מספר הנשים הערביות בישראל שחולות בסרטן ומתות כתוצאה מהמחלה גבוה מזה של הנשים היהודיות. כך עולה מנתונים שפרסם משרד הבריאות לרגל חודש המודעות למחלה.
קראו עוד:
במערכת הבריאות מסבירים כי יש לכך מספר סיבות: המודעות לביצוע בדיקות ממוגרפיה בקרב נשים יהודיות גבוהה יותר, אורח החיים שלהן בריא יותר - וכן העובדה שמרבית הנשים הערביות גרות בפריפריה - באזורים שבהם רמת שירותי הבריאות נמוכה מאשר במרכז הארץ.
בין השנים 1996 ל־2000 נרשמה עלייה בשכיחות תחלואת סרטן השד בקרב נשים יהודיות, אבל מאז 2018 היא התמתנה בעקבות השקת תוכנית הממוגרפיה הלאומית לאיתור המחלה, בשנת 1995.
בקרב נשים ערביות נרשמה דווקא עלייה חדה ומתמשכת בין השנים 1996 ל־2018. בעוד ב־1996 אובחנו ארבע נשים מתוך כל 100 אלף, הרי ב־2018 המספר כמעט הכפיל את עצמו - שבע נשים מתוך 100 אלף אובחנו. כרגע אין נתונים לגבי המצב מ־2018, אבל במערכת הבריאות מעריכים כי לא חל שינוי מהותי.
מהנתונים עולה כי הגיל הממוצע לאבחון סרטן השד הוא 59 בקרב יהודיות ו־55.2 בקרב ערביות. שיעור השורדות חמש שנים לאחר האבחון: מקרב היהודיות שורדות 89%, מקרב הנשים הערביות 84%. שיעור הנפטרות בקרב היהודיות הוא 17.8% לעומת 27.1% בקרב הערביות.
ד"ר איילת שי, מנהלת היחידה לגידולי שד באגף האונקולוגי בקריה הרפואית רמב"ם בחיפה, אמרה: "אנחנו מניחים שיש יותר אבחון בחברה היהודית משום שיש יותר מודעות לממוגרפיה". היא הוסיפה כי התזונה בחברה הערבית הופכת יותר מערבית ויותר עתירת פחמימות, לצד מיעוט בפעילות גופנית. לדבריה, ההשמנה משפיעה ככל הנראה על התחלואה בסרטן השד ועל עלייה בשיעור התמותה מהמחלה.
ד"ר איילת שיצילום: גיל נחושתןאחד הגורמים המשפיעים ביותר על המצב - התחלואה והתמותה - הוא פרק הזמן שחולף בין האבחון לבין תחילת הטיפולים או הניתוח. הנתון הזה מושפע מאוד מהיקף כוח האדם במוסדות הרפואיים שנמצאים באזור שבו גרות הנבדקות והחולות.
ד"ר שי אמרה כי ממחקרים בעולם עולה כי נשים במצב סוציו־אקונומי נמוך, או נשים ששרויות בחרדה או במתח גבוה, עלולות יותר להיפגע מהמחלה ואף למות ממנה.
מחקרים בארה"ב מצביעים על כך שהתמותה בקרב נשים שחורות גבוהה משמעותית מאשר בקרב הלבנות. הסיבה: הן עניות יותר ונגישותן לטיפול רפואי נמוכה בהרבה.
ד"ר מריאן חטיב, מומחית בכירורגיית שד אונקופלסטית ומנהלת מרכז השד במרכז הרפואי איכילוב, התייחסה גם היא לתופעה ואמרה שנשים ערביות חולות ומתות יותר מהמחלה בגלל חוסר מודעות לבדיקה ושינוי לרעה באורח חייהן.
ד"ר מריאן חטיבצילום: יריב כץלדבריה, גיל המאובחנות בחברה הערבית נמוך מאשר בחברה היהודית, ושליש מתוך הערביות הן בנות פחות מ־45. היא הוסיפה כי המחלה תוקפת את הנשים הערביות באגרסיביות גבוהה יותר. ובכל זאת, היא ציינה כי מספר הנשים הערביות שמגיעות להיבדק עולה באחרונה. "המצב הוא לא כמו בחברה היהודית, אבל יותר מאשר בעבר. עם זאת, יש פיגור בקרב צעירות". לדבריה, בעוד בחברה היהודית נשים במרכז הארץ מגיעות להיבדק כבר בגיל 25, בחברה הערבית הן מגיעות בגיל מבוגר יותר. "נעשו מאמצים בשנים האחרונות להוציא ניידת ממוגרפיה לכפרים ערביים, אבל זה לא מספיק".
ד"ר חטיב הדגישה כי אי־אפשר להכליל את כל הנשים בחברה הערבית. "יש הרבה שוני בין נשים שבאות מרקע שונה. לא מדובר במקשה אחת ויש הרבה תתי־קבוצות. יש נשים ערביות שלא נבדקו משום שהן מתביישות באבחנה. לא קוראים למחלה בשמה, ולעיתים המשפחה לא יודעת. צריך להדגיש שזו לא בושה".
ממשרד הבריאות נמסר: "בבתי החולים קיימות יחידות לסרטן השד, ובקופות החולים בדיקות השד מבוצעות על ידי כירורגים כלליים. כדי להצביע על מספר מדויק יש לסכום את כלל הכירורגים הכלליים בקופות החולים ובבתי החולים באזורים הגיאוגרפיים שצוינו. שירות ממוגרפיה קיים בבתי החולים ובמכונים בקהילה, אשר קיימים גם ביישובים ערביים".
