים כמו סרוטונין ודופמין יש השפעה רבת עוצמה על מצב הרוח שלנו, רמות האנרגיה, המוטיבציה ותחושת הגמול. המיקרואורגניזמים של המעי גם מייצרים הורמונים עצביים כמו סרוטונין, דופמין, GABA ונוראפינפרין. למעשה, 90% מהסרוטונין ו־50% מהדופמין מיוצרים במעי. חומרי מוצא של סרוטונין ודופמין יכולים לחצות את מחסום הדם־מוח ולשנות את מצב הרוח או את ההתנהגות שלנו. מכאן שסרוטונין המעי יכול להשפיע על מצב הרוח, התיאבון, השינה ותפקוד המוח. וזה רק סרוטונין. המעי מייצר יותר מ-30 מוליכים עצביים.
מיקרואורגניזמים שונים מפרישים ריחות שונים: הבריאים מפיקים ניחוח היאה לאפרודיטה, בעוד מרבית החיידקים הפתוגניים מטילים פצצת סירחון שעשויה לשנות את משיכתנו לאדם הנושא אותם
המיקרואורגניזמים עשויים לשמש גם כשדכנים. האם יצאתם פעם לדייט וחשתם משיכה עזה או דחייה עזה כלפי הצד השני בגלל ריח הגוף? מחקרים בבעלי חיים הראו שחיידקים שולטים בהפרשת התרכובות שמייצרות את פרופיל הריח שלנו. אלו למעשה כימיקלים בעלי תפקיד במשיכה המינית ובהזדווגות. במילים אחרות: המיקרואורגניזמים שלנו משמשים כשדכנים. מיקרואורגניזמים שונים מפרישים ריחות שונים: הבריאים מפיקים ניחוח היאה לאפרודיטה, בעוד מרבית החיידקים הפתוגניים מטילים פצצת סירחון שעשויה לשנות את משיכתנו לאדם הנושא אותם.
ואם מגיעים לשלב הנשיקות, כדאי לדעת שבכל נשיקה אנחנו מחליפים 80 מיליון מיקרואורגניזמים עם בן או בת הזוג. יש המשערים כי הנשיקה התפחתה כדרך לדגום את המיקרוביום של המאהב הפוטנציאלי לביסוס התאמה. כן, אנחנו בני אדם. אבל כל דבר שאנחנו עושים כבני אדם כולל את המיקרוביוטה שלנו בדרך כזו או אחרת – אפילו באופן שבו אנחנו אוהבים זה את זה.
2 צפייה בגלריה
בכל נשיקה אנחנו מחליפים 80 מיליון מיקרואורגניזמים עם בן או בת הזוג
(צילום: shutterstock)
המיקרוביום מדבר אליכם
יש ראיות לכך שהמיקרואורגניזמים במעי שולטים גם בתשוקות שלנו למזון. האם יצאתם פעם לחופשה וחשתם געגועים לארוחות הביתיות הרגילות? זה המיקרוביום שלכם שמדבר אליכם. למעשה, המיקרואורגניזמים של המעי עשויים לתת עדיפות לרווחתם על פני רווחתנו באמצעות השפעה על מנהגי האכילה שלנו. חלקם רוצים שנאכל סוכר ושומן, שרעים עבורנו אך טובים עבורם. בכך הם יכולים לתת עדיפות לבריאותם על חשבון בריאותנו. לאנשים שמתים על שוקולד, למשל, יש מטבוליטים חיידקיים שונים מאלו שיש לאנשים שאדישים לשוקולד. ייתכן שהמטבוליטים החיידקיים האלה הם האות שגורם לכם להשתוקק לשוקולד, מה שמוביל לשאלה: האם אנחנו לא יותר מזומבים שעושים את מצוות אדונינו החיידקים? האם אנחנו אחוזי דיבוק על ידי השדים החיידקיים שבמעי שלנו?
מחקר מקיף ששילב נתונים מ־243 מחקרים תצפיתיים, העיד כי סיבים ממזונות מלאים מגנים מפני סרטן המעי הגס, השד והוושט. צריכת סיבים גבוהה הוגדרה כ-25 עד 29 גרם ליום
לא, אנחנו לא עד כדי כך חסרי אונים. יש לנו גם רצון חופשי, שמאפשר לנו לבחור מה להכניס לפה, והבחירות האלה הן שקובעות בסופו של דבר את בריאות המיקרוביום והגוף שלנו. חשוב מכך: התשוקות ובלוטות הטעם יכולות להשתנות, כך שבמובן מסוים אנחנו יכולים לאלף את המעי להתאהב במזונות שמועילים לבריאות. אימוץ תוכנית לתזונה בריאה שמיטיבה עם החיידקים המועילים לנו יכולה לאפשר שחרור מהתשוקות האלו אחת ולתמיד.
"מהפכת המיקרוביום", עטיפת הספרמתברר שגם סרטן מושפע מחיידקי המעי. מחקר מקיף ששילב נתונים מ־243 מחקרים תצפיתיים, העיד כי סיבים ממזונות מלאים מגנים מפני סרטן המעי הגס, השד והוושט. צריכת סיבים גבוהה הוגדרה כ-25 עד 29 גרם ליום. גם מחקרים אחרים הוכיחו שצריכת סיבים מגנה עלינו מפני סרטן המעי הגס. לדוגמה, מחקר תצפיתי שנערך על 1,575 חולי סרטן המעי הגס ללא גרורות, העיד כי צריכה גבוהה יותר של סיבים סייעה להאריך את חיי החולים: על כל עלייה של 5 גרם בצריכת סיבים, נצפתה ירידה של 18% בסיכון למוות מסרטן המעי הגס וירידה של 14% בסיכון למוות מכל סיבה שהיא בזמן המחקר. גם מחקרים אחרים הגיעו לאותה מסקנה: תזונה שמבוססת על מזון צמחי, עשיר בסיבים, מפחיתה את הסיכון להתפתחות סרטן.
רשימת המזונות המומלצים ביותר לשיפור בריאות המעי:
- מזונות מותססים.
- פירות (דגש על גרגירי יער).
- דגנים מלאים.
- עלים ירוקים.
- זרעים עשירים באומגה 3.
- ארומטיים (בצלים, שום).
- קטניות.
- סולפוראפן (נבטי ברוקולי וירקות נוספים ממשפחת המצליבים).
"ב־2017 ישבתי בשורה הראשונה באולם מלא מפה לפה בשיקגו, להרצאה בכנס הגדול ביותר בעולם בנושא מחלות מערכת העיכול, שאליו הגיעו קרוב ל-20 אלף גסטרואנטרולוגים, מנתחים, תזונאים וחוקרים מ-150 מדינות", כותב ד"ר בולסוויץ בספרו. "הדובר בהרצאה היה ד"ר רוב נייט, שלדעתי הוא גאון אלוהי בתחום בריאות המעי. ב־2012 הוא ייסד את מיזם המעי האמריקני, שהוא המחקר הגדול והמגוון ביותר על מיקרואורגניזמים ומיקרוביום בעולם המתועש.
"מה היו ממצאיו? שהגורם החשוב ביותר לבריאות מיקרוביום המעי הוא מגוון הצמחים בתזונה. לא אבקת פסיליום, לא ספירת גרמים של סיבים, אלא מגוון רחב של צמחים בתזונה. על פי הנתונים, צריכת 30 צמחים שונים בשבוע היא הגורם החשוב ביותר לגיוון מיקרוביום המעי".
הכותב הוא נטורופת, העורך המדעי של הספר "מהפכת המיקרוביום", ויהיה אחד המרצים בכנס "אוכלים בריא" שיערך ב-19-18 בנובמבר בתיאטרון גבעתיים
